מטייל תמים שאינו בקי במסתרי היער והסביבה פסע אל בין צללי עצי האורן ליער לח"י (יער משמר איילון). התמים הלך צפונה ביער, ובקצה החורש גילה אגם ענק. בשיכרון של חדוות הגילוי צלצל המטייל הנסער כשהוא נרגש לקרובים ורחוקים לספר להם על האגם שנולד. אחד המקורבים שקצת מתמצא הסביר לו שבעונה גשומה נולד אגם גדול, אך הוא לאט-לאט גווע.
אבל הידיעה לא גורמת לתמים שלנו לסגת, הוא מצטלם עם האגם בכל פוזה אפשרית, ושולח את התמונות לכל מכריו. וכך, אלה שמזדרזים מספיקים לראות את האגם, העצלים שלוקחים את הזמן לומדים שאין אגם. הם נשבעים שבחיים לא יאמינו למטייל התמים שלנו.
ובכן, יער לח"י מסתיר "סוד גדול" בחלקו הצפוני, בימי החורף, כשגשמים רבים יורדים בהרי ירושלים ויהודה, חלקם נאספים אל הנחלים איילון ונחשון וזורמים לעמק יפה שתחום בסכר ענק. זהו מאגר איילון שהוקם בשנת 1955. נפח המאגר- 7 מיליון מ"ק. השנה האגם מלא, עדין לא הגיע לשיאו אבל כבר נולד במרכזו חצי אי שמעניק מראה פסטורלי לאגם.
מדי שנה בחורף, אחרי מופע גשמים רציני, מי שמכיר את המקום מגיע לראות את האגם במלוא יופיו. מי הגשמים שנאספים מחזיקים כחודש-חודשיים. רוב המטיילים מסתפקים בתצפית על האגם משוליו הצפוניים של יער לח"י. האגם משתלב בנוף הרי ירושלים הרחוקים. המטיילים הנמרצים יורדים ברגל אל הסכר.
איך מגיעים: שתי כניסות ליער לח"י. האחת ממזרח למשמר איילון (על כביש 424). נכנסים לפי שילוט "יער לח"י" ומיד פונים ימינה ונוסעים בדרך עפר מזרחה, במקביל לכביש, כ-500 מטרים ובצומת פונים שמאלה (צפונה). משם נוסעים עד קצה היער, ויורדים מעט ברגל לתצפית על האגם. לבאים ממזרח, על כביש 424, הכניסה היא אחרי העליות. לפני הכיכר – פנייה צפונה לשביל כורכר, עד קצה היער, כניסה נוספת ממזרח למעגל התנועה, פניה ימינה (יש בעיה קו לבן, תמצאו דרך להסתובב) דרך זו שביל כורכר צפונה מגיע בקיצור לאגם.
בסביבה 1: אנדרטת לח"י (לוחמי חירות ישראל) בצד המזרחי של היער. האנדרטה מנציחה את זכרם של חללי ארגון המחתרת. מבנה מרשים בקצה רחבה אורכה – שני משולשי בטון ושני עצי זית עתיקים ביניהם. ממול, בחורש, משחקים לילדים. בחלק המזרחי של היער – "אנדרטת הבריגדה", לזכרם של המתנדבים היהודים לצבא הבריטי.
בסביבה 2: שביל יורד לסכר בין משוכות צבר ובוסתנים, מסלול הליכה נחמד שלצדו פריחה של רקפות.