רכב כבד מאוד/ ספינה על הכביש

סדרת כתבות שהופיעו בירחון 'טראק ומכוניות' שבהם פגשתי וסיפרתי בכתבה על עבודתם המיוחדת של נהגים, הייתי מצטרף אליהם ומכין כתבה שנקראה: 'טראק יוצא לעבודה'. אני מגיש לכם כמה מהמפגשים המיוחדים

טראק יוצא לעבודה עם משאית מאן TGX 41.680

הנייד שלי צלצל: ״שלום, דובי? מדבר לוי אשכול״, ואני, מצידו השני של הקו הטלפון בטוח שמישהו עובד עלי, אז שתקתי. ״דובי, דובי אתה שם? מדבר לוי אשכול מחברת ההובלה ׳שלב׳, ביקשת שאתקשר אליך״. עוד רגע של תדהמה ואז נזכרתי: "סליחה, השם, לוי אשכול קצת בלבל אותי, אתה אמור להוביל את הספינה מבאר שבע לאשדוד ואני אמור להצטרף אליך?"

מאז שיחת הטלפון לקח לנו כשבועיים עד שהובלת הספינה התקיימה. שעת המפגש שלנו קצת מוזרה, שתיים אחר חצות בצומת מרכזית בכניסה הדרומית לאשדוד. הגעתי לצומת, צינת לילה זרמה מהים, מכוניות ספורות חלפו בצומת הענקית, אור צהוב נח על הצומת וקרעי ערפל נמתחו בין העמודי התאורה. המתנתי על אי תנועה שאני שומר על קשר עם הנהג, לוי אשכול. לפתע מתוך האפלה הגיחו שש ניידות, נסעו לאט, בשורה על גגן זעקו צ׳קלקות כחולות ש"ירו" הבזקי אור כחול על הסביבה. כל ניידת חסמה נתיב כניסה אחר לצומת הגדולה. אחריהן הגיעו שתי משאיות קטנות ניידות של החברה האחראית על תפעול הרמזורים, על גגן זעקו צ׳קלקות צהובות. שני טכנאים זריזים טיפסו אל עמודי הרמזורים, וסיבבו את הרמזורים לצד הדרך שלא יפרעו בנתיב הכביש. מכשירי הקשר זמזמו בניידות. טנדר לבן נכנס במהירות גם עם גגו צ'קלקה מסנוורת בצהוב, הטנדר עצר אחרי הסיבוב וממנו ירד אדם לבוש במעיל. עכשיו כולם מוכנים להמתנה דרוכה. רחוק רחוק, במעלה הכביש לגשר נראתה תמונה משונה, הר ענק שנע עם שלל אורות מסנוורים ונראה כאי צף שנותק מהים. שהתמונה התקרבה התגלתה משאית ענקית שנושאת על גבה ספינה גדולה מימדים קשורה בשרשראות ברזל וגם היא מוארת.

המראה נראה לקוח מסרטי מדע בדיוני, עוצר נשימה, ספינת ענק נוסעת על היבשה. המשאית כבר נמצאת על הגשר המוליך לאשדוד, ברגע שהיא עוברת באטיות צומת, המשטרה משחררות את הצומת לתנועה והניידות הזריזות ממהרות לסגור את הצומת הבאה. אנשי הרמזורים ממהרים לטפס על עמודי הרמזור ולהחזיר את כיוון הרמזורים למצב הקודם. עתה המשאית מתקדמת לעברי, הספינה על העגלה מתנשאת לגובה של 15 מ', רואים היטב את גשר הפיקוד, את החלונות, את המעקה המקיף את הסיפון. חרטום הספינה מכוון לכיוון הנסיעה, בחלק האחורי מדחף ענק. על גג המשאית שלוש צ'קלקות צהובות, ואורות מסנוורים מכמה פרוזקטורים. המשאית העמוסה 325 טון עומדת לפני סיבוב ימינה, הנהג מוליך את המשאית לשמאל הכביש הרחב, האדם שירד מהטנדר הלבן עומד לידי מדבר עם הנהג בקשר, הוא מצויד בשלט רחוק ואחראי שכל ארבעים ושבע המטר של המשאית הגוררת יעבור בשלום את הסיבוב, בעזרת השלט הוא מוסיף כיוון ידני לארבע הצירים של הגלגלים האחוריים. (במפגש הבא ידעתי שהאיש עם השלט הוא צחי גוטמן, מנהל ההובלה הכבדה בחברת 'שלב). שספינת היבשה הענקית עוברת לידי מתא הנהג נפתח החלון והנהג צועק לי: "דובי, זה אני לוי אשכול". הרמתי את היד בברכה והאי המואר הענק המשיך את דרכו. ההמולה בצומת שככה ומרחוק רחוק רואים הר נוסע מואר כולו ואחריו חגורה של רכבי משטרה מאותתים בהבזקי אור כחול. הצומת הגדולה נפתחה לתנועה.

