ללא מילים/ עם משפטים

בזמנו, בתקופת עבודתי ב'ידיעות אחרונות' חלק מתפקידי היה לאייר לכתבות בעיתון. בדרך כלל האיור היה משקף פחות או יותר את הכתבה והוא היה ללא מילים. האיור שירת את הטקסט. כמובן שרוב האיורים היו בתחום ידוע – אהבה, אספתי חלק זעיר מהאיורים ואני מעלה אותם לאתר בהבדל אחד, הפעם אני מוסיף להם טקסט

נושאים את האהבה

עברו כמה שנים של נישואין, נולדו הילדים, המשכנתא הכבידה על התקציב, בגלל עודף הבעיות קצת נשחקה האהבה, לכבוד יום האהבה משתדלים בני הזוג להרים שוב את סמל האהבה, על פי הבעת פניהם אם מבינים מה בדיוק המצב.

צייד הלבבות

אין ספק, הבחור מאוהב, הוא שולח את הלבבות לפניו שינחו אותו בדרך לאהובתו, יש עוד כאלה שבעיניים עצומות הולכים בעקבות הלב.

לב ענק

כולו אהבה, בשביל האהבה הוא מוכן לעקור את ליבו מהמקום, להגדיל אותו תמורת שקל תשעים ולאותת לכל שיש לו לב ענק והוא מוכן לאהבה. הבעיה שלא תמיד יש בסביבה מי שתרצה את הלב הענק.

אוהב זהיר

כבר סיפרו לו מה קורה שלא נזהרים, לפעמים סיפור אהבה נגמר לא טוב, מה שבטוח הוא נזהר, אוהב אבל בזהירות מתכנס כולו בכובעון, מי תרצה אהוב כזה?

בניחוח צרפתי

פעם, לפני הקורונה פריז הייתה עיר הבירה לאוהבים. האוהבים האמיתיים היו נוסעים לפריז ל'שבוע לאוהבים', אם זה מצליח ממשיכים לממש את האהבה בארץ המוצא, אם לא אז כנראה אין אהבה. הזוגות הולכים בעקבות סרטים, ספרים, שירים ומוסיקה שמתחברת לאוהבים בפריז. הכרתי זוג שתרגלו את האהבה הפריזאית בפריז במשך כמה שנים טובות, ועובדה זה עבד ועובד גם היום – ובארץ. אז אל תשכחו את הבגט