אגדה עתיקה מספרת על ישיש בדואי שמצא בקבוק בתחתית מעלה עקרבים. שפשף את הבקבוק ויצא השד, תמורת שחרורו הבטיח השד לבדואי לקיים שלוש משאלות. בראשונה ביקש הבדואי, חמור. בשנייה, סולם לטפס על החמור ובשלישית צפרדע, "צפרדע?" תמה השד, "כן" ענה הבדואי "הצפרדע תשמיע במקומי צקצוק דרבון לחמור". הסלע הבודד בדמות צפרדע שמתנשא באחד העיקולים במעלה, גבו לנוף ופניו לעיקולים. לאחרונה טיפסתי ברכב בסרפנטינות של מעלה העקרבים, עצרתי למרגלות הצפרדע. אותות הזמן והגשם הוסיפו קווי צער לצפרדע. קבוצת מטיילים התכנסה בצל הסלע, במקום האגדה המוכרת אחד מחברי הקבוצה קרא קטע מעדותה של ילדה קטנה, מ-17 במרץ 1954:
"….בדרך חזרה מאילת היה שמח באוטובוס. אבא ארגן שירה בציבור וכמו מדריך תיירים עצר מדי פעם וביקש שנסתכל כמה יפה בחוץ. ישבתי בספסל שמול הדלת האחורית, על ידי ישב חייל ופתאום שמענו צרורות של יריות. לרגע עוד חשבתי שמדובר באווירונים והוצאתי את הראש החוצה מהחלון לראות. אבל החייל שישב לידי תפס אותי, זרק אותי על הרצפה ונשכב עלי. שמעתי יריות, המון יריות ואז שבריר של שקט והכל התחזק, הבנתי שהם נכנסו לאוטובוס ומי שזז חוסל. באינסטינקט של ילדה בת 5 הבנתי שאני צריכה לשתוק ולא זזתי שמעתי גניחות ופתאום צעקה של אחי – ואז עוד צרור ושקט….."
(עדותה של מירי פירסטנברג שהיתה בת 5 ביום הפיגוע וניצלה בזכות סמ"ר משולם ברוך שסוכך עליה)
66 שנה חלפו מאז הטבח הנורא. אוטובוס אגד חזר מאילת לתל אביב, באחד העיקולים המתינו להם מחבלים (פדאיונים) שרצחו אחד עשר מיושבי האוטובוס. אחיה הצעיר של מירי, בן שמונה נורה בראשו, שכב חסר הכרה במשך 32 שנה ונפטר, בכך הפך לנרצח ה-12. בראש המעלה ניצב שלט זיכרון. כל מטייל שיורד או עולה במעלה עקרבים עוצר במרפסת התצפית. בנקודה זו הלב מפרפר בהתרגשות מול עוצמתו הפראית של הנוף. מעלה עקרבים היתה הדרך הראשית לאילת עד 1956. הבריטים סללו את הכביש עם 17 סרפנטינות. סימן ההיכר החביות בצד הדרך כדי למנוע הידרדרות כלי רכב. סלע הענק של הצפרדע נמצא באחת הסרפנטינות העליונות. שתי עצירות חובה, במרפסת התצפית ושלט הזיכרון ולמרגלות הצפרדע. אומרים שיש אבנים עם לב אדם? מי יודע.
איך מגיעים: הדרך לאילת או ממנה יכולה להיות מעניינת יותר דרך מעלה עקרבים. (המראות יפים יותר במורד). כביש 25, ממזרח לדימונה, בצומת רותם פונים דרומה, לכביש 206. בצומת הראשונה פונים שמאלה לכביש 227 שמוליך למעלה עקרבים. הכביש מתחבר לכביש 90, לאילת בצומת עין חצבה. סעו בזהירות. לאחרונה מסיבות לא מובנות, (שנקרא בעברית צחה 'כיסוי תחת'), מערימים מחסומים בכניסה וביציאה מהכביש ושלטי 'אין כניסה'. אין כתבה זו ממליצה לעבור על החוק. הכביש הוא אחד היפים בארץ וחבל שלא מחזקים ומטפחים אותו למען המטיילים וגם למען ההיסטוריה.
טיפ: במוזיאון 'אילת עירי' באילת, משחוזר האוטובוס שהמחבלים (פדאיונים) תקפו במעלה עקרבים.