צינה של שלהי חורף נחה על הרחוב הקטן במערב ראשון לציון. באחד הבתים נדלק האור בחדר המדרגות, דמות יוצאת אל הרחוב הקטן. אור פנס הרחוב מנסה להניס את ערפילי הבוקר, ומקיף באורו הצהוב את הדמות הבודדה שתוך רגע יוצאת מהאור אל החושך. למרות השעה המנומנת של הבוקר, 5:00, הדמות ממהרת בצעדים רחבים, ביד אחת סל קטן. לא נחזיק אתכם במתח, תכירו, אלכס קוצ׳רוב, נהג סמיטריילר שממהר בצעדים מהירים אל המשאית הגדולה שממתינה לו לאחר שנת לילה במגרש חניה מיוחד, בפאתי העיר. בדרך כלל אלכס נוסע עם מכוניתו למגרש החניה, היום אלכס השאיר את המכונית לאשתו לסידורים והולך ברגל כ-10 דקות למגרש החניה.
עדין חושך כבד נח מסביב מגרש החניה מואר, אלכס פותח את המשאית, מעלה את הסל הקטן לקבינה, ממנו מוציא את בקבוק המים ואת הכריכים ומסדר אותם במקרר הקטן, ומשאיר לידו את החטיף המתוק שאשתו ציידה אותו להמתיק לו את היום. לפני שהוא מניע הוא עושה בדיקה של המשאית בלוח השעונים, מחשב הרכב מראה לו את כל הבדיקות כולל לחץ אוויר בצמיגים, אחרי מניח את תיק הגב שלו על הניילונים שעוטפים את המושבים: ״המשאית בקושי בת חודש ועוד לא היה לי זמן להוריד את הניילונים,״ מסביר לי בחיוך נבוך.
המשאית מתעוררת לחיים, אורות נדרך נדלקים, בולשים את שער היציאה, אלכס מניף יד בברכה לשומר ויוצא ממערב ראשון אל הכביש שמחבר אותו עם אשדוד, כרגע הוא בדרכו לנמל אשדוד. בשעות אלה בכביש שולטת המשאיות, רובן ריקות ממהרות אל הנמל להעמיס סחורה ולהתחיל את היום בנסיעה בפקקים אל מרכז או צפון הארץ. גם אלכס מסיע את המשאית החדשה אל הנמל. אלכס מועסק כבר למעלה מעשר שנים בחברת 'תעבורה', חלק גדול מהמכוניות המיובאות לארץ מובילה חברה זו: ״הפעם יש לי העמסה של רכבי 'טיוטה' מנמל אשדוד אל פארק תעשיות ראם, למגרש החניה הגדול של חברת טיוטה, שם אני אמור לפרוק את המכוניות.״ אור ראשון של בוקר מלווה את מסעו דרומה, עננים כבדים משייטים בשמיים, ברור לו שהיום ירד גשם וברדיו שבקבינה הוא שומע את התחזית.
אלכס נחשב כנהג ייעודי, תפקידו להוביל מכוניות חדשות, וככזה הוא יודע את העבודה היטב, עד כדי כך שהוא משמש כחונך לנהגים חדשים בחברה, " במשך חודש הם מלווים אותי בעבודה ולומדים איך להעמיס ולפרוק את המכוניות, אחר כך יש להם קורס קצר עם מדריך הנהיגה ואז מחילים אם לקבל אותם לעבודה." הוא מיומן בהעמסה, העברה והורדה של מכוניות חדשות, מנמל אשדוד או נמל אילת ולהביא את המכוניות למגרש של החברה. שם המכוניות עומדות עד שנקראות לקונה שרכש אותן, מסלול ההמשך של המכוניות, טיפול רחצה ומובאות ככלה ביום החתונה אל הקונה. אלכס לא נקשר למכוניות שהוא מוביל, מיד אחרי הפריקה הוא יוצא למשימה הבאה. בנמל אשדוד המולה רבה, משאיות נוסעות להעמסה, נהגים מסתובבים עם פתקים להעמסה ברציפים או במחסנים. אבל אלכס לא צריך להתרוצץ, שורת המכוניות שהוא צריך להעמיס כבר ממתינה לו על אחד הרציפים. מהנהלת הנמל דואגים שעובדי הנמל יכינו עבורו את המכוניות ששלפו מהצי הענק של המכוניות על פי המספרים שהוגשו, הוא ידאג שהן יועברו בשלום למגרש היבואן בצומת ראם.
