אכזיב/ הבריכה הסודית

בקצה הצפוני של הגן הלאומי, בריכה חצובה בסלע, פעם הייתה חלק מנמל הקדום. וכך, גלי הים מסתערים על הריף, גולשים מתונות בסערת קצף לבריכה

מה קורה באכזיב. מדי בוקר מגיע א. אל שמורת אכזיב. על החוף משאיר את המגבת, פוסע עם הסנדלים עד לבריכה החצובה בריף הארוך. שם קופץ למים הצלולים, אחרי אנחת ההנאה שוחה כמה בריכות, יוצא מהמים צועד על הריף הדוקרני בעזרת סנדליו. מתעטף במגבת ועוזב את החוף. במשך שנים מבקר אותו אדם בבריכה הסודית הנמצאת במרחק קצר מהחוף היפה והמסודר בגן לאומי אכזיב. אמנם, הכניסה לחוף בתשלום, אבל המפרץ המקסים שווה כל שקל. מהמדרגות היורדות לים נגלים שני מפרצים טבעיים של מים בצבעי טורקיז. רצועת החוף צרה וריף טבעי שמגן על המתרחצים מפני הגלים. בקצה הצפוני של הגן הלאומי, בריכה חצובה בסלע, פעם הייתה חלק מנמל הקדום. וכך, גלי הים מסתערים על הריף, גולשים מתונות בסערת קצף לבריכה. אוהבי הצלילה מוזמנים עם שנורקל, מסיכה וסנפירים להכיר את העולם השקט מתחת לפני המים. שם מתנועעת שושנת ים בזרמי המים, מנופפת זרועות, תמנונים זעירים נחבאים מתחת לסלע, קיפודי ים נאחזים בסלעים ושולחים את קוציהם כאזהרה. לצערנו מר א. כבר איננו איתו הלך לעולמות אחרים, אך יש רבים ממשכי דרכו שמקפידים מדי בוקר להגיע לטבילה ושחיה בבריכה הטבעית. אין שם שירותי הצלה.

העיר אכזיב הקדומה נזכרת בתנ"ך כמקומו של שבט אשר. בתקופות מאוחרת יותר הפיקו הקדמונים את צבע התכלת והארגמן מחלזונות שנמצאו בחוף. הנמל הקטן הפך להיות בתקופה העבסית כתחנת משמר ימית, הצלבנים בנו כאן את מצודת 'קסל אימבר' ששרידיה נראים עדין במקום. בסוף המאה ה-13 הוקם במקום כפר ערבי א- זיב. כיום מוחזק המקום ומטופח על ידי רשות הטבע והגנים ונקרא 'גן לאומי אכזיב'. שכנים צמודים ל"מדינת אכזיב" של אלי אביבי.

איך מגיעים: כ-5 ק"מ מצפון לנהריה, על כביש 4 פונים מערבה למגרש חניה גדול הממתין לכם. הכניסה בתשלום.

בהמשך צפונה: גם שונאי ים מושבעים אינם יכולים לחלוף על יד הים מצפון לאכזיב. המקום בו כביש 4 נושק לחוף הים. נגלה מראה מפתה, בריכת ים גדולה שזועקת בצבעי טורקיז עז שמחייב להשהות את המבט על הים. ואם להשהות אל תעשו זאת תוך כדי נהיגה. בעלי הדמיון כבר ממריאים את עצמם בתלישה מהמכונית הלוהטת ומהר לרבוץ במי הים הצוננים, ראשם מציץ מהמים כמו היפופוטם מאושר ביום חם. על הסלעים הכהים, הגולשים לים הטורקיז ניצבת אנדרטה גדולה לזכר ספינות המעפילים. גוש בטון עליו נעוצים ברזלים חשופים שנדמים לחיצים הנשלחים לשמיים. האנדרטה זו לזכרם של ספינות המעפילים שטבעו בחופי הארץ, האמן יחיאל שמי הרכיב משרידי ספינות המעפילים שטבעו חלקי ברזל ואגד אותם לפסל על שפת בריכת הטורקיז. הפסל כהה והעוקצני ניצב בניגוד למי הטורקיז השלווים של הים. גלים הרכים לוחכים את הסלעים, בריכת ים צלולה ורגועה, עוטפת את האנדרטה. במי הים, חול זך, דגיגים שובבים חובטים בזנבם ומעלים ענן חול קל. עם חדירת רגל אדם ללגונה ממהרים הדגיגים בנפנוף זנב להיחבא בין הסלעים. ובעומק הים דוהרים גלים, אוספים כוח, מסתערים על ריף סלעים החסון. הסלע הכהה מצנן את ההסתערות, אחרי שהם מתנפצים ברעש ובקצף הם גולשים מאולפים בקצף לבן אל בריכת הים הרגועה.

איך מגיעים: בחלקו הצפוני של מגרש החניה נמתח כביש צר צפונה, צמוד לחוף הים, הכביש חוצה את ערוצו היבש בימים אלה של נחל כזיב. להמשיך עד לאנדרטה שם לחפש חניה.

אזהרה: אמנם הים כאן רדוד אך אין כאן שירותי הצלה ולכן המקום מתאים לטבילת רגליים, ולשמור היטב על הילדים.