קפה בקבינה

כמה ימים אחרי הספינה שנסעה על הכביש פגשתי שוב את לוי אשכול, שעת בוקר, אשדוד הוא מחכה במשאית בכניסה למפעל 'אשטרום' להטענה של קורות הבטון לבניית גשר בדרום כל קורה אורכה 44 מ', הוא ועוד משאיות ממתינים שמנופי הענק יכנסו למקומם להרים את קורות הבטון והמשאית של לוי אשכול תכנס להעמסה, יש לנו זמן לנהל שיחה עד שיקרא להעמסה. ״תשתה קפה?״ שאל, ״בשמחה״, עניתי ״אבל אין פה באזור אף בית קפה״. ״תגיד״ נהם עלי לוי אשכול ״אתה מכיר נהג משאית שאין אצלו קפה בקבינה?״ טיפסנו אל הקבינה שהפכה לרגעים לבית קפה מקומי. זו משאית ענק, צהובה, הלוגו של חברת ׳שלב׳ מצויר משני צידי הקבינה. ובעוד המים בהרתחה על הגז נשלחת השאלה סקרנית ראשונה: מאיפה השם לוי אשכול?

הוא מחייך, אני לא הראשון ששואל וגם לא האחרון: "שנולדתי," הסביר בסבלנות "סבא שלי, יוסף, קיבל את הכבוד לתת לי את השם, בגלל חיבתו הרבה לראש הממשלה שהיה אז, לוי אשכול קרא לי: אשכול, לזה מצטרף שם המשפחה שלי מהבית, לוי וכך נולד השם: אשכול לוי. פעם השם שלי היה 'אטרקציה', אנשים היו מופתעים, לוחצים לי את היד ונתנו כבוד. כיום הדור הצעיר לא זוכר, לא מכיר את לוי אשכול ואת פועלו ולפעמים אני תורם להם מידע, מי הוא היה.״

אשכול לוי גר בלוד, בבית ממתינים לו שלוש בנות ובן אחד, משפחה חמה ואישה שמנהלת את התא המשפחתי וששמה, מרים, בדיוק כמו שם רעייתו של לוי אשכול, ראש הממשלה. אשכול עובד בחברת ׳שלב׳ במחלקה מיוחדת למבצעים מיוחדים. המשאית שלו מאן, 2013 עם 680 כ"ס גרמניים חסונים, המשאית מותאמת במיוחד למשאות כבדים. צמוד לקיר האחורי של הקבינה מותקנים שישה מצננים (ראדיוטרים) ומיכל דלק ענק של 1000 ל'. "יש שתי משאיות כאלה בארץ. היא מורשת לשאת/ לגרור 325 טון, בחברת שלב, מחלקה מיוחדת שמטפלת בהעברות כגון הספינה וקורות הגשר. בהעברה של הספינה רק משקל הקבינה היה 45 טון. המשאית מיוצרת כולה במאן גרמניה, כל המערכות המיוחדת מותקנות עליה במפעל הגרמני."

לחברת שלב יש עגלות מיוחדות להובלות מיוחדות, אלה עגלות מודולריות שאפשר להוסיף להם לאורך ויש להם היגוי אחורי לארבעת צירי הגלגלים האחוריים, בהעברת הספינה מבאר שבע לנמל אשדוד האורך הכולל היה של 47 מ׳ ומשקל של כ325 טון העגלה המודלרית מיוצרת בגרמניה, ארבעת הצירים האחוריים מקבלים את ההיגוי מסיבו ההגה של הנהג, עם אפשרות לשליטה ידנית נוספת בעזרת איש צוות שמכוון ועוזר לנהג.

בין המושבים, מרכז הקבינה ניצבת גזיה גדולה, הקומקום כבר מעלה אדים וריחו של קפה ממלא את חלל הקבינה, ״בעבודה שלנו יש הרבה זמן המתנה, לכן הקבינה מצוידת במיטה נוחה, גזיה, קפה, אוכל לעיתים אני מביא מהבית. אם יש לנו המתנה ארוכה, לוקחים אותנו מהחברה למסעדה לארוחת צהרים."

אשכול לא יכול להפסיק להתפעל מהמשאית ״כל המשאית נעשית במפעל נסעתי לגרמניה ללמוד להפעיל את כל המערכות החכמות, צלחות הסמיטריילר בעלת ארבע בוכנות, מערכת הקירור, מערכת של השמנים נדרשים להחלפה כל 20,000 ק"מ, תראה מקדימה את וו הגרירה המיוחד ותבין איזה כוח ומשקל יש למשאית. אשכול מנסה להציע עוגה, אני מסרב, הוא מעביר יד על הבