רכב כבד/ עגלה בלי סוסה

לפני כמה שנים הכנתי ראיון עם אבי קוסטו שמייבא עגלות נגררות לסמיטריילר של חברת Faymonville , העוצמה והכוח של הנגררים וגם הצבע הצהוב העז הביאו לתמונות נפלאות והיה חשוב לשמוע את ההסברים של אבי למה להעדיף נגרר איכותי. אגב, אבי מצהיר שאין לו קשר משפחתי למפרש התנ"ך … קסוטו

״אבי ק ו ס ט ו… לא אבי קסוטו, אין לי קשר משפחתי להוא שפירש את התנ״ך, אחרי ה׳ק׳ תכניס ׳ו׳. נכלמתי, איזה טעות: "אני מיד מתקן את מה שכתבתי" כך אני מתנצל לפני אבי "וכותב את שם המשפחה כראוי."

״אל תדאג״ מרגיע אותי בחביבות אבי, "אתה לא הראשון שטועה – ואני רגיל לתקן."

התחלנו בשיחה פתיחה מעט צולעת, בעת שהיינו בדרכנו לראות שתי עגלות נגררות של יצרנית הגרורים Faymonville/ אבי הביא לארץ את שתי העגלות לבדיקה לקבלת אישור תנועה ממשרד התחבורה. השברולט של אבי פילח את הכביש המשובש, ״זה 'שברלוט מליבו' שנת 2017, זה כבר השברולט השני שאני קונה ואני אוהב רכב אמריקאי, הוא גדול מפואר ובעיקר נוח לאנשים גדולים״ לרגע עצר את דיבורו וצחק ״ואני איש גדול״, הצביע על עצמו, אבי קוסטו באמת איש גדול, אך הגודל שלו לא מאיים אבי איש חביב ונעים שיחה, רך בדיבורו ובעיקר אוהב אנשים. הכביש התחלף בשביל והשברולט החדש גיהץ את השביל משני הצדדים התרוממו מנופים ענקיים של חברה גדולה ליצור קורות בטון. בינתיים מתנהלת שיחה לנסות ללמוד מעט על אבי, הוא בן 59, פוסע לקראת יום הולדת עגול – ששים. גרוש חי עם בת זוג למעלה מ- 24 שנה, לשני בני הזוג ילדים מנישואים קודמים וכך שהם מתכנסים הם הופכים למשפחה גדולה של ילדים, בוגרים, בנות זוגם והמון נכדים, (בלי לספור בגלל עין הרע, אבי לא מתאפק לבנות את האושר הנכדי מסביבו ולוחש את המספר 11 נכדים, כולם אוהבים לבוא אלינו). אבי ובת זוגו חיים יחד כ-24 שנים, את ביתם, ספון העץ בנו במרכז הרצליה, בית עץ יפה שהגשים לשניהם את החלום.

אבי מספר שנולד ברחובות, בשכונת שעריים, בן לאב שהיה רתך בחברת חשמל ("מילדות נשמתי ריח האלקטרודות השרופות"), כך הכיר את הרתכות מהסתכלות על עבודת אביו. הוא למד הנדסאי מכונות, תחום המכונות והמשאיות משך אותו ומיד אחרי צבא לעבוד בתחום ובמקביל ללמוד ולהעשיר את עצמו בקורסים שונים, אבי החל לעבוד בחברת ׳תשתית תעבורה', בתחילה במוסך כמכונאי ועד שהתקדם בחברה והפך להיות מנהל מכירות של משאיות 'דאף', 18 שנה עבד בחברה מתוך זה שמונה שנים כמנהל מכירות, אחר עבד במקומות נוספים כמנהל ועד שהפך לעצמאי שעוסק בין השאר ביבוא עגלות ונציג מכירות של חברת Faymonville.

