על המקום: מכונות הענק סיימו את קציר החיטה. לאחר שגרסו את השיבולים השאירו אחריהן שדה חשוף ושביל זהוב של שלף, אחר כך הפנו חרטומן אל שולי העמק, לשנת חורף מנומנמת במוסכים. הטרקטורים נטשו אחריהם את השדה, משאירים 'באלות' עגולות גדולות, מלאות שלף אסוף ומהודק, והן מפוזרות לאורך השדה. עתה הגיעה שעתם של הנברנים, אלה הגיחו מחוריהם, רצים ברגליהם הקצרות בשדה הפתוח מתחת לשלף הצהוב. השדה העירום נח, הפוגה בין גידולים חקלאיים, עוד מעט ויעלו עליו שוב הטרקטורים, יפלחו את אדמתו במחרשות, רגביו יהפכו יחשפו לשמש וימתינו לזורע ולגשם.
בלב השדה הקצור מתנשאת קבוצת ברושים צפופה, שדה החיטה נשק לקו הברושים ותחם אותם במעגל. עתה, משנאספה החיטה נשארו הברושים כצללים כהים, ענקים זקופים בלב השדה. בין הברושים הצפופים המולת ציפורים צווחניות, פרפרים רפרפו בין שיחי הבר, עקפו בעדינות מרחפת את גזעי הברושים החסונים. לרגע נחתו על מצבת שיש קטנה שעטופה בצמחיה פרועה ופרחו משם. בצל העמום בין הברושים נחה מצבה קטנה, פשוטה. השנים טבעו כתמים כהים בשיש. על המצבה חצוב באבן שם, הזמן קילף את צבע האותיות השחור. זו מצבה לטייס צעיר שנפל אל מותו, עם מטוסו התרסק בשדות העמק.
משהו רומנטי: הם ירדו מהכביש נסעו מעט בדרך העפר, אחריהם רדף ענן אבק, כשעצרו הענן השיג אותם. ירדו לטייל ברגל בשדות החיטה הקצורים. באוויר ריח של השלף, בשדה הסמוך מתעוררים ניצני עלי התירס. מרחוק ראו את דבוקת הברושים, כהים ומתנשאים מעל השדה. כשהגיעו שאלה: מה יש כאן מאחורי הברושים?, הוא לא ענה, הוביל אותה לאפלולית בין העצים, לקבר הצנוע, לרגע עמדו דוממים קראו את שם הטייס אחר כך יצאו וישבו על אבן סמוכה. הוא פתח את הספר שהביא עמו והקריא לה את סיפורו של הטייס ובני משפחתו מהספר 'פונטונלה' של מאיר שלו (הוצאת עם עובד).
מה להביא: את הספר 'פונטונלה' מאת מאיר שלו, (הוצאת עם עובד) לסמן מראש את הקטעים עמ' 205 – 207. עמ' 452, עמ' 455
אזהרה: כשיש בוץ בשדה לא כדאי להיכנס לשטח עם רכב.
איך מגיעים: מול קיבוץ משמר העמק (כביש 66 צומת התשבי, מגידו) יורדת דרך עפר לכיוון צפון, אל השדות, לפני שמגיעים לנחל הקישון מצד ימין של הדרך תבחינו בעצי הברוש הבולטים על רקע השדות שמקיפים חלקת הקבר.
(נלקח מתוך הספר 'מקום לשניים', מאת: דובי זכאי הוצאת ידיעות אחרונות)