שייט/ הזקנים והים

מסע ימי של כ-2000 מייל ביאכטה קטנה בצפון הים התיכון, מסע של שבועיים בתנאי ים קשים, שלושה סקיפרים קשישים, ביאכטה קטנה במערב גבול צרפת ספרד עם נגיעה בצפון קורסיקה ועד נאפולי

פורסם לראשונה בספטמבר 2022. לפני כשבועיים חזרנו ממסע שייט, העברת יאכטה מהעיירה גרוסאן בצרפת (200 ק״מ מערבית למרסיי) ועד לתוככי נאפולי. חתיכת מסע ימי של כ-1100 ק״מ שנעשה בתקופה של שבועיים, אני, עבדכם, הייתי חלק מצוות השייט, שלושה סקיפרים, שני חברי למסע, חיים ואהוד, סקיפרים מנוסים ממני. אני סקיפר חדש יחסית, פוקח עיניים ואוזניים ולומד מהם. מודה, המסע היה כשמו ׳מסע׳, העברת סירה מנקודה לנקודה, בגלל חוסר זמן ותנאי מזג האוויר לא התעכבנו במרינות קטנות, בכפרים ציורים אלא דהרנו על פני ימים כדי להגיע ליעד ולעמוד בלוח הזמנים הצפוף. רוב הימים והלילות היו קרים, עם ים גבוה, לא בדיוק שייט על מי מנוחות, לעיתים שטנו עם מפרשים, חלוץ וראשי, רוב הזמן שטנו עם מפרשים ומנוע. במרחק של זמן אני אזכור את השייט העברה כחוויה לחיוב ושלילה. בכל אופן לא חוויה ששווה לעבור שוב, אלא אם יהיה יותר זמן ופחות מרחק. אבל הערך המוסף ממסע העברה היה עבורי הלימוד משני חברי הצוות ועל כך בהחלט היה שכרי.

חבריי למסע אהוד אורי הפליא לנווט ולהעשיר אותנו בידע, חיים בן כוזרי סקיפר מוכשר וזריז, שף עם עתיד גדול וצלם מעולה (ובמקרה שלנו היה ראש לסקיפרים) תיעד בדרך מופלאה כמעט כל יום במסע (מופיע גם בדף של בפייסבוק) ועשה זאת בדרך מיוחדת ויפה. אני בחרתי דרך מעט שונה, דרך שאינה נצמדת לתיאור המסלול לפי הנקודות, אלא בתיאור של עכבר יבשה (בדרך כלל) ואוהב ים חולני להביא את רשמי בעזרת צילומים ומעט מילים.

תמונה 1:

זאת הגב׳ ליאור/ חיפה – יאכטה יפיפייה, אצילית מבית Beneteau שהמתינה לנו במרינה Gruissan. הגב׳ חדשה לגמרי, מהניילונים, עם מנוע בתול חדשה, היא עצמה עברה גיור מהיר והפכה ליהודייה כשרה, בתולה נאה מבית טוב שאינה מצפה לשידוך, 0 מיילים בעבודת המנוע ובית עבורנו (עם שלוש קבינות) לשבועיים.

תמונה 2:

אפילו הדייגים נשארו – מזג האוויר הסוער הכה בעיירה היפה Gruissan (כאמור, כ-200 ק״מ מערבית למרסיי), רוחות עזות נשבו במפרץ הגדול וכל הספינות במעגן הגדול התנדנדו לפי אותו קצב של הרוח, חלקת המים נסרקו ברוחות והרימו גלים קטנים בתוך המרינה. אף אחד כולל הדייגים לא העז לצאת לים. היינו אמורים לצאת לדרך מוקדם בבוקר יום א׳, התעכבנו בגלל הסערה יום נוסף במעגן. למחרת הבטיחו בתחזית שהרוח תרד הרוח מעט, הרוח לא הקשיבה לתחזית וכמעט ללא ברירה יצאנו לים עם הבטחה שבהמשך הדרך מזג האויר ישתפר, כבר מחוץ למעגן הרוח הכתה בנו חזק, חיים ואהוד הביטו על תוכנת הניווט הימי, המסך של הGPS לא יכול היה להכיל את כל המרחק, אלא במקטעים. וכך עם רוח חזקה, גלים ו״ברבורים״ דוהרים על פני המים עזבנו את העיירה היפה כדי להתחיל להתחיל סוף סוף את המסע הגדול.

