טיול עירוני/ קפטן ג'ק

המרינה בהרצליה. מעגן בטוח ליאכטות, יאכטות גם לעשירים פחות, טיילת שמהלכת על המים. מסלול הליכה ארוך שנפגש עם שביל ישראל. ואכזבה קולינרית בקפה ג'ו במרינה

ביוון ביבשת או באיי יוון לכל כפר זעיר על חוף הים יש מעגן סירות, לעיתים המעגן רק לדייגים מקומיים ולעיתים גם יאכטות מזדמנות מוזמנות לעגינה במחיר זול. המעגן מוגן בשובר גלים צנוע. בימי הקיץ, לעת ערב כל בני הכפר זולגים אל חוף הים אל המעגנה הקטנה. אם המעגן גדול יותר שמו הופך למרינה, למרינה מגיעים שייטים עם יאכטות, אורחים שמפרנסים את המסעדות מסביב ואת המרינה, מקבלים שירותים משלמים מחירים בדרך כלל סבירים המקום הופך לאתר תיירות ובו כל הציוד הנדרש ליאכטונר. בטיסה מעל יוון, רואים מחלון את המפרצים הקטנים, קוביות של בתים זעירים שגולשים אל המפרץ, וסירת זעירות נכנסות ויוצאת ללגונות.

לצערנו ארצנו לא התברכה במפרצים קסומים, אבל התברכה בקו חוף ארוך, מראש הנקרה בצפון ועד חוף זיקים בדרום. אצלנו, שוב לצערנו, אין מרינות קטנות וצנועות, אלא מעגנים ענקיים שמגדלי פאר מתנשאים על קו המים, מסעדות פזורות על הרציפים. בצפון, בעכו, בנמל העתיק מעט יאכטות והרבה סירות דייגים. בשפך קישון, מעגן נאה של יאכטות. בהרצליה, יאכטות רבות באזור מסחר עשיר, גם בתל אביב, במרינה מעגן יקר. נמל יפו משמש דייגים וסירות קטנות, באשקלון יאכטות רבות עוגנות וגם שם כבר כמעט ואינו מקום פנוי עוגנות. הטיול שלנו הפעם מזמין אתכם אל מעגנה, (מרינה), של הרצליה. את סיפורי השחיתות והרמאות שהיו עם הקמת המרינה נשאיר למדורים אחרים, נזמין אתכם לטיול במרינה ובסביבה, קיץ, ים ואם לא להיות סקיפר לפחות לראות איך הם חיים.

הרצליה שאלה את שמה מחוזה המדינה ומייסד ההסתדרות הציוניות, בנימין זאב הרצל. הנוסעים בכביש החוף, בדרך לחיפה רואים את פסל דמותו, חמורת הסבר, משקיפה על החולפים בכביש, מיקום הפסל על בריכת המים בכניסה להרצליה. הרצליה הוקמה כמושבה בשנת 1924, מספר התושבים שזיהו את הפוטנציאל הנדל"ני הלך וגדל, בשנות השלושים כבר הוכרה כמועצה מקומית והייתה למושבת גידול הדרים. גרעין הרצליה היה רחוק מהים, באותם הימים הערים סמוך לים נבנו עם הגב לים, רק בשנות החמישים של המאה הקודמת החלו לצוץ שכונות הקרובות לים, הרצליה פיתוח וסופחה שכונת נווה ים ואחרות. המרינה שנבנתה על קו המים הפכה את הנמל הקטן למעגן יאכטות רציני, ומכל העולם מגיעות יאכטות לעגון במקום ולהנות ממנעמי העיר והארץ.

יאכטונרים קפטן ג'ק ואחרים

תודו, יש משהו יפה בשורת היאכטות, התרנים וחבלים עם ייאכטונרים נוצצים. מסתבר שלהיות ייאכטונר אינו רק דרך חיים של העשירים, גם פחות עשירים יכולים להרשות לעצמם יאכטה. ארן נוימן, בעל חברת 'תשוט', ומייצג את יצרנית היאכטות הצרפתית 'בנטו' מסביר: "חולי הים, לא יכולים בלי לצאת לים, אחרי שעשו רישיון סקיפר, הם שוכרים סירה מפעם לפעם, עד שנופלת לידיהם הזדמנות והם קונים קבוצה של שלושה או ארבע ביחד יאכטה, מתחלקים בהוצאות כל דקה פנויה ממרקים את היאכטה ויוצאים איתה על פי תור אל מרחבי הים. טיול בין הרציפים הסובבים את המרינה מאפשר הצצה קטנה לחייהם של בעלי היאכטות, לראות את ההכנות לקראת הפלגה, לראות איך מגיעה היאכטה לעגינה, איך מטפלים, מנקים, ומי שרוצה לטעום יכול להצטרף לשייט (בתשלום) או לבחון עצמו כמועמד לרישיון סקיפר בשיעורי הניסיון בבתי הספר לשייט במרינה.

בתי הקפה והמסעדות

על החוף גולשים בתי הקפה כמעט עד קו הרציף. כל הרשתות הגדולות פתחו כאן סניפים. אנחנו בחרנו את רשת בית הקפה, ג'ו, לשבת שם לארוחה וקפה, אמנם מעט רחוק מהמים אבל בקשנו להנות מארוחת בוקר של שישי. כדי לחסוך לכם את הקריאה האוכל היה גרוע (הכל הוחזר אחר כבוד למטבח), שילוב של חוצפה וחוסר יכולת. איננו מכירים את המקומות האחרים, יתכן ונפלנו ליום גרוע של בית הקפה. בכל אופן היה טעים יותר בבית שחזרנו.

שתי טיילות

קניות ובתי הקפה לא בדיוק האהבה שלנו, בוקר נאה, או טוב יותר לקראת שקיעה אפשר לטייל במקום מבלי להזדקק לפתוח תוכנית חיסכון ולהוציא כסף, (למעט מחיר החניה, גזלה בגובה של 22 שקל, לחצי שעה או ליום שלם). שתי טיילות יפות מהלכות על קו המים. האחת, טיילת ארוכה של 1.2 ק"מ, (לכל צד) שחודרת אל גלי הים. שביל בטון יפה ומסודר נסלל על שובר הגלים שעוטף את המעגן. שובר גלים ענק חודר אל לב הים וכך שהתחושה של הליכה על המים. ממערב מסתערים גלים עצבניים על סלעי שובר הגלים, (בים סוער אפשר לחוש את רסיסי המלח באוויר), ממזרח מי המעגן, רגועים ושלווים, לאורך הרציפים עוגנות יאכטות, מעט מתנדנדות, התרנים משמיעים נקישות של חבלים, וחריקות של שפשוף בין הספינות. בקצה הטיילת, בלב הים, רחבה קטנה, עליה מגדלור. שם אפשר לשבת לראות את היאכטות נכנסות לנמל, מקפלות מפרשים ונעזרות בכוח מנוע בכניסה איטית למעגן, ולהוליך את היאכטה לעגינה. המראה פסטורלי הסירות היפות, קולות המשיטים שנותנים הוראות לקראת עגינה, וברקע רואים את הרצליה על מצוק הכורכר. איך מגיעים: בדרום המעגן ומשם נשלח השביל על שובר הגלים.

טיילת נוספת מתחילה בצפון המרינה, משקיפה על חוף הרחצה הרחב למרגלות מלון אכדיה, טיילת ארוכה של בטון, גובהה מקו המים. מכאן מתחיל מסלול מקסים שהולך על קו החוף צפונה, חלק יפה ומטופח מ'שביל ישראל'. יורד משד' אבא אבן אל חוף הנכים, ממשיך לחוף אכדיה, דרך חוף זבולון, חוף השרון, חוף סידנא עלי וחוף אפולוניה. זהו אחד המסלולים היפים לימי הקיץ של שביל ישראל, הליכה על קו המים.