לפני כמה שנים עשינו לנו מנהג, אחת לשנה שלושה זוגות של חברים, לצאת לים, להפלגה ביאכטה באחת. שבוע או שמונה ימים בין גלים ושמיים, איים, חופים קסומים, ומעגנות ציוריות. רק אחד מאתנו החזיק ברישיון משיט, סקיפר מורשה. אנו סביבו סקיפרים חובבים נטולי רישיון. באותם הימים הבנתו על ים והפלגה היתה די עלובה, בעיקר חסרת אחריות, הסקיפר המקצועי שלנו, חבר טוב שלנו היה צריך להתמודד בנוסף לתלאות השטת הספינה גם אתנו שהפכנו אותו לנודניק קפדן. לאחר שנים, אני עבדכם, גם לומד כדי לקבל רישיון משיט, ורק עתה שעדין לא השלמתי את לימודי הדבר הראשון שלמדתי שכל מה שאמר וביקש היה נכון ומדויק, בעיקר למען הביטחון שלנו ושל הסירה. אחרי שיעורים ספורים הבנתי את גודל האחריות המוטלת על כתפיו של הסקיפר. הוא טרוד בכיוונים על המפה, במכשיר הקשר, מכשיר הgps, הרמת והורדת מפרשים, כיווני רוח, תחזית ועוד ועוד. אני מעלה שוב את הכתבה שוב בהצדעה לסקיפר שלנו. לקראת העונה הבוערת, בקיץ, של הפלגות וים אני מזמין אתכם לשייט במילים בין איי קוראטיה.
לא יאומן מה קורה בתחום לימוד השייט בארץ, נדמה כאילו לכל אורך חופי הארץ פזורים איים קסומים שהכיף הגדול לשוט בניהם. אחרת לא ברור מה קרה בתחום לימודי השייט, הבחינות שמתקיימות והנבחנים הרבים ממלאים את האולמות הענקיים, רבים היום תלמידים בבתי ספר לשייט, ורבים היום מקבלים רישיון לשייט, ישראל הפכה למעצמה של שייטים, שאינם בעלי יאכטות אלא בעלי רישיון. נחמד לראות את כל התלמידים החל מנערות צעירות יחסית, לגברים אחרי צבא ועד נשים מבוגרות וגברים מבוגרים ואפילו מבוגרים מאוד. אז הנה מדריך לשייט המתחיל:
"…ותורידו במהירות את הפנדרים, לא! לא! מעבר למעקה. כדאי שתפתח את הקשר, …זהו, עכשיו תקשור מחדש, תחזיקו טוב ביד את ה'גנץ' ותהיו מוכנים לדחוף את הספינה מהמזח". לשניה השתררה דממה בים ההוראות, רק טרטור המנוע הספינה נשמע, אחרי דקה: "ברגע שאני מתקרב למזח, דובי, אתה שומע! (הכוונה אלי) אתה קופץ, מותח את החבל אל יתד העגינה על המזח, חסר לנו שהסירה תתקע במזח". מחלק הפקודות הוא יגאל, בדרך כלל חבר קרוב שלנו, עתה הוא ה'סקיפר' ה'בוס' של היאכטה ששכרנו. תפקידו חוץ מלשגר פקודות להשיט אותנו (בשלום) בין האיים.
גם השנה יצאנו יחד שלושה זוגות ביאכטה צפופה למסלול שייט בן שבוע בין האיים לאורך החוף הקוראטי בים האדריאתי. שלושה זוגות של חברים, אחד מאיתנו בעל התואר 'סיקיפר שמנצל אותו עד תומו. כמו בכל צוות כולנו שותפים במלאכת השייט, ה'סקיפר' מחלק הוראות, עורך את מסלול הדרך ומשתדל לא לעלות על אי או שרטון, אנו בני התמותה הרגילים הופכים ל'עבדים מרצון' בסיוע לשייט. כל עגינה או הרמת מפרשים, תיקונים, ניקיון בישולים וכו' חל עלינו. כל עוד אנו על מתערסלים על הגלים בים שלטונו של ה'סקיפר' ללא מיצרים, ברגע שרגלינו נוגעות באדמת החוף התמונה משתנה, ה'סקיפר' חוזר לגודלו המקורי ואנו (בצורה חברית) מחזירים לו כגמולו.