תמונה 3:

נחום תקום – הגלים דהרו אלינו וחבטו ב׳נחום תקום׳ שלנו, היינו עטופים היטב והקור חיפש כל פסית עור לחדור מהבגדים, נותר לנו עוד מעבר אחד בין מזחים, עם מגדלור חשוך לגלים ולרוח אחד לפני היציאה לים הפתוח והרגשנו את הגלים. מחוץ למזח המתינו לנו זוממים הגלים, אלה טילטלו את הספינה כראוי, הרוח לא הפסיקה להלך על המיים בשריקה, הרעידה את התורן, ושיחקה בחבלי המפרשים והמפרש הראשי שעלה לפני רגע עם כל הצימצומים המתבקשים פשוט התחנן שנוריד אותו כדי שלא יגרם לו נזק.

תמונה 4:

לילה ארוך – שמתחיל בים גלי, עם רוח חזקה, ים עצבני, ושקיעה שמש פסטורלית, כאילו היא מסיפור אחר. שקיעת השמש וזריחת השמש בלב ים הביאה עמה תמונות שונות בכל יום הביאה, יופי נפלא של שלל צבעים, אך בספינה הקטנה והמטולטלת השקיעה לא הביאה עמה בשורה של ים פחות גלי, אלא ידיעה שאנו הולכים ללילה שחור שמואר בבדל ירח, עירנות מקסימלית לנו בגלל נתיב של ספינות ענק שעוברת בנתיב שלנו. לילה כמעט ללא שינה, עם עיניים המתאמצות לקרוע את החשיכה בנסיון לראות מה יש במרק החושך שלפנינו. שקיעת השמש ארוכה והצבעים היפים ליוו אותנו לקראת הלילה השחור, סוכריה קטנה ומקושטת לפני לילה ארוך מאוד של משמרות.

תמונה 5:

חכה נשלחת לים – הים קצת נרגע, הבוקר עלה ועדין קר, אבל אפשר כבר להיפרד מבגדי הסערה שחלקנו לבש. חיים הדייג הבלתי נלאה מכין את החכה, מחבר אותה היטב כדי שתהלך אחרינו במים עם שלל פיתויים לדגים שחולפים במקרה, המטרה לנסות ללכוד דג טונה חביב, (לטעמי יש לנו מספיק אוכל, ודג הטונה יכול להסתדר היטב גם בלעדי המצב שנאכל אותו,) ניסתי לדבר על ליבו של חיים שיניח לדגים, הוא אמר שממילא לא נתפוס וזה מן משחק שכל מפליג ביאכטה עושה.

תמונה 6:

לחתוך ולקצר – אני לא עוקב בכתבה אחרי כל מרינה שעגנו, אלא נצמד לתמונות שצילמתי במהלך ההפלגה, (הפעם לא הצטיינתי בתיעוד במצלמה, אלא, כדרך העצלנים, הסתפקתי במעט צילומים, עיקר הצילומים נעשו במכשיר הטלפון הנייד.) במהלך השייט ובגלל חוסר הזמן נאלצנו לחתוך, להיפרד מקו החוף הצרפתי ולחתוך בליבו של הים אל נקודה צפונית בקורסיקה. אל האצבע המורה בצפון האי Cap Corse, בדרך ראינו את אחד האיים, האי הגדול מזדקר מהים, נדמה לאיש שמן השוכב במים, שפתיו מכווצות לשריקה של הנאה, על בטנו (השמנה יש לציין) נטעו מגדלור חזק שמאותת לכל הספינות שממש לא כדאי להתקרב אל האי.

תמונה 7:

המילים נגמרו – בכניסה למרינה בקורסיקה העניק לנו הטבע ים רגוע ושקיעות מדהימות ביופין, שם היה כדאי להשקיע בצילומים רבים. האי של האיש השמן מתרחק מאתנו והשמיים מקשטים בשלל צבעי שקיעת השמש.

תמונה 8:

שוב קורסיקה – הבהוב אחרון של השמש שיוצרת פס רגוע על המים לצד מערבולת הקצף שמייצר מנוע אחרי הספינה. רגע לפני שאנחנו נכנסים לעגינה, השעה כבר מעט לפני תשע בערב, צריך עוד למלא סולר ולמלא את מיכלי המים להכין ארוחה קלה וללכת לישון. היציאה בשעה חמש בבוקר אחרי שנמלא מים.

תמונה 9:

להנאת הצלם – קשה להפסיק לצלם את היופי המושלם, עוד תמונה כמה רגעים אחרי, הכף שסובבנו אותו עשיר באיים שפזורים בכניסה למרינה, שבאור השמש השוקעת הופך לצללית מרשימה, חלק מהאיים יש עליהם מבני מבצרים עתיקים, שיוצרים צורות מיוחדות, מראות וצללים נפלאים שמלווים אותנו עד עגינה במרינה.

