שאני חושב על עצמי, על החגים, על הטיולים ועל מפגשי המשפחה ועל סדר פסח המורחב של כל המשפחה ועל הילדים, הנכדים והחברים, אחרי הכל מגיע גם לי טיפה, אבל טיפונת של שקט, משהו בלב הטבע מוקף בירוק צהוב וחום של דרך העפר לשבת על גבעה לצפות על הנוף מקוף בכמה חברים טובים ולשתות בנחת את הקפה שכרגע כרגע הוכן.
ברגעים אלה שאני מבקש את היופי והשקט אני מיד מדרים אל דרך שממלאת אותי בשלווה, אבל לא זנחתי את תפקידי וממש בימים אלה גם בדקתי את השביל עבורכם קוראי, זאת אומרת השלווה לא הייתה מושלמת.
אז ככה, לקראת השעה 16:00 תתחילו בנסיעה בכביש 353 מצומת שריגים/ ליאון מערבה, הכביש המפותל והיפה שחולף במאות נוף ירוקים ופורחים יכניס אתכם לאט לאט לאווירה, הכביש חולף בין גבעות ירוקות, עצי שקד שנעלמה מהם הפריחה היפה, בין עצי שיזף וחרוב. הכביש לא מרחם וליד הישוב עגור (עג'ור) פונה בחדות שמאלה וממשיך בסדרת פיתולים על מעט לפני קיבוץ בית ניר, מכאן אתם נכנסים אל השלווה, מלא העין שדות חיטה שעדין שומרת על המראה הירוק, החיטה השנה בגלל הגשמים הרבים מתנשאת לגבוה נאה, לצד השביל היא נראית זקופה וערוכה להבשיל, ראשם עדין זקוף וגרעיני החיטה עדין לא הבשילו לגמרי, בעוד זמן החיטה תתחיל להצהיב וראשם הנאה יתכוף מעט לקראת קציר.
אם אתם מצויידים בג'יפ או רכב שטח אין לכם בעיה להלך בדרך העפר חלקה כבושה בכורכר, אם אתם עם רכב גבוה, גם אין בעיה לנוע, אין צורך בהנעה 4×4, אם אתם עם רכב פרטי כל סוגי ה-SUV ואת/ה נהג טוב תוכלו לנסוע בשביל בזהירות עם תשומת לב בנהיגה לאט ולראות את הדרך. (סימון שביל כחול)
הדרך אל השלווה נמתחת לאורך כ-8 ק"מ אחרי כ- 5 ק"מ תגיעו למפגש שבילים עם שלטי עץ דהויים חץ אחד מביצע צפונה (תזכרו את הנקודה כי מכאן המשך המסלול שלכם, סימון שביל ירוק), אתם במרחק של 3 ק"מ מנקודת הקפה, מכאן הנוף נעשה מרהיב יותר כי אתם מתחילים לטפס על שטח גבוה יחסית והיופי של שדות החיטה נפרס מסביב ושבילים חומים פולחים אותו. שדרת דקלים מקדמת אתכם ומעניקה לכם רחש של הרוח הנושבת בכפות הדקלים. בקצה השביל ממש משמאל רחבה עם סוכת גפנים וכאן המקום לעצירה. אני הגעתי למקום עם כמה חברים הוצאת כסאות ממתקפלים כמובן את הגזיה והקפה, כמה עוגות לכיבוד וגם כמה מציות של פסח שהוכנו עוד בבית כדי שנרגיש ממש את החג.
השעה כבר 16:00 בערך זו בדיוק השעה בה החסידות (אלה שמביאות את התינוקות) מתכוננות לשינה, את המקום הזה בחרו החסידות להגיע בלהקות גדולות, בתחילה הן מחוללות בתרמיקות יפות בסיבובים גדולים ולאט לאט מתחילות להיזדנף קבוצות שנוטשות את הלהקה וכמו במטס חיל אוויר חולפות מעליכם בדרכן לשני עצים גדולים ששם הן מתיישבות לשיחה אחרונה לפני שינה.
גמרתם את הקפה, העוגות, החסידות, איספו בבקשה את כל הפסולת ותחזרו עד הנקודה ששם פיצול השבילים, בצומת תפנו צפונה רחוק ממולכם מתנשא תל צפית, לצד השביל הזה ממשיכים שדות החיטה, ובנקודה מסוימת גם שדות חומוס ושדות שמגלים מספוא לפרות. השביל הזה כולו סלול בכורכר כך שהוא טוב מהשביל הקודם. בשעה זו כבר מתחילים דימודומים שלפי חשיכה. לפתע נדלקים אורות רבים של תחנת הכח צפית שפתאום נראה כמו לונה פארק ענק.
לפניכם כ-10 ק"מ של נסיעה עד ליציאה לכביש 383, בין הישוב גפן וכפר מנחם. אחרי כארבע ק"מ בשביל הירוק מגיעים לצומת שבילים בו פוגשים שביל שחור פונים שמאלה (מערבה) עוקפים את תל צפית מתחברים לשביל כחול שמוביל את ליער חרובית ומשם עולים על כביש שחוצה את היער עד לכביש 383.
איך מגיעים: על הווייז' בית ניר השביל בתחילת כביש הגישה לישוב מצפון לישוב (סימון שביל כחול)