מקום/ כורנוב היא ממפסיס

העיר הנבטית ממשית. הר הנגב ההולך ברחובותיה השוממים יכול לדמיין את המולת החיים במאה הראשונה לספירה

כביש ארוך וצר פולח את גבעות המדבר ומוביל אל העיר ממשית. תושביה נטשו אותה עוד במאה השביעית לספירה, אז הסתערו עליה חיילי הכיבוש הערבי והחריבו אותה. מי שמגיע לכאן בימי חול יכול למנות את עצמו לראש העיר, עיר שלמה שממתינה רק לצעדים שיפיחו חיים בפיסת ההיסטוריה החשובה של חיי המדבר.

גן לאומי ממשית, מלמד את המטייל על העושר התרבותי של הנבטים, עיר נבטית קדומה בהר הנגב הצפוני, לא רחוק מדימונה. הערבים קראו למקום, 'כורנוב', היוונים, לפניהם קראו למקום 'ממפסיס', (צליל דומה לשם העברי, ממשית). עיר חשובה שהיתה נקודה חשובה בנתיב 'דרך הבשמים'. כאן עצרו השיירות בסוחרים בדרכן הארוכה שירדו או עלו מהערבה, דרך מעלה עקרבים. דרך זו חיברה את פטרה, ים המלח מפרץ אילת עם מישור החוף, הר חברון, דרך מיצד תמר, מעלה תמר ומעלה פרס. העיר נבנתה על ידי הנבטים במאה הראשונה לספירה, שיא תפארתה היה במאה השניה לספירה. המקום נחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה ושוקם על יד הרומאים. ושוב נהרס בכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה. עד היום במרכז המתחם הר אבנים מסותתות זכר לאותו חורבן. הבתים במתחם הוקמו במאה השניה לספה"נ, אלה היו בתי עשירים. בתקופה הרומית המאוחרת, במאות השלישית והרביעית העיר הוקפה בחומה, בתחומה נבנו שתי כנסיות מעוטרות בפסיפסים.

כבר בשנת 1956 נערכו חפירות בדיקה ראשונות ובשנת 1957 הסתערו על האתר משלחות חוקרים וחופרים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ורשות הגנים.

בשנת 2005 הוכרה דרך הבשמים והערים לאורכה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. במפת מידבא מהמאה השישית לפנה"נ, (פסיפס מדהים שעומד עד היום על רצפת הכנסייה בעיר מידבא שבירדן), ממשית מופיעה על המפה כחלק ממפת ארץ ישראל.  התחנות בערים לאורך דרך הבשמים, נועדו לעצור לשיירות הארוכות, להחליף כוח לסוחרים ולבהמות, אבל עיקר תפקידם היה לגבות מס על הסחורה העוברת, הכוהנים היו גובים מעשר מהלבונה שהובילו הסוחרים. כך התחנות בדרכם של הסוחרים עלו כסף רב, מהתשלום לשומר השערים, דרך התשלום עבור המים, החניה ועד המלכים ומזכיריהם. כך עלות ההוצאות בדרך הייתה רבה ומחיר הסחורה עוד טרם הגיעו לנמל היה גבוה.

אם תחדדו את השמיעה ובעקבותיה את המראות תוכלו לשמוע את קול הגמל הזכר, את חרחור ונחירת החיזור אחרי הנאקה, אם יד הדמיון כבר מציירת לכם דמויות תוכלו לדמיין את המולת השוק במעלה ליד בית המבנים, תוסיפו עוד קמצוץ של דמיון ותראו את שיירת הגמלים שהגיעה זה עתה עטופה באבק המדבר, סוחריה הורידו את הגמלים לקריעה, פורקים את המשאות מהגמלים ואת המולת הקונים המקרבים לראות מה הביאו הסוחרים.

הכנסייה המערבית שוחזרה, באולם המרכזי פסיפס מעוטר בדגמים גיאומטריים וכתבות הקדשה. כל מבקר שנכנס בשער מקבל דפדפת ובה שרטוט של הרחובות והבית ומקרא ובו מפורטים המבנים.

איך מגיעים:

האתר פתוח לסיורים, בתשלום. גן לאומי ממשית 08-6556478.

המלצות:

חיוך הגמל: בכניסה לכביש המוליך לממשית, סמוך לכביש הראשי כביש קטן המוליך לחוות הגמלים בנגב. את המקום מנהל אריאל אולמן ורעייתו, אריאל אחד המומחים בחיי המדבר, בחיי הבדואים ובגידול ואילוף גמלים, במשך שנים מחזיק אתר לחובבי השקט והשלווה המדברית, בין צמחיית המדבר פזורים מבנים קטנים, חדרים לאורחים שחובבים את השקט בלי טלוויזיה ורדיו, תחת מליון וכוכבים לומדים את שקט המדבר. מכאן יוצאים במסעות אל המדבר רוכבים על גמלים, לומדים להכיר את האוכל המקומי ואת צניפת הגמל. כאן גם תחנה איסוף של צועדים בשביל ישראל. חוות הגמלים בנגב, אריאל אולמן 08-6552829.

בסביבה: מכאן הדרך מטפסת לשביל תצפית על נחל ממשית. אורכו של כ-18 ק"מ, הנחל חצב את דרכו באדמת המדבר בדרכו להתאחד עם נחל חתירה שחותך את המכתש הגדול, שני סכרים עתיקים היו בערוצו (כיום רואים רק את הסכר הנבטי התחתון), שרידים מרשימים לחקלאות המפוארת וגם עדות מפעל המים מהתקופה הרומית. מסלולים נוספים: גבי פרס, חובבי ההליכה מוזמנים להלך גבי שיש וגבי צין.