מקום/ דרך עפר, חיטה, חסידות וקפה עם גווני שקיעה

שאני חושב על "חיי הסוערים" בשבועות האחרונים, (החגים, הטיולים, מפגשי המשפחה הקרובה, סדר פסח מורחב, המשפחה, הילדים, הנכדים והחברים) אחרי כל 'ההמולה הברוכה' מגיע לי טיפה, אבל טיפונת של שקט, לשבת בלב הטבע, מוקף בירוק צהוב וחום (צבע דרך העפר הפולחת את השדות), לשבת על גבעה לצפות אל הנוף, מוקף בכמה חברים טובים ולשתות בנחת את הקפה שכרגע כרגע הוכן

ברגעים אלה שאני מבקש את היופי + השקט אני מיד מדרים אל דרך שממלאת אותי בשלווה, אבל לא זנחתי את תפקידי, בדקתי גם את מצב השביל עבורכם קוראי, כדי שתוכלו לעשות בדיוק את אותה דרך לצפות במעוף החסידות המחוללות במעגלים עולים לשמיים ולאחר מכן דואות את מקום בהם הן לנות ובסוף המסלול הפתעה. אם תקפידו על הזמנים תזכו לראות בדיוק את מה שאני ראיתי.

אז ככה, לקראת השעה 16:00 תתחילו בנסיעה בכביש 353, מצומת שריגים/ ליאון מערבה, הכביש המפותל והיפה שחולף במראות נוף ירוקים ופורחים, כביש שיכניס אתכם לאט לאט לאווירה, הכביש חולף בין גבעות ירוקות, עצי שקד שמתחילים בלבלוב נעלמו מהם פריחי השקד היפים. עצי שיזף וחרוב. ממתין לכם ליד הישוב עגור (עג'ור), פניה של 90 מעלות שמאלה, והכביש ממשיך בסדרת פיתולים עד הכניסה לקיבוץ בית ניר. מכאן אתם נכנסים אל השלווה, מנותקים מבתים, עמודי חשמל רק שדות ושדות של חיטה, מלא העין שדות חיטה, החיטה עדין שומרת על זקיפות המראה הירוק, בגלל הגשמים הטובים החיטה השנה מתנשאת לגובה נאה נראית זקופה וערוכה להבשיל, ראשה זקוף, גרעיני החיטה טרם הבשילו, בעוד זמן החיטה תתחיל להצהיב וראשה הנאה והזקוף יתכוף מעט לקראת קציר.

אם אתם מצויידים בג'יפ או רכב שטח אין לכם בעיה להלך בדרך העפר שחלקה כבושה בכורכר, אם אתם עם רכב גבוה, גם אין בעיה לנוע, אין צורך בהנעה 4×4, אם אתם עם רכב פרטי כל סוגי ה-SUV כל נהג בינוני ומעלה מתגבר על שני תחלואים בשביל, בזהירות עם תשומת לב בנהיגה, לראות את הדרך. (סימון שביל כחול)

הדרך אל השלווה נמתחת לאורך כ-8 ק"מ, אחרי כ- 5 ק"מ תגיעו למפגש שבילים עם שלטי עץ דהויים, חץ אחד מצביע צפונה, (תזכרו את הנקודה כי מכאן המשך המסלול שלכם, סימון שביל ירוק), אתם במרחק של 3 ק"מ מנקודת הקפה, מכאן הנוף נעשה מרהיב יותר, אתם מתחילים לטפס במדרון מתון אל שטח גבוה יחסית ומכן נפרס היופי של שדות החיטה ושבילים חומים פולחים אותו. שדרת דקלים מקדמת אתכם ומעניקה לכם רחש של הרוח הנושבת בכפות הירוקות.

בקצה השביל, משמאל רחבה עם סוכת גפנים, כאן המקום לעצירה. הגעתי למקום עם כמה חברים הוצאנו כיסאות ממתקפלים, גזייה להכנת הקפה, כמה עוגות ומציות של פסח שהוכנו עוד בבית כדי שנרגיש ממש את החג.

השעה כבר 18:00, בשעה זו החסידות, (אלה שמביאות את התינוקות), משלימות את התעופה במעגלים לפני השינה, הן מתרוממות בעזרת תרמיקה לגבהים במעגלים להקה גדולה שכנראה זה 'הריקוד לפני השינה', את המקום היפה הזה בחרו החסידות לשנת לילה, לאט לאט נוטשות את הלהקה ודואות מעל השדות הצהובים של החרצית העטורה, כמו מטס של יום העצמאות דואות לאט לאט בודדים שמתנתקים מהלהקה הגדולה לשני עצים גדולים, על ענפיהם הן מתיישבות לפטפוט אחרון לפני שינה.

גמרתם את הקפה, העוגות, ומראות של החסידות, איספו בבקשה את כל הפסולת ותחזרו בנסיעה עד הנקודה ששם נמצא פיצול שבילים, בצומת תפנו צפונה, רחוק ממולכם מתנשא תל צפית (כמעט 200 מ'), לצד השביל הזה ממשיכים שדות החיטה, ובנקודה מסוימת גם שדות חומוס ושדות אספסת שמגדלים מספוא לפרות. השביל הזה נוח יותר מהקודם כולו סלול בכורכר. בשעה זו כבר מתחילים דמדומים שלפני חשיכה. ועכשיו מגיעה הפתעה, באחת נדלקים אורות צבעוניים של תחנת הכח 'צפית' פתאום הגבעות ההולכות ומאפירות נראות כלונה פארק צבעוני.

אחרי כארבע ק"מ ב'שביל הירוק' מגיעים לצומת שבילים, פוגשים שביל שחור ופונים שמאלה, (מערבה), עוקפים את תל צפית משמאלו ומתחברים לשביל כחול שמוביל את ליער חרובית, משם עולים על כביש שחוצה את היער עד לכביש 383.

איך מגיעים: כותבים על הווייז' – השביל על כביש הגישה לקיבוץ מצפון לשער הכניסה. (סימון שביל כחול).