נחל צאלים מהגדולים והיפים שבנחלי מדבר יהודה. אורכו 32 ק"מ, ראשיתו ממערב לעיר ערד, בתחילת דרכו ערוצו פונה לכיוון צפון מערב אחר כך מתחתר בסלע הגיר לכיוון צפון מזרח, ויוצר קניון עמוק ותלול רצוף בגבים בעומקים שונים ובמפלים עד לשפך שלו לים המלח. הערבים קוראים לנחל 'ואדי א-סיאל' (נחל השיטפונות) ואמנם בימי גשם הנחל אוסף אליו מים רבים וזורם בשצף ובשלל מפליו מזרחה. מי הגשמים והשיטפונות ממלאים את הגבים הרבים, רגע לפני הדרמה במסלול מימיו ממלאים את גב 'טרום צפירה', וממשיכים בזרם אדיר, ממלאים את 'בריכת צפירה' ומשם פורצים דרך 'חלון' במצוק אל מפל אדיר שגובהו למעלה מ-100 מ'. 'בריכת צפירה' המקום המוכר יותר בערוצו של נחל צאלים, אך אוהבי הטיולים דווקא מעדיפים את החלק המערבי של 'בריכת צפירה' למסלול מיוחד.
לפני כמה שנים טיילתי לאורכו של נחל צאלים, באותם הימים של קצה החורף הגבים לאורך הנחל היו עם מעט מים מזוהמים, אחרי הגשמים האחרונים ידעתי שהגבים מלאים במים נקיים, חיפשתי מישהו שיאשר לי את ההשערה שלי וישלח לי צילומים. רצה הגורל, והחתן שלי, רואי אבני טייל בלתי נלאה במסגרת השלמת הטיול של 'שביל ישראל' טייל בנחל צאלים בשישי האחרון והסכים להעמיד לרשותי את הצילומים היפים שלו, (תודה גדולה לרוי).
יש כמה מסלולים לנחל צאלים ובריכת צפירה, רמות קושי שונות שיכולות להתאים לכל מטייל, חלק יעדיפו את המסלול הקשוח האתגרי בערוץ הנחל וחלק רק ירצו להגיע רק לשיא הטיול, בריכת צפירה. לבחירתכם שלושה מסלולים.
מסלול ראשון: להשאיר את הרכב בחניה ליד 'חוות הנוקדים', נמצאת בבקעת קנאים (כביש 3199) שיורד מהעיר ערד. מחוות הנוקדים הולכים קטע קצר צפונה על 'שביל ישראל', אחרי כ200 מ' פניה מערבה לסימון שביל אדום, (חלק מהשביל מתאים גם לנסיעה ברכב שטח. הליכה של יותר מק"מ עד 'בור עטין', אלה שלוש מאגורות מים, תעלות ארוכות שמתמלאות במי הגשמים, המים משמשים את הבדואים של שבט אבו רביע להשקיית הצאן וקצת לצרכי חקלאות. בערבית שם המקום: 'ביר אום אל אתין'. מכאן השביל פונה בחדות צפונה, הולכים כק"מ נוסף עד מפגש עם שביל הליכה (סימון שביל כחול), שביל צר שמגיע לכמה גבים, מפל אחד של שלושה מ' סמוך לאפיק נחל צאלים, נכנסים לסדרה של גבים המלאים במים, ובערוץ הנחל השביל בנחל פונה מזרחה למסלול אתגרי. חלק מהמסלול בצאלים עליון כוללת ירידה בדורגיות (סולמות), חציית גבים, חלקם עמוקים, אחד מהם אורכו כ-50 מ' וזה גב עמוק ויפיפה. עוד כמה גבים מלאים מפלים, שבילים עוקפי גבים, עד 'גב טרום צפירה', בהמשך (מפגש עם שביל שחור) ומכאן ל'דובדבן הטיול' 'בריכת צפירה' עם ירידה אתגרית קשה.
מסלול שני: מחוות הנוקדים נוסעים (או הולכים) צפונה על שביל ישראל כמעט שלושה ק"מ, (לצד בקעת קנאים), עד שמגיעים מפגש עם שביל שחור שפונה ממערבה משביל ישראל. המסלול קצר יחסית עד ל'גב טרום צפירה' ומשם מזרחה במסלול אתגרי עד 'בריכת צפירה'. חלק מהדרך אפשר לנסוע עם רכב שטח.
מסלול שלישי: למי שלא אוהב להתאמץ, או קשה לו מסלול אתגרי, קרוב לפני משביל ישראל לשביל השחור מחניון הלילה מתפצל שביל הליכה (סימון שביל כחול) שמגיע עד לתצפית על 'בריכת צפירה'. ההליכה לא קשה במיוחד, מרחק כמחצית הק"מ.
ועכשיו נקדיש כמה מילים למכה הקשה של 'פריצת הרכבים' של המטיילים, מדינת ישראל ובעיקר משטרת ישראל לא הצליחו (וגם לא ניסו) למנוע את הפריצה לרכבי המטיילים. אני זוכר שאני טיילתי בשבילי מדבר יהודה והנגב, לפני שנים נאלצנו להשאיר את הרכבים פתוחים החלונות פתוחים מכסה תא המטען פתוח כדי שהגנבים יוכלו לראות שאין כלום ברכבים, גם אז בגלל האכזבה עקרו לנו את הרדיו או גרמו נזקים שלא יכולנו להזיז את הרכבים
בלי סיוע. זו מכה לכל חובב טיולים, בלתי אפשרי להשאיר רכב במדבר יהודה או בנגב בלי שחבלנים/ גנבים מעצבנים יפרצו לכם את הרכב, לעיתים על ידי פיצוץ השמשה, חבלה בדלתות ועוד כדי לגנוב את תכולת
הרכב. משטרת ישראל ומדינת ישראל לא הצליחו משך שנים להרתיע את הגנבים העלובים, אלה, מניחים צופה על אחת הגבעות, ברגע שהמטיילים נעלמים באחד העיקולים בדרך לטיול הם פושטים על הרכבים גורמים נזק ושברון לב למטיילים, חסרי פחד צוחקים כל הדרך עם השלל. בושה למדינה ולמשטרה שאי אפשר להשאיר רכב ללא שומר בחניונים שלפי המסלולים. במשך שנים לא טיפלו בנושא והמחדל הקטן יחסית מתווסף לכל המחדלים בחייה של המדינה. וחבל. זכרו להשאיר שומר (רצוי חמוש) ליד הרכבים