בינתיים דרך העפר הקצרה הסתיימה, בלב מגרש מוקף במשאיות ומנופים עומדת עגלה חדשה יפה צבועה בצהוב, המשטח של העגלה אינו ככול הגוררים אלא מחוברים לוחות עץ עבה במיוחד. אבי מסביר שכל משטחי העגלות מקבלים גלים כתוצאה מבלי והעמסות העגלה הזו בגלל קורות העץ נשאר חלק. לרגע נדמה היה לו שאני לקוח פוטניצאילי שהגיע לקניה, אבי נשען על העגלה טפח על פרופיל הברזל החסון והעביר יד אוהבת על השוליים של העגלה: "תראה איזו הקפדה בעבודה, אין בפינות של 90 מעלות, אלא פינות מעוגלות, תראה את סימנים הריתוך איך הם חלקים וצבועים כדי שלא תהייה חלודה." אחר כך המשיך "לפני שאני מביא עגלה לארץ אני בודק אם העגלה עומדת בתקן הישראלי ומהנדס מלווה את תהליך בניית העגלה. הלקוחות שלי מיידעים אותי על הפרויקט להוביל ציוד כבד ואני בוחר איתם את הציוד לו הם נזקקים.״

העגלות שהגיעו לארץ של חברת Faymonville, חברה בלגית גדולה של משפחת Faymonville. החברה הבלגית נחה בשלווה ליד כפר קטן בשם (לא נחשתם?) Faymonville, הכפר הקטן נמצא בין נהרות קטנים, מים צלולים, בהרים הארדניים בחבל הארדניים, הכפר הקטן בדרום מזרח בלגיה סמוך לגבול עם לוקסמבורג, החבל הארדני הוא המקום היחיד בבלגיה שאינו מישורי, מאופיין בגבעות עגולות ורכות עמקים רחבים, נהרות יפים, מצודות וטירות עתיקות. יערות עבותים, איזור תיירותי שהישראלים עדין לא הכירו. המפעל ליצור גוררים נמצא קרוב לעייריה הקטנה, לחברה שני מפעלים נוספים בלוקסמבורג ושני מפעלים בפולין. לאחרונה החברה רכשה חברה איטלקית כך שמפעלי הלווין של החברה חמישה. זו חברה משפחתית עם איכות טכנולוגית איכותית, הגיע למפגש איתנו נציג החברה שבמקרה בביקור אצל אבי, בחור צעיר ולבבי; ארנוד ונדרהייגה אחד המנהלים של פיימוביל. אבי קוסטו מסביר שנקשרו בינו לבין החברה הבלגית קשרים חבריים, "אלה תעשיינים אמיתיים שנעים לעשות איתם עסקים."

בימים אלה העגלות החדשות להובלה חריגה עוברים תקינה ורישיון של משרד התחבורה, הגוררים להובלה חריגה יכולת העמסה שלהם כ-41 טון המשקל העצמי שלהם 8.1 טון והיחידה הגוררת באורך של 13.8 מ׳ עם יכולת פתיחה של 16.2 מ׳, יתרונן של העגלות ברדיוס הסיבוב החוקי, הן עומדות בתקן עולמי. יש כבר קונה להובלה המיוחדת, אבי קוסטו ממתין לאישור רישוי של משרד התחבורה. אבי עם כל גודלו מיהר אל העגלות, כאב דואג הגאה בילדיו, לצורך ההדגמה הגיע ראש גורר שנהג צחי, הוא נכנס מתחת לעגלה והרים בעזרת כריות האוויר את העגלה ונרתם. אבי כיוון את צחי למרכז המגרש, הנהג נעל את הגלגלים האחוריים של העגלה ונסע קדימה כדי לפתוח את העגלה לכל אורכה, כך נשלף עוד כשלושה מטר של פרופיל ברזל והעגלה הגיעה לאורך של 16.2 מ'.

״אבי, כמה עגלות כאלה צריך השוק הישראלי?״ אני שואל.

אבי חושב רגע ועונה: ״משהו בין 10 ל-14 עגלות כאלה״ אחרי שחשב עוד קצת הבין את השאלה בדרכו השובבה, ״אני מבין שאתה חושב שזאת עבודתי היחידה, לא, לא, אני גם מייבא טריילרים של חברת Hammar, אני נוסע הרבה ברחבי הארץ, בין הלקוחות שלי להיפגש וגם למכור״ לא סתם אבי הפריד בין להיפגש וגם למכור, ציינתי שאבי אוהב אנשים וככזה הוא פוקד את הלקוחות מפעם לפעם סתם לביקור חברי "אפילו שלא מזמינים דבר, כדי להשאיר גשר וקשר פתוח."

