הרצליה. פרנסי המרינה בהרצליה, (או מתכנני העיריה), בחרו להשאיר גם נתח קטן לעם הפשוט, שלא נוגע בעושר אלא העינקו לעם אפשרות 'להציץ בעושר' ממרחק בטוח. וכך הפך המזח המגן על המרינה בהרצליה למסלול הליכה נעים, ללכת על המים בלי להירטב. מסלול הליכה רחב על המזח החודר לים, 1200 מ' אורכו לכל כיוון. בימים בהם הגלים סוערים קשה ללכת בין רסיסי המלח ומול הרוח העזה (או דווקא יש כאלה שחובבים את ההליכה רווית המלח באוויר), האמיצים נהנים ממראות נפלאים, גלי הים שמתגבהים ורואים מאחור איך הגל נערך לשבירה. מראות בתי הרצליה הנוצצים המסתתרים מאחורי צעיף שקוף של רסיסי מלח. ואת היאכטות הממתינות בשלווה לספנים שיחכו למזג אוורי נוח יותר להסתער על מרחבי הים. אלה ימים נוחים להליכה נינוחה על המזח לקראת שקיעת השמש או מקודם בבוקר.
אגדות הספנים מיוון מספרות על הים הרגוע שמראהו מזכיר שמן עמוק, וותיקי המלחים מספרים שבקצה האופק עולה מרכבתו של 'פוסידון', אל הים. לאור השקיעה דוהרים שני סוסים כבירים על חלקת המים וגלגלי המרכבה משטחים את הגלים. במרכבה המוזהבת ניצב פוסידון, אוחז בידו את קלשונו והים כנוע, צייתן, משקיט את גליו. שחוזר פוסידון ממפגש עם האלים באולימפוס שביוון ויורד אל ארמונו במצולות הים, מתעוררים הגלים, סוערים במחול של קצף ורוח, מכים בספינות המהלכות בימים. אתרינו הצנוע לא יכול להבטיח לכם מדי ערב את מראות פוסידון ומרכבתו, אך מראות נפלאים של שקיעה, ישיבה בקצה המזח למרגלות המגדלור, ללוות במבט את היאכטות הפולחות את מי המרינה בדרכן אל הים הפתוח. היש רומנטיקה גדולה מזה?
לעת ערב חוזרות הספינות למעגן. 800 מקומות עגינה ממתינים ליאכטות, חלק מהיאכטות מגיעות להרצליה מחו"ל ונקשרות ברציף האורחים. הצוות שעליהן נינוח על הסיפון לאחר הפלגה ארוכה, על סיפוני יאכטות העוגנות אפשר לראות את הנרות הדולקים וארוחות הערב המוגשות עם בקבוקי הבירה והשיכר המסורתיים של יורדי הים. מאוחר יותר מתמלאים הבארים שעל המזח בבליל שפות, יאכטונרים ומטיילים מתערבבים יחד לספוג את הסיפורים והאווירה.