תמונה 10:

השמיים מצטרפים – גם השמיים מצטרפים לחגיגת היופי והעננים נמתחים כנוצות ארוכות על פני השמיים, השמש תורמת ליופי עם הגוונים הנפלאים של השקיעה והים רגוע רגוע, כעין מתנה על הסערה שחטפנו בדרך לכאן.

תמונה 11:

קיטש או יפי הבריאה – כמו לוויתן ענק שהרגע עלה על פני המים וחלקו האחורי רגע לפני העליה, אותו יום בקרבת החוף של קורסיקה הטבע הכין לנו מתנה נפלאה בדרך לעגינה. כמעט ללא רוח, חלקת המים כשיש אדמוני והעננים בשמים מבקשים הרבה תשומת לב.

תמונה 12:

למות מהשקיעה – עוד תמונת של שקיעת השמש, הים קצת מתחרבש אבל אל דאגה עוד כמחצית השעה אנחנו מוגנים במרינה.

תמונה 13:

אי זעיר מקושט – כאמור מזג האוויר בדרך כלל היה קודר, במשך ההפלגה גילנו שכל אי זעיר מתקשט בכרבולת עננים, כזו שנחה על ראשו כעטרת כדי אולי לעדן מעט את המראה השחור של האי שתקוע לו במרחבי הים. כמות העננים השחורים שהתקשרו מעל האי רמזו לנו שלפנינו עוד יום סוער, לאט לאט הים עלה, המפרשים נמתחו מול הרוח והיאכטה דהרה לה במהירות של 7.5 קשרים, והמנוע הושתק. למעט רחש של פילוח החרטום את הים וכמובן החרטום העולה והיורד, ורסיסי המלח של הים.

תמונה 14:

גלים – לא תמיד זרמו איתנו, לעיתים בחוסר ברירה חטפנו אותם מהצד, והספינה הטלטלה מצד אל צד, ומי שהיה על הסיפון נאלץ לאחוז חזק. למטה, במטבח, היה בהרבה יותר קשה לעמוד ולמרות הקושי חיים עמד כארבע שעות למטה להכין ארוחת ערב ראויה. לשמחתינו הציוד היה קשור היטב.

תמונה 15:

עוד זריחה – לאחר לילה סוער למדי, הצילום נעשה דרך החלון הקדמי על הסיפון (ניילון טהור) שהגן עלינו במשך הלילה מרסיסי המים של החרטום שפולח את הגלים.

תמונה 16:

מגדלור – נכון, זה לא סדר המקומות, אבל אין לכם מושג כמה חשוב לשייט בלילה אורו של המגדלור. מגדלורים ניתנים לזיהוי בלילה לפי הבזקי האור, בעיקר בהבזקי החושך בין תאורה לתאורה, כל מגדלור יש לו את חשיפות האור שלו, ומי שסופר את השניות בין הבזק להבזק יכול לזהות את מיקומו בעזרת המפה או הפיילוט בוק. למי שחוצים ימים המגדלור הוא החבר הכי קרוב שלכם בשעת לילה, בתנאי שהוא נראה מהספינה שלכם.

תמונה 17:

המתנה לבגט – שש בבוקר הספינה כבר מונעת, מלאנו את המים עד הקצה במיכלים רגע לפני ההפלגה אני נזכר שיש מאפיה חביבה בקצה המרינה. מבקש שימתינו עד שאביא בגטים מהמאפיה, בגטים רייחנים, פריכם שזה עתה יצאו מהתנור. המאפיה עוד סגורה, ריח הלחם הנאפה כבר נח על כל המרינה ועולה ומטפס בסימטאות הקטנות, על חלון הזכוכית נח אדים כבדים, אני מבחין במטושטש באופה המריץ את הבצק לתבניות. אני דופק בעדינות על החלון, האופה ניגש לחלון, פותח ונראה כממש כרגע יצא משק קמח, בסבלנות של אופה מסביר בצרפתית שרק עוד 15 דקות יצאו מהתנור הבגטים הראשונים. מה לא נעשה למען בגט פריך ורייחני? – נמתין. בעוד 15 דקות אהייה מצוייד בבגטים ריחניים ואחד מהם ימתין בסבלנות שאקטום את קצהו לכמה ביסים של בוקר. באין ברירה אני ממתין בחוץ, ואז קיבלתי את המתנה בדמות של זריחה של השמש נפלאה.