״איך מתחיל יום העבודה שלך, מתי אתה קם?״ שאלתי.

"בדרך כלל אני קם לפני השעה שמונה, שותה כוס אספרסו ארוך, אוכל קצת שקדים ותמרים ושלוש פעמים בשבוע אני מקפיד לצאת לאימון כושר, במכון כושר, אתה יודע, משקלות, ריצה, קצת אירובי עם מדריך צמוד. פעם בשבוע אני מקדיש לרכיבה על אופניים. במכון הכושר אני מתקלח ומתלבש היטב ויוצא לפגישה ראשונה, לפחות שלוש ארבע פעמים אני נמצא בחיפה אצל לקוחות וגם להסדיר רישיונות לייבא."

בדרך כלל אני מסיים את יום העבודה הפגישות והתאומים בשעות הערב, אז אני חוזר הביתה, לארוחה משפחתית בדרך כלל עם בת זוגי, (הילדים כבר פרחו מהקן), ואז אנחנו רואים טלוויזיה או יוצאים עם חברים, אני קורא המון, תחומי העניין שלי לא רק נגררים, אני מתעניין באמנות והיסטוריה, אני מנגן על סקסופון לעיתים בערב לעצמי. ועוד משהו שאני מאוד אוהב, אני משמש גם כמדריך טיולים בחו״ל, אני עובד עם חברת ׳נתור׳ ואני מוליך טיולים מאורגנים לגיאורגיה, אין בזה כסף אבל יש הרבה הרבה הנאה. בימי שישי, אם צריך אני עובד, ואם אני לא עובד אני נרתם לעבודות הבית, הכנת ארוחת ערב משפחתית. אחת לשבועיים מגיעים אלינו הילדים והנכדים של שנינו ואנחנו עורכים ארוחת ערב בדרך כלל ל-18 בני משפחה, לא תמיד באים כולם, מי שבא ברוך הבא. אני לא בשלן מצטיין, זה התחום של בת הזוג אבל אני בשמחה לובש סינור והופך ל׳סושף׳ וממלא את ההוראות של בת זוגי.

"אתה זוכר הובלה אחת שזכורה לך טוב מאחרות בציוד שאתה ייבאת?" שאלתי

"אחד מהלקוחות שלי 'מובילי עמק חפר', ייבאתי עגלה שנקראת ׳מולטימקס׳, זו עגלה מיוחד שמסוגלת לשאת 106 טון, משקל כולל, חובר לעגלה ראש גורר של, ׳דאף׳ 530 כ״ס, הנגררת נרכשה כדי להוביל את יחידות הבטון לבניית כביש 1 לירושלים והיעד מחלף מבשרת ציון/ מוצא. כל יחידה שוקלת 97 טון. זה היה מסע מרתק, אני הצטרפתי והיה מרגש לראות איך הכל עובד, כולל ההיגוי האחורי שמופעל על ידי מפעיל נוסף בעזרת שלט. זה היה יותר ממדהים, צילמתי כמו משוגע״

אבל לאבי אין הרבה זמן בשבילי, יש לו את נציג החברה הבלגית Faymonville, הוא דחוק לסיים את המפגש ואת הצילומים, הוא חייב לקחת את המנכ״ל הצעיר למפגש עם לקוחות שונים. "תגיד אבי הרי הציוד היעודי ויקר מאוד ובדרך כלל אחרי הובלות מסוימות הוא עומד ללא צורך״ שאלתי.

״אתה טועה״ מתקן אותי אבי "יש שימוש נרחב לעגלות להובלות שונות בגלל המודולריות של הציוד, תתפלא זה לא כל כך יקר, מול המחיר הכבד של הפרויקטים הגדולים כ-70,000 יורו תלוי כמובן בסוג העגלה.״

נפרדנו עם כוס קפה זריזה בשטח, אבי ונציג פיימונביל מיהרו להיכנס לשברולט ולדהור צפונה למפגש עם לקוחות.

(פורסם בירחון טראק)