את היאכטה באורך 40" (פייט) משהו כמו 14 מטר שכרנו בארץ וקיבלנו אותה בדוברובניק. הגענו עמוסים בציוד (רובו מיותר) ל'אסי מרינה', מזרחית לדוברובניק, מפרץ מדהים, לשון ים ארוכה שמסתיימת בעיירה okomolac. במעגן הגדול עוגנות יאכטות מסוגים שונים, מפוארות מאוד ששייכות מן הסתם לבעלי האמצעיים, ושורות ארוכות של יאכטות שנושקות ירכתיים לירכתיים בגדלים שונים, מתאימות לזוג או שניים או ארבעה ואפילו שמונה. לצאת להפלגה לוקח כמחצית היום. ה'סקייפר' ואנו משתרכים אחרי נציג החברה, מקבלים הסברים על ציוד הניווט, ההצלה, דרך ההפעלה של היאכטה, שעוני מהירות, רוח. לוקח לנו עוד יום כדי לראות ולהבין היכן נמצא כל דבר. היאכטה מיוצרת בצרפת, במרכזה תורן ארוך ממנו נשלף מפרש לבן גדול. שורה ארוכה של חבלים אחראית למתיחה וייצוב של המפרש. התורן מסתיים בתחתית הספינה במשקולת כבדה שנקראת 'קיל', אותה משקולת אחראית שהספינה לא תתהפך עם הרוח. בחרטום מפרש נוסף, החלוץ שאותו אנו פותחים בדרך כלל ראשון, היאכטה נחשבת כסירת מפרש גדולה, מצוידת במנוע קטן יחסית שמספק כשמונה כ"ס ויכול להשיט אותנו במהירות של 4-5 קשר. המהירות המרבית של יאכטה מסוג זה עד 8 קשרים בעזרת מפרשים ורוח. לא נצא לשייט תחרותי אלא חופשה בסטלבט אמיתי על הסיפון.
כאורחינו נזמין אתכם למטה, לסיור. 40 פייט נחשבת כיאכטה בינונית סטנדרטית, למטה, בסיפון התחתון נמצאים חדרי המגורים, שלושה חדרים רזים שמכילים מיטה כפולה וקצת ארונות. כמעט ללא מקום לעמוד. בחרטום, חדר גדול יותר מיטה, מרווחת וחלון שנפתח לסיפון, שני חדרי שירותים זעירים בהם גם מקלחת. מי שחולם על שירה במקלחת תחת זרם מים שישכח מהתחביב, מיכלי המים המתוקים קטנים ומספיקים לשתיה, בישול ומקלחת זריזה. גם מנוע היאכטה 'גר' בקומה הזו, כשהוא עובד, קשה לישון. הסלון מרווח, ספון עץ כהה עם מקומות ישיבה, פינת בקרה של כל מכשירי הספינה, שולחן ניווט לכבודו של ה'סקיפר'. כרגיל חלק גדול מההפלגה מוקדש למזון, לכן יש מטבח מסודר עם כל כלי המטבח הנחוצים, ממזלגות ועד סירים גדולים, תנור שמופעל עם גז, כירת גז עם שתי להבות. אך החיים האמיתיים מתנהלים על הסיפון.
היעד שבחרנו לשייט האיים לאורך החוף הארוך של קרואטייה. צורתה של קרואטייה במפה נראית כשעון חול עם בסיס רחב במיוחד, מותניה הצרות נלחצות בין בוסניה הרצגיבינה וסלובניה. הבסיס הרחב, רצועת החוף שנמתחת לאורך של 1,778 ק"מ (למעט גישה צרה לים שהותירו בטובם הקוראטיים לאנשי בוסניה). לאורך חופי הים האדריאתי זרועים 1,185 איים, רק מתוכם רק 66 מיושבים, היתר סתם תקועים בים ומפחידים שייטים אמיצי לב (כמונו).
המסלול שתכננו יציאה מדוברוניק בשייט מזרחה, הפלגה רצופה עד הנקודה הרחוקה ביותר, האי קורצ'לה ומשם חזרה לאט לאט, בדרך לפקוד את הנמלים הזעירים וסיורים באיים. לעגון במפרצים חלומיים ולזנק למים לטבילה כשחם וכמובן להכין ארוחות דגים משובחות.