תמונה 18:

הים הזועם – מישהו הרגיז את הים, מי הטורקיז משקרים, ברבורים קטנים נולדים במרחבי הים והם רודפים אחד אחרי השני בקצף לבן. הענן נח על האי וכאילו שהאי והענן זוממים משהו, מה הם זוממים ידעתי מאוחר יותר שהתחילה הרוח המטורפת והגלים הלמו בספינה.

תמונה 19:

רעבים? – שלא נגיד שלא היה אוכל. השף/ סקיפר חיים בילה ארבע שעות במטבח, הים גבוה, הגלים מטלטלים את הספינה מצד אל צד. חיים לא מוותר, מכין מרק מעולה, קוסקוס, רוטב לעוף, עוף בתנור, קישואים והכל מלווה בכוסות יין. הים בינתיים נרגע, ונתן לנו אפשרות לשבת על הסיפון , המנוע דוחף את הספינה, אוכלים ומפעם לפעם מעיפים מבט מסביב לראות שאין מכשול בדרך.

תמונה 20:

ספינות – כמה ספינות ענק ממתינות להיכנס לאחד הנמלים בדרך, מהנקודה הראשונה שראינו שתים מהן הבנו שהן עוגנות די קרוב אחת לשניה, ממש אין סיכוי לעבור בניהן, אבל אהוד, בעל הנסיון הרב קבע בוודאות שאין בעיה לעבור בניהן, למרות שלא רואים המרחק בניהן לפחות מחצית המייל, ואמנם שהתקרבנו ראינו את הגודל שלהן, את שרשרת העוגן שיורדת למים ואת המרחק שעלה על מחצית המייל. עברנו כמובן בניהן, יכולנו להעריך את גודל האמיתי שלנו לעומתם, קליפת אגוז חדשה מהקופסא מיטלטלת בגלים בין מפלצות הענק.

תמונה 21:

עננים – לעננים מסתבר תפקיד חשוב בהפחדה על מזג האוויר הצפוי, שהעננים גדולים, טעונים וחלקם התחתון כהה, סימן שמים רבים מרוכזים בהם והם מחכים רק לרגע שהאוויר יתקרר ואז ימתירו את הגשם. העננים גם מניחים על הים צל כבד והופכים אותו לכהה וזומם, ואפילו שמבשרים שהתחזית משתפרת עד כמה עננים לא מרשים לשמש להשחיל קרניים אין סיכוי שנחשוב שמזג האוויר משתנה.

תמונה 22:

צפיות – באמת ציפינו שמזג האוויר ישתנה ויאיר לנו את פניו ונוכל לשוט וקצת להוריד את הבגדים הרבים. אבל כאמור שום דבר כלום, עננות כבדה וכרגיל כל אי מקשט את עצמו בפקעת עננים כהה ומביטים על העננות הכבדה ויודעים שזה עניין של זמן, או גשם נוראי או הרוח עולה ובעקבותיה גם הים.

תמונה 23:

אדמה – חופי איטליה האירו לנו פנים, השמש שזפה את הישובים, בתים נאים שנאחזים במדרונות התלולים של היבשת, השמש האירה והים הפך לנוח יחסית, עם משקפת יכולנו ממש לסייר בסימטאות הקטנות היורדות אל הים ביבשת. כמובן שדהרנו הלאה השתדלנו להתקרב מעט את היבשת כדי להנות ממראות הנוף.

תמונה 24:

ראש הסוס – עד שאנו חולפים על פני מצוק שמזדקר מהמים, יש לנו מספיק זמן לייצר בדמיון תמונה של הסלע הענק ולקשר אותו למשהו שאנו מכירים. אני בחרתי בראש סוס, פיו טובל במים הנחירים פתוחים, העין צופה על פני המפרץ ועל רעמת השיער שלו רואים מבנה של מגדלור שצמוד אליו בית איש המגדלור.

תמונה 25:

ספינה בנתיב השייט שלנו – על פי החוקים הימיים הגב׳ ספינה אמורה להסיט את עצמה ממסלול ההתנקשות בנו, בגלל שהיא גדולה ואנחנו קטנים ובגלל שאנו לא סומכים על מי שמנהיג את הספינה (כי אין לנו מושג מיהו ומה בדיוק הוא שתה לפני שעה) נכנסנו לכוננות שאם לא נראה תזוזה מנתיב ההתנקשות נמחל על כבוד חוקי הים ונפנה לה את הדרך. בסוף היא צפרה וזזה מנתיב ההתנקשות. חיים צופה בחשש.

תם ולא נשלם – חזרנו בשלום, הזיכרונות וההבנות יצפו משך הזמן ונקווה שימצאו מקום בדף זה.