בני זוג, ממרכז הארץ נהגו לחגוג את ט"ו באב, (עבורם יום האהבה) עם הרבה בלאגן, שבועות לפני התאריך מתחילות ההכנות, בני הזוג מזמינים את החברים הכי טובים לארוחת ערב. יומיים לפני האירוע נסגרים במטבח כדי להדגים לפני החברים את כישורי הקולינריה שלהם. ביום ה"מאושר" הילדים עוברים לישון אצל סבתא, פותחים שולחן, מקבלים את החברים, אוכלים משוחחים, החברים מאוד נהנים, שנפרדים מה בדלת מבטיחים פגישה דומה גם בשנה הבאה, 'אם ירצה השם'. בני הזוג נותרים עם הכלים והלכלוך, על אהבה הם אפילו לא חולמים, לקראת הבוקר הם זוחלים הרוסים למיטה. השנה, הוא הבטיח לה יהיה שונה.
עם בוקר שילחו את הילדים שילחו לבית הספר/ גן, הסבתא הבטיחה לטפל בהם ביומיים הקרובים. היא, ממתינה כמו נסיכה, מחכה שיפתיע אותה. הוא, מסתורי, אינו מגלה תוכניותיו. לאחר קפה נינוח של הבוקר, כשהמולת התנועה מסביב נרגעה, יצאו במכוניתם צפונה. עצירה ראשונה ללגום את הנוף ולשתות כוס קפה ערכו במרומי הגלבוע. למטה נפרסים מראות נופי עמק חרוד, מנוקד בבריכות מים תכולות ושדות חרושים, מרחוק, בגוונים דהויים של סגול מצטיירים הרי גלעד המשוננים, שם מצביע לה מזרחה ממלכת ירדן. היא כבר התחילה להנות: "למה אנחנו צרכים כל שנה את כל הקרציות לארוחה. ולמה רק פעם בשנה אנחנו מטיילים לבד" שאלה הוא חייך והמשיך להתבסם בנופים הרחוקים.
מכאן נתערב במקלדת גסה בתוכניותיהם של בני הזוג, נציע להם, וגם לכם קוראי הבלוג מקומות לבלות בהם את ט"ו באב המתקרב, מקומות לאוהבים שבהם כמעט ואין אנשים למעט קוראי האתר. אתם מוזמנים לפשפש במסתורי האתר ולמצוא את המקום המיוחד, רק עבורכם היכנסו לאתר Ma-come.com או לפייסבוק שלי. חג שמח לאוהבים באמת.