מקום/ קברו של הנביא

מורדות קרני חיטין. כאן, על פי המסורת הדרוזית נמצא קברו של יתרו המדייני, מי שהיה חותנו של משה ונחשב כנביא חשוב בדת הדרוזית

כביש רזה מטפס אל מורדות קרני חיטין, בדרך מתגלה יופייה של בקעת ארבל. זו, שרועה על בתיה ושדותיה, נמתחת ברוחב של יופי עד למרגלות הארבל. ככול שמטפסים בכביש הבתים מתקטנים, נראים כקוביות משחק שתחומים במרבדי שדות ירוקים וחומים, בשדות תלמים ארוכים הנמתחים מזרחה, כאילו מנסים לפרוץ את הקירות החסונים של מצוק הארבל ולהגיע אל מי הכנרת הכחולים. הארבל מתנשא מעל, בקצה הבקעה וצורתו המחודדת מזכירה פותחן קופסאות ישן. המצוק מתייצב באון בקירותיו הכהים, תוחם את העמק לבל יחרוג חלילה ממקומו.

עוד עיקול בכביש ובבת אחת מתגלה המקום. הכביש גולש בתלילות אל שדרת תמרים, בקצה מגרש חניה גדול, ומול העיניים מתרומם מבנה ענק, כאילו נחצב מההר. בחלקו העליון מרפסת וקשתות נאות, מעליהם כיפה גדולה המשלימה את הילת הקודש. זהו קברו של נבי שוייעב, מקום מקודש לדרוזים.

על פי המסורת הדרוזית הנביא שועייב הוא יתרו המדייני, חותנו של משה. יתרו נחשב כנביא החשוב בדת הדרוזית ושמו מוזכר כמה פעמים בקוראן. בכל שנה, בקצה חודש אפריל (24 לחודש) נערכת עלייה לרגל למקום הקדוש, זיארת א-נבי שועייב. ההילולה נמשכת ארבעה ימים והיא מושכת אליה רבים מכל יישובי הדרוזים בארץ.

במשך הזמן נוספו ושופצו מבנים מסביב למבנה המרכזי. תחת הכיפה הגדולה, באולם גדול המרוהט בצניעות נמצא הקבר עצמו, מכוסה בפרוכת רקומה שהדרוזים נוהגים לנשק את שוליה. על רצפת האבן מוטבעת טביעת כף רגל המיוחסת לנביא שועייב. הדרוזים, כידוע, מכניסי אורחים וכל מבקר מתקבל בכבוד. כל מי שרוצה להיכנס אל הקבר מוזמן להוריד את נעליו, נשים מצטיידות במטפחת על ראשן וגברים חובשים כובע. (בסמוך לכניסה מוצב ארגז גדול עם פריטים לשימוש הנכנסים לאולם הקבר). אנשי הדת במקום מאירי פנים, וישוחחו אתכם בשמחה על יתרו הנביא ועל הדת הדרוזית. רק הקפידו לשמור על השקט, ואנא, כבו את הניידים לפני שאתם נכנסים למקום הקדוש.

במתחם נמצא גם אולם גדול המיועד לתפילה ורצפתו מכוסה בשטיחים רכים, ואולם מבוא מבהיק מניקיון, עמודי שיש לכל אורכו. מרפסת ענקית צופה אל הנוף. בקצה המרפסת מתנופפים שני דגלים, האחד כחול לבן, כיאה לחיבור בין ישראל לדרוזים ולצידו דגל הצבעוני של הדרוזים בצבעיו העזים: משולש ירוק וממנו נמתחים אדום, צהוב, כחול ולבן. הירוק מציין את המבשר האחרון שנבחר על ידי האלוהים וארבעת הצבעים האחרים מציינים את ארבעת המבשרים (הנביאים) העיקריים של האמונה. גירסה נוספת לצבעים: ירוק (הטבע), אדום (הלב), צהוב (החיטה), כחול (המים והשמיים), לבן (הטוהר).

בימי שישי ובחגים נפתחים סביב המגרש דוכנים ורבים מבני העדה מגיעים בבגדיהם המסורתיים. סביב רחבת החניה יש מקומות לפיקניק. חשוב מאוד לכבד את האירוע ואת המקום הקדוש, להקפיד בדיבור מנומס וללמוד מעט על האזרחים הדרוזיים של מדינת ישראל. בסמוך למקום נובע מעיין מוואדי אל-חאמם.

איך מגיעים:

מטבריה עולים מערבה, דרך כביש 77, בפניה לכפר חיטים ולארבל, פונים לכביש קטן, 7717, נוסעים עם הכביש, עד למגרש החניה לנבי שועייב.

המלצות

בסביבה 1 – על הכביש העולה לנבי שועייב, משמאל, מחצבה נטושה. הקרן לשיקום מחצבות שיקמה את האתר והתאימה אותו למטיילים וניתן לראות את קיר המחצבה ובו שכבות סלע צבעוניות בנות מיליוני שנים. באתר שילוט והסברים מפורטים ודרך נוחה.

בסביבה 2 – בית כנסת עתיק. נמצא בעליה לארבל מימין. כחמש דקות הליכה מהחניה אל שרידי בית הכנסת שככל הנראה הוא מהמאה הרביעית לספירה. במקום שילוט מסודר והסברים.

בסביבה 3 – אחד המקומות המרתקים ביופיים: מצוק ארבל שמתנשא מעל הכנרת בשנה האחרונה הוכשר האתר למטיילים והוכנו שבילים מסודרים ומסלולי הליכה והמקום הפך לגן לאומי. מפעם לפעם מתקיימים הדרכות במקום ללא תשלום. (הכניסה לגן לאומי ארבל, בתשלום).