מבלי שנרגיש, לקראת ערב מתחולל 'קרב צבעים'. במערב, השמש צובעת את השמיים בשלל צבעי השקיעה, רגע לפני שנעלמת מאחורי האופק. וממזרח, צבעי השקיעה מוחזרים כהד צבעוני, לוהט, מחלונות מגדלי הזכוכית של תל אביב ורמת גן. השמש, נזעמת, שכפלו לה את ההצגה היפה של היום, היא ממהרת לשקוע, כדי להעלים את הצבעים מחלונות המגדלים. אך אלה זוהרים בניצחונם זמן ארוך אחרי השקיעה. אלמלא העננים שלפעמים מתערבים, מגדלי הזכוכית העירוניים היו זוכים ב'קרב הצבעים'.
וכך, בתפר בין היום והלילה תוכלו גם אתם לצפות ב'קרב הצבעים' מטיילת בתל אביב. רחוב קטן מטפס בתלילות לגבעת הכורכר של רמת אביב. שם הרחוב, ירוחם משל. מר משל היה יו"ר ההסתדרות וח"כ, בחייו לא חלם שעל גבו תיסלל טיילת רומנטית. זוגות חבוקים מהלכים עליה לקראת שקיעה בדרכם אל מרפסות הנוף שצופות מזרחה, אל מחרוזות של אורות, מגדלים ובראשם כעין כתר זוהר, המון נקודות אור מרקדות שדוחקות את הלילה העירוני הרחק מזרחה, אל הצללים הכהים של הרי שומרון. עד שהטיילת נבנתה היה שביל צר בשפת מצוק הכורכר, כל המהלך בו מסתכן בנפשו. עתה הפך המקום לטיילת נוף אורבני, עם שלוש מרפסות נוף, ספסלים פזורים לאורך הדרך, תאורה רכה שלא תפריע למראות. לצד שביל הולכי הרגל דרך סלולה לרוכבי האופניים.
הטיילת, אינה ארוכה נמתחת על קו המצוק, מענגת במראות הנוף את הממהרים מתחנת הרכבת בנתיבי איילון לאוניברסיטת ת"א, את אוהבי ההליכה, הריצה והרכיבה. את חובבי הטיול עם הכלב, אבל בעיקר את הזוגות האוהבים. להם אפשר להוסיף את השיר של נעמי שמר ז"ל, 'שש עשרה' (בסנדלים על גשר הירקון…). כי מי שמהלך במורד הטיילת מגיע בסופו אל פארק גני יהושע ואל הירקון.
איך מגיעים: ביציאה מנתיבי איילון לאוניברסיטת ת"א, מטפסים צפונה, במעלה הטיילת הצמודה לרחוב ירוחם משל. בכיכר מצטרף כביש נוסף, שני הרחובות מהלכים יחד צפונה, זהו רחוב ד"ר ג'ורג' וייז, (ציוני נלהב שדחף להקמת אוניברסיטת ת"א והיה נשיא האוניברסיטה). רח' משל מתמזג עם רחוב וייז והטיילת ממשיכה על קו מצוק הכורכר.