האמת הנשימה נעצרה, קורת בטון ענקית באורך כ-40 מ' ובמשקל של 98 טון התנודדה קלות, וריחפה מעל הנגרר, נוגעת לא נוגעת בעגלה הארוכה. אחד הפועלים שנאחז בכבלים שאוחזים בקורה מכוון את המנופאי, כאצבעו מורה כלפי מעלה המנוף מעלה מעט את הקורה בכמה ס"מ, הכל נעשה בלחישה, כאילו ללא מאמץ, אחר המנוף מזיז עצמו קדימה גלגלי ברזל גדולים מולכים את המנוף על מסילה בלחישה רכה. בינתיים ארבעת נהגי המשאיות של 'תעבורה' עובדים במרץ, להכין מצע רך של עצים לקורה, שתנחת על העגלה. בינתיים, קורות העץ מונחות לרחוב העגלה הארוכה כדי לתת מעט גמישות לקורה הכבדה. אחד הנהגים, ואדים, מכוון את המנופאי, הקורה יורדת לאט לאט על הציר הארוך של הנגרר. בתחילה בחלק האחורי, והעגלה כבר מתלוננת בסדרה של גניחות הקפיצים וקורות העץ המתרסקות, שניים מהנהגים ממהרים לקצה הרחוק של העגלה לבחון האם הקורה יושבת בדיוק במקום המתוכנן. לאט לאט הקורה הענקית של הבטון, 98 טון, (אני חוזר שוב, 98 טון) יורדת על הנגרר. הגלגלים מעט שוקעים, נשמעת מחאה צרחנית מהקפיצים של הסוס הגורר, אחר כמו משלימים עם הגזרה מתנערים העגלה וה'סוס' הגורר, משתחררים מהפינוק, וכאילו נשלח אות לנהג, ואדים מיינחדרום: "אל תדאג, אנחנו ניקח את המשקל, סמוך".
רגע, רגע, כבר חשבנו שהכל בסדר, לא! ואדים הנהג לא מרוצה מהעמסה, אמנם בקצה הרחוק כבר התחילו לקשור את הקורה בשרשרת ברזל, אך ואדים מנהל שיחה עם מנהל העבודה המקומי, הקורה נרתמת שוב למנוף ולאט לאט מתרוממת באוויר. אחד הנהגים, ליאונד קוזלייאנוב, נהג המשאית השנייה, מזדרז לגשת לחלק האחורי של העגלה לפרק את השרשרת. שוב קורת הבטון 98 טון מרחפת באוויר, במרחק קצר מעל הנגרר. ואדים מזדרז ונכנס לקבינה, מניע את המשאית ומזיז אותה קדימה, בודק במראה שעמיתיו הנהגים מתארגנים לקצר את העגלה. לשמחתי עומד לידי גדי איגר, מנהל אגף שינוע מטען כבד בחברת 'תעבורה', גדי מסביר לי עם הניסיון הרב של הנהגים אי אפשר להתווכח, מה גם שנהג שיוצא עם המטען הכבד והחורג אחראי על ההובלה, הוא זה שחייב לדאוד שהמטען יעמוד בדיוק לפי הבנתו שכל ניסיונו המקצועי מושקע בהוראות לעובדים של המפעל ולמנופאי . ואדים לא יזוז עד שהכל יהיה לפי רצונו, אחרת, בדרך, יצטרך להתמודד עם תקלות.
ואמנם ואדים הילך אחורה, שניים מחבריו הנהגים כיוונו אותו, מהאר שהין וולדימר גינצבורג טיפלו בקיצור העגלה. גדי מסביר לי שהעגלה המשוכללת, היצרנית שלה חברת 'נוטבאום' היא עגלה מתארכת. שהיא סגורה אורכה מגיע ל-18 מ', והיא יכולה להיפתח לכל מידה עד 40 מ'. ואדים מביט במראות, מתחיל לנסוע בזהירות לאחור בהכוונת חבריו, עד שנשמע קליק הנעילה והעגלה נעולה. שוב מנחה ואדים את המנופאי להוריד את הקורה (זוכרים 98 טון) ולאחר שהיא סחטה מספר חריקות מהעגלה וה'סוס' נחה בדיוק במקום שואדים ביקש, עתה המשאית בצבעי ירוק זוהר של 'תעבורה' מתחילה לזוז כדי שנהג אחר יכנס להטענה.
הפעם 'טראק יוצא לעבודה' לא מלווה נהג אחד, אלא ארבעה. כל אחד מהם נוהג בסמיטריילר של 'דאף', XF 105 460 כ"ס 6×4. ראש גורר, ארבע סרנים שניים קדמיים עם היגוי. המשימה של נהגי 'תעבורה' להעמיס את הקורות הכבדות ולהסיע אותן לדרום, לאזור נחל שקמה, האורך של ראש הגורר והעגלה 48 מ'. את קורות הבטון לוקחים מהמחצבה ומפעל הבטון של חברת 'שפיר'. המקום, בכביש העולה אל גוש עציון, באיזור עמק האלה. קורות אלה מיועדות לשאת את גשר חדש. גדי שנמצא אתי מסביר: אנו בתקופה אדירה של בניית מחלפים רבים, מסילות ברזל, העברת קורות בטון אלה נחשבת בחברה כעבודה קלה יחסית. ארבעת המשאיות (למעשה יש חמש משאיות אחת מהן מובילה קורה קלה יותר), יוצאת מהמחצבה תוך שהנהגים צרכים להתגבר על תנאי כביש תלולים ועם סיבובים, כדי לא להפריע לתנועה השיירה מתחיל לנסוע דרומה בחצות. כדי להעביר מטען כזה נדרש ליווי משטרה, שסוגרת נתיבים, ומלווה עם צוות שוטרים את המסע דרומה. בקשתי מגדי הסברים על התהליכים לקבל אישורים לשנע קורות כאלה ארוכות, גדי חייך, "ההובלה זה החלק הקל, רשימת האישורים והתיאומים והניירת יותר קשה, אבל האמת שאני קצת מגזים". עבוד ההכנה לפני כל הובלה של מטען חריג היא גדולה, קביעת הזמן חייבת להתחיל עם המשטרה, מזלנו, מספר גדי בגאווה יש לנו מזכירה 'תותחית' שיש לה ניסיון והיא מתקתקת את התיאומים. אחרי המשטרה תיאום עם נתיבי ישראל (מה שהיה מע"צ של פעם). אחר אנו מתחילים לבדוק את הדרכים, מהנדסים שבודקים את משקל הגשרים, אני עצמי נוסע לבדוק את השטח הגובה, נוצרת קבוצת של מומחים שמגבה את הנהגים. בנייה של הובלה כזאת יכול לקחת בין 10 ימים ועד שנה עם הובלות של ציוד מאוד מאוד כבד, כמו משחנים לחברת חשמל, היתרון של חברת 'תעבורה' שלנו יש את כל הציוד, מנופים, עגלות, משאיות, נהגים וציוד ומערכת מסודרת לקבלת האישורים.
חברת 'תעבורה' היא הגדולה בין החברות לשינוע מטען כבד, יש לה את כל הציוד הנדרש לכל הובלה, ציוד שחלקו הוכן כאן על ידי מהנדסים, בעלי מקצוע בתחום המתכת, נהגים מנוסים, ארבעת הנהגים שהצטרפתי אליהם נחשבים כטובים מאוד בתחום הנהיגה. להובלת ציוד כבד, נדרש ידע רב וניסיון בנהיגה, כדי להבין את דרכי העמסה. ארבעת הנהגים, ואדים, ליאוניד, מאהר, וולדימר כבר שנים אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב בנהיגה. הם הוכשרו לנהיגה העברת מטענים במשך זמן רב ועתה הניסיון משרת אותם. רוב ההובלות המסובכות נעשה לבלילה, כאמור בליווי משטרתי, יש שעות של העמסה והמתנה, לכן המשאית שלהם מצוידת בתא שינה מפנק, החברה דואגת להם לאוכל ושתיה ויש להם מקום לנוח לקראת הנהיגה בלילה. הנהגים עובדים גם כצוות עוזרים אחד לשני בהעמסה. בנוסף יש צוות שלהם של מלווים שלכל אחד מהצוות יש תפקיד בליווי.
הסמי טריילר הענק של ואדים, 48 מ' של אורך והמשקל רק של הקורה 98 טון, מתחיל לנוע, כבר בתחילת הדרך אתגר, גם סיבוב וגם ירידה תלול יחסית, ואדים נוהג לאט עיניו כל הזמן מהלכות קדימה ולמראות לארות איך הזנב הארוך מתנהל, למי שעומד מהצד זה נראה אתגר רציני, אבל ואדים נוהג בזהירות אבל יודע בדיוק להיכן לכוון את ה'סוס' ראש הגורר. המירות הממוצעת של ההובלה כ-40 קמ"ש. כמובן שרכב כל כך ארוך וכבד אינו משלים סיבוב של כיכר, אלא המשטרה סוגרת את הנתיב והסמי של ואדים ואחריו כל השיירה חותך את הכיכר, עכשיו גם הבנתי למה בכל כיכר יש את האבנים מסביב הגבוה נמוך כדי שרכבים ארוכים יוכלו להיעזר ב"חיתוך" הכיכר.
וכך בליבו של הלילה, שרק בדל חיוור של ירח שולח את אורו על עמק האלה הנם, צלחות הלוויין הענקיות נראות כצללים של מפלצות ענק שבראשון זוהרים נקודות אדומות של אור. שיירה מוזרה של חמש משאיות נושאות קורות ענק שמזכירות אובליסק ענק, העגלות "מקושטות" בשורה של נורות כדי ששום רכב לא יטעה בלילה וינסה לעבור באמצע. חמשת הנהגים מסוכרנים בקשר עם הצוותים ועם הנהגים האחרים, מתאמים בניהם את הנהיגה עד לרמת החלפת ההילוכים. מרחוק כבר נראית ההמולה של צומת האלה, מכוניות משטרה עם צ'קלקות כחולות קורעות את החשיכה, אורות שוטפים את הצומת וכמה נהגים שנקלעו למקום בעת הלילה מביטים בתימהון בשיירה המוזרה.
עוד הובלה "פשוטה" של תעבורה עם לילה, גדי איגר המנהל של אגף השינוע מטען כבד מבטיח להזמין אותי להעברת משחן ענק משהו כמו 220 טון. "אז תראה מה זה התארגנות" מבטיח. נקווה שיקיים.
(פורסם בירחון הרכב טראק + מכוניות בתאריך 19.11.2014)