איזור התעשייה דרומה מגדרה הפך מזמן לאתר ענק של כל יבואי הרכב שמביאים לשם את הרכבים החדשים. תוך מחצית השעה כל המכוניות עמוסות על המובילית ונראים כאילו הן אוסף מקרי של גרוטאות, כדי להרוויח מקום הן בזוויות משונות אחת מתחת או מעל השניה, 11 מכוניות חדשות מכל הסוגים.
בנקודת הפריקה מצטרף אלינו המנהל של אלכס, אמיתי בן ציון, אמיתי מלווה את הביקור שלנו שהכל יהיה בסדר, אמיתי נכנס לתפקיד לפני כשמונה חודשים, ותפקידו לנהל את המשאיות והנהגים שמעבירים מכוניות מאשדוד ואילת. "לעגלות החדשות," הוא מסביר לי "מערכת של מנופים הידראוליים שולטת על כל חלק בעגלה, הנהג יכול לכוון בעזרת השלט רחוק את המבנה המיוחד של מערכת גשרים, כדי לאפשר הובלה של כמה שיותר רכבים. המשקל הכולל של הרכבים אינו עולה על 15 טון, המשאית והגורר מסוגלים לשאת למעלה מ-40 טון, זו בהחלט הובלה קלה יחסית.
הכניסה למתחם הרכבים הסגור מתאפשרת עם אישור מיוחד עבורי, ומכאן הבמה של אלכס. אלכס יורד מהקבינה, שלוש מדרגות שהוא מדלג אותן בגלישה ממושב הנהג אל המשטח הגדול. הוא מצויד בקופסא צהובה גדולה, עם לחצנים השלט רחוק שמפעיל את מערכת ההרמה וההורדה של העגלה. הוא מיישר את הרמפה עליה ניצבת המכונית, ניגש אל אחורי העגלה שולף שני גשרי מתכת, מסדר אותן ומחבר אל הרמפה, נכנס למכונית האחרונה מפעיל אותה, שולף את ראשו מהחלון, בנסיעה קפדנית וללא עצירה נוסע לאחור ומוריד במכה אחת את המכונית לרחבה ומסיע אותה אל קצה המגרש לסדר אותן בשורה ארוכה.
״את המכוניות מורידים בשורות, קודם את השורה התחתונה ואחר כך את השורה העליונה,״ על פי דבריו פריקת 11 מכוניות לוקח לו בין 10 ל15 דקות, בתנאי שאין צורך להסיע את המכוניות למרחק גדול. ההטענה על פי האומדן שלו לוקחת כמחצית השעה. ״בדרך כלל בנמל זה בלאגן״ שאלתי ״ויש הרבה זמן המתנה, לא קורה לך שאתה מתעכב בנמל״. ״לא״ משיב אלכס ״יש סדר מסוים בפריקת מכוניות, הנמל מעמיד צוותים מיומנים כדי להכין את המכונית להעמסה, שאני מגיע כבר מוכנה שורת המכוניות להעמסה, אחת אחרי השנייה ואני מעלה אותן לעגלה.״
״זה לא בדיוק סמיטריילר, מסביר לי אלכס, ״זו משאית שאליה מחוברת עגלה, יותר נוח לנוע עם עגלה שעוקבת אחרי המשאית. עם סמיטריילר, יהיה קצת קשה להתנהל בגלל שהוא מקצר את הסיבוב, וכידוע אנו נעים בין שורות צפופות של מכוניות ואין אפשרות שהסיבוב עם סמיטריילר יחתוך את הסיבוב.
שהמשאית והעגלה ריקות ממשאית, ניגש אמיתי אל אלכס, מדבר איתו על דברים שאני לא שומע, לרגע חייתי באשליה שאולי מעניקים לי את אחת המכוניות החדשות הרבות שבמגרש, במקום ה'גטס' העתיקה שלי. ממילא אף אחד לא ירגיש. אין מקום לתמימות במגרש הענק, כל מכונית יש לה מספר וכותבת של לקוח שממתין לה. אז אין מכונית ואין חלום, אמיתי עדכן את אלכס שיש שינוי בתוכנית, הוא אמור להעמיס מכוניות ולצאת בנסיעה לבאר שבע ולירושלים.
שספרתי לאלכס שחשבתי/ תכננתי/ פנטזתי על רכב חדש הוא צחק, אני כבר עשר שנים מוביל מכוניות ואת המכונית שלי קניתי יד שניה ובתשלומים. אף אחד לא נותן מתנות כאלה, אולי יש סיכוי זעיר לזכות בכרטיס מפעל הפיס. וכך ממהרת הגוררת הגדולה לבאר שבע, אחר כך לירושלים. מנוחה בבירה וחזרה ריק לקראת שעה חמש אחה״צ למערב ראשון, לאשתו ושלושת ילדיו לארוחת ערב ולערב רגיל של משפחה ישראלית.