'אסי' מרינה נמצאת בקצה לשון ים ארוכה סמוך לדוברובניק, להשתחל בין היאכטות הצפופות זה מבצע מסובך לכל 'סקיפר'. חוקי הים (הלא כתובים) אומרים שכדאי לשכניך משני הצדדים לעזור בדחיפה ולשמור מנזקים לכלי השייט שלהם בעת יציאה, שוחרי היאכטות בדרך כלל אנשים נחמדים שמתגייסים לעזרה במהירות ויעילות, בעזרת כמה פקודות נמרצות מ'הסקיפר' שלנו ויצאנו למפרץ בכוח המנוע.
שעת אחה"צ החום בקרואטייה נושק את השלושים מעלות, על הים רוח קלילה שמעלה גלים רכים, אולי נוכל להרים מפרש בהמשך. השמש הולכת ומסתתרת אחרי גושי הרי הגרניט הגבוהים, צובעת אותם בגווני השקיעה הזהובים. אנחנו כבר בפוזה של חופש, רובצים על הסיפון בגדי ים, על השולחן מתייצב בקבוק ה'ראקי' המקומי, (משהו כמו 120 אחוז אלכוהל נקי שחולף כמכת חשמל בגוף שלוגמים ממנו), אני ניצב בחרטום מחבק את מפרש החלוץ, מהופנט מלחשוש המים שחרטום הספינה פולח אותם.
השמש עושה הכנות לשקיעה, רמז שכדאי למצוא מעגן ללילה המתקרב, היאכטה שלנו אינה מצוידת בראדאר ולכן לא כדאי להסתכן בשייט לילי. מצאנו את עצמנו במפרץ מקסים, לא רחוק מ'דוברובניק' מול הכפר הקטן, זאתון zaton ,העגינה בלב המפרץ פשוטה למדי, משליכים עוגן, מותחים אותו בנסיעה לאחור ומהר מאוד מזנקים למים הצלולים במרכז המפרץ, מקלחת קלה והכנות לארוחת ערב.
החוף במרחק של 200 מטר מאתנו, כפר טיפוסי טובל בבוסתנים עם בתים קטנים שנחבאים בין העצים, על החוף מזח קטן שמתאים לסירות הדייגים הקטנות, לרשותנו סירה מנוע קטנה, ה'דינגי', תפקידה המקורי, סירה הצלה אבל שימושיה רבים כמו לרדת בעזרתה לחוף כדי לנהל מסע קניות של דגים מהמקומיים, חזרנו של שלל דגים זולים, לחם שחור טרי וכמה בקבוקי בירה.
פולחן האוכל מתחיל בהכנה על המטבח, מנצחות שתיים מנשותינו, אני אחראי על הטעימה (בדרך כלל תוסיפו מלח), והכנת סלט הירקות ענק, בחירת היין המקומי, (אגב הוא מצויין). ארוחת הערב ושיחת החברים התמשכה עד אחרי חצות מוסיקה ואור של הירח מול הכפר הקטן בשלווה המוחלטת על גלי הים המערסלים.
ה'סקיפר' החליט (והוא קובע) בלילה הראשון הגברים יעשו משמרות בגלל חשש מרוח שתתחזק במשך הלילה לכיוון החוף, היות ואנו במפרץ פתוח ולא במרינה סגורה ומוגנת. כשמחוג השעון נטש את השעה 2 אחר חצות, כולם ישנים התחילה רוח חרישית, בתחילה כממתיקת סוד איתי, מהפנטת וכולי התמכרתי למשבים הקרירים, לאט לאט הרוח גברה ותוך דקות הבנתי שהעוגן שלנו לא יחזיק מעמד ואנו נסחף לחוף, תוך דקות כבר מנוע הספינה פעל התרחקנו מהחוף והטלנו למים שני עוגנים, המפרץ השלו הפך להיות זירת קרב של גלים שהסתערו במרץ על הספינה שלנו לקראת הבוקר נרגע הים, הלילה הראשון עבר בשלום.
בוקר מקסים, השעה בסך הכל 7:30 וכבר אנו חותרים במרץ בשחיית מסביב ליאכטה. היום מתחיל המסלול הפתלתל בין האיים. ( korculaקורצ'לה האי הגדול בסדרה של 48 איים, אי מדהים ביופיו, עם ערים עתיקות, על מדרונות ההרים גדלים כמויות גדולות של ענבי יין, ולכל אורכו מפרצים מקסימים. היוונים הקדמונים הגיעו לכאן ונתנו לו את השם 'קוריקה מלאניה' (korkyra Melaina ) 'קוריקה השחורה 'העיר הקטנה 'קורצ'לה' מוקפת חומה שנבנתה במאה
ה-14 על ידי הוינציאניים, החומה נשמרה בשלמותה מקיפה עיר זרועת גגות רעפים אדומים סימטאות יפות, מכאן אגב, יצא למסעותיו מרקו פולו, ביתו נמצא באחד הרחובות הקטנים והוא משמש כמוזיאון קטן. העגינה במרינה מסודרת מדי לטעמי. ליד הכנסייה המרשימה מסעדה משובחת (Adio Mare ) שמגישה בשר וסלטים טעימים. (אם לא הזמנתם מקום הסיכוי שלכם למצוא בה מקום קטן) אתם יכולים להסתפק בגלידה מקומית טעימה שיש לה כמה מקומות ממכר בעיירה.
חיי הלילה תוססים דווקא במרינה, יאכטונרים שזופים עד כאב, מקנדה, רוסיה, אנגליה, גרמניה ואפילו ניו זילנד עוגנים זה לצד זה מחליפים חוויות (ובקבוקי בירה) ונותנים טיפים על מפרצים מקסימים לאורך הדרך.
מכאן המרחק קצר לאיי היפה מילייט (Mliet), שליש מחלקו המערבי של האי שמורת טבע, שני אגמי מים מלוחים ענקיים במרכזו של האי מוקפים בצמחייה עשירה, במרכז אחד האגמים אי יפה עליו כנסייה עתיקה מסעדות ושירותים. מקום קלאסי לרבוץ במים הקרירים. מסביב לאי מפרצים מקסימים ושם בחרנו לעגון ללילה הבא, רק ירח חיוור סימן את מקומנו בודדים ללא במפרץ ספינה קרובה או ישוב. שייט סביב האי היפה והגעה עד לחצי האי הקטן במזרח, משם קצת אקשן ביציאה לים הפתוח גלים רוחות הרמה מהירה של מפרשים ואפילו פתיחת שגרמו הנאה גדולה, אקשן של עבודת צוות לנו הגברים והרהורי בחילות לנשים, ההפלגה בעזרת מפרש מהנה פי אלף, הסירה נוטה בזווית מפחידה פולחת את המים ברחש נעים ומזמינה דולפנים שובבים לשוט במהירות לידינו תוך חיכוך בחרטום הספינה.
העגינה באיים הבאים הקטנים יותר היתה מענגנת בכל נמל קטן החנות המקומית שם נפגשים עם דייגים ותושבי האי שמתעניינים היכן בכלל נמצאת ישראל. כניסה מיוחד לחצאי האי סטון Ston לטעימת צדפות והליכה ארוכה על החומות משם ביקור בשרשרת האיים בדרך לדוברובניק, האי לופוד Lopudהמיוחד. טיפוס להר ולמצודה ברום של כמעט 300 מטר מראה מקסים של האי והסיום באי הנודיסטים לוקרום Lokrom סמוך לחופי דוברובניק. אמנם הנודיסטים נעלמו כמעט לחלוטין ממנו, האי הפך לנחלתם של קרואטיות לבושות בבגדי ים שיצאו מהאופה בשנות הששים, ילדים קרואטיים שובבים מזנקים למי הטורקיז מהסלעים מסביב. האי שהיה ידוע בשלל הגופות העירומים הפך במלחמה עיקשת של הקרואטיים לאי שמרן לצערינו.
את כל התקשורת וההדרכה וכל מסלול השייט נעשה בעזרת חברת 'תשוט' ממהמרינה בהרצליה, 09-9579391. המחיר כולל ביטוחים למיניהם. בספינה מצעים נקיים, מגבות ציוד צלילה שנרוקל וסנפירים, ציוד מטבח מלא, מיכל דלק מלא סולר. צריך להוסיף כרטיס טיסה לדוברוניק שאפשרי לסדר דרך החברה.
צריך בסך הכל תיק קטן, ומעט מאוד בגדים, סנדלים ושלל בגדי ים, המהדרין לא משמשים אפילו בהם. עוד טיפ קטן לחוששים מבחילות כדורי 'טרבמין', או ספרי של חומר טבעי שמותז לפה בעזרת משאף. ועוד טיפ אפשר לסיים את הטיול כחברים טובים מאוד או אויבים בנפש. לכן כדאי לבחור טוב את החברים למסע.
לאלה שרוצים לשוט ולא הצטיידו בחבר 'סיקפר' יש אפשרות לשכור 'סקיפר' מהארץ או מחו"ל שינהיג את הספינה תמורת תשלום.