מקום/ הפעם ברגל

מיקום/ שביל ישראל – קטע מס' 2. אחד הקטעים היפים של שביל ישראל בצפון הארץ שבימים אלה צידי השביל פורחים ומראות הנוף הנשקפים מהם מדהימים. קטע מס' 2

נקודת התחלה: מצבת טרומפלדור, ליד כפר גלעדי

נקודת סיום: מצודת נבי יושע (על כביש 899)

אורך המסלול: כ-18 ק"מ

משך הטיול (הליכה): כשמונה שעות

דרגת קושי: המסלול קל, חלקו בעליה דרך חלקה כורכר חלקה סלולה

טיול ברכב: אפשרי כל הדרך השביל/ כביש מתאים לכל סוגי הרכב

עונה מומלצת: עכשיו

תאור המסלול: מסע של יופי על קו האמצע של מצוק הרי נפתלי, עם מראות מאלפים של קריית שמונה שפרוסה למטה, מעיים שופע בימים אלה עין רועים, מצפור המשקיף על אגמון החולה ותצפית על עמק החולה והרי הגולן. על גבעה קטנה, החולשת על המראות הנפלאים של עמק החולה, הרי הגולן, בקעת נחל עיון, בצילם של ברושים זקופים, מול רכס החרמון שעדין מלבינים בו פסי שלג, ניצב פסלו של האריה השואג. וזו נקודת ההתחלה של מסלול מס' 2 בשביל ישראל (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2). זו אנדרטת הזיכרון הראשונה שהוקמה בארץ ישראל שלאחר התקומה. מספרים שאת אבן הענקית חצבו אנשיו של יצחק שדה (מראשי ההגנה ומפקד הפלמ"ח) במורדות הרי נפתלי. את האבן גלגלו למקומה ושם פיסל את האריה השואג אהרון מלניקוב, הפסל מתנשא לגובה של שישה מטר.

בי"א באדר תר"פ, 1 במארס 1920, נפלו בקרב יוסף טרומפלדור ועמו עוד חמישה מחבריו בהגנה על תל חי. בשנת 1920 החלו התקפות הערבים על חברי כפר גלעדי ותל חי. סמוך לגדר נפל שניאור שפושניק הקורבן הראשון. אחר כמה זמן התנפלו בדואים על החורשים בשדות ונפל הקורבן הבא, אהרון שר. אחרי כמה ימים, בבוקר החלו ערבים רבים נוהרים לכיוון תל חי, התקרבו את לשער וביקשו בעורמה לראות אם מסתתרים בחצר הצרפתים (ששלטו אז בחבל ארץ זה) שנואי נפשם. מה שהתחיל בפעולת עורמה של הערבים הסתיים בקרב דמים בו נהרגו חמישה לוחמים ונפצע יוסף טרומפלדור בבטנו. שהובל לכפר גלעדי והוא פצוע קשה נשאל לשלומו על ידי ד"ר גרי, טרומפלדור, השיב בשקט: "טוב למות בעד ארצנו" ואחר הוציא את נשמתו. קבר האחים של שמונת הלוחמים וטרומפלדור מפקדם גיבורי תל חי, קריית שמונה נקראת על שמם, לצד האנדרטה, בצל הברושים נמצאים קברי חברי השומר.

מכאן חוצים את הכביש דרומה, ונכנסים לדרך נוף רמת נפתלי, אחת מדרכי הנוף היפות בצפון הארץ. מכאן מתחילה דרך מסודרת שאת חלקה הכינו אנשי קק"ל, קטע זה משתלב עם שביל ישראל, בתחילה פוגשים חורש אורנים צפוף, עדין יש שרידי פריחה של כלניות ורקפות.

עין רועים – אחד המעיינות היפים לאורך השביל, מטרסת אבן בוקעים וזורמים מי מעיין צלולים אל בריכה גדולה, עץ תאנה ענק מוציא את גזעו מתוך גדר האבן, בימים אלה התאנה מתחילה ללבלב אחרי תקופת שלכת חורף. מי המעיין זורמים בתעלות אל עוד שתי בריכות שנמצאות בחלק התחתון, לאחרונה הוצבו שני ספסלים מעל הנביעה. כאן בדיוק המקום לערוך את ארוחת הבוקר או לפחות לשבת בצילם של האורנים להכנת כוס קפה.

המסלול הגיאולוגי – סטייה קלה מהשביל למסלול מיוחד בן 12 תחנות, שכבות גיאולוגיות שאפשר לראות מתקופות שונות, המסלול בן כ-2 ק"מ עם שלטי הסבר על תופעת השבר הסורי אפריקאי, שרידי מאובנים בתוך סלע של דגים וזוחלים שנותרו בשטח ומספרים שכאן בתקופה קדומה לפני מיליוני שנים היה ים.

מתחת לכבלים – בנקודה מסוימת עוברים תחת הכבלים של הרכבל מהכביש ההולך לקריית שמונה למעלה מצוק רמים לקיבוץ מנרה, יש סיכוי שתוכלו לראות את שלושת הכדורים של הרכבל שעולים ויורדים. במעלה המצוק במרחק קצר יש תחנה של הרכבל שעוצר כאן לאפשר למטיילים להגיע לנקודת התצפית. בימי החג וחול המועד לעיתים מתקיים כאן קורסי סנפלינג.

סיבוב כלילי החורש – בקטע זה הכביש והדרך מתעקלים בחדות, כאן ריכוז גדול של עצי כליל החורש שבימים הקרובים יפרחו בורוד עז. תפגשו את דיירי המקום, עדר פרות שמסתובב כאן חופשי אוכל את העשב ושולח לכם מו ארוך. באחד הביקורים הקודמים שלי במקום הסתובבו בקטע זה סוסים שערכו בניהם כעין משחק של דהירות.

לזכרו של לירון סעדיה – אחד מנקודות התצפית היפות על קריית שמונה. מצפה לזכרו של לירון סעדיה שהיה לוחם ומפקד בסיירת אגוז ונפל במלחמת לבנון השנייה. לצד התצפית מקום ישיבה מול הנוף ושולחנות לארוחה. במקום ניצב רמקול, ובלחיצת כפתור תוכלו לשמוע את סיפורו של המקום ואת השירים שלירון אהב. מהרחבה מתחיל שביל דרומה, לאורף השביל על הסלעים מוטבעים ציורים שלירון צייר. בחורש האורנים הצמוד יש עדין כמה כלניות בצבעים שונים רמז לכמות הגדולה שפרחה כאן. התצפית מכאן על קריית שמונה, העיר בה גדל לירון.

מראות של אגמון החולה – מכאן תוכלו לראות את אגמון החולה עם צורתו המשונה בלב עמק החולה, תצפית נפלאה על הבריכות בלב עמק החולה, במדרון התלול הגולש לעמק גדלים עצי שיזף.

עוד מצפור – אתם כבר מחוץ לשביל המסודר והשביל ממשיך למצפור יפה מקום המתאים להפסקת קפה. ליפא גל עובד קק"ל חובב טבע שחבריו הקימו כאן את המצפה לזכרו. ספסלי ישיבה מול הנוף.

נחל קדש – את המסלול אפשר לעשות רק ברגל, סטייה מעט מהשביל אך שווה ביותר, אפיק מרהיב ביופיו זהו יובל של נחל קדש, עצי אלון צפופים, סלעים שבשעות החום תוכלו לראות שפני סלע מתחרדנים עליהם.

מצודת ישע – קצה מסלול 2 בשביל ישראל. מצודת ישע (מצודת כ"ח) – אחת מחמש מצודות שבנו האנגלים בגבול הצפון. באפריל 1948 מסרו הבריטים את המצודה ליד הערבים והיושבים מנרה, רמות נפתלי, משגב עם היו במצור. יחידת פלמ"ח נשלחה לכבוש את המצודה בניסיון השני ב-20 באפריל בלילה, בתחילה נפצעו שני החבלנים והכח התגלה ואש תופת הומטרה על הלוחמים והקר גבה 22 קורבנות, אחד מהם היה 'דודו' דוד צ'רקסקי שהיה גיבור שירו של חיים חפר דודו. חודש אחרי נכבש המצודה בידי כוח של חטיבת יפתח וספר הקורבנות עלה ל-28 ועל שמם נקראת המצודה, מצודת כ"ח.

קברו של נבי יושע – אמנם כאן מתחיל המסלול הבא של שביל ישראל, אבל אם אתם כבר כאן שווה להגיע לקברו של נבי יושע (הוא יהושע בן נון). תחצו את הכביש ותראו למטה שרידי כפר מוסלמי, זהו מקום קדוש למוסלמים המאמינים שכאן קברו של נבי יושע. אפשר לרדת למקום עם הכיפות הגדולות ומשוכות הצבר.

עד כאן קטע אחד (קטע מס' 2) מתוך שביל ישראל שאורכו 1025 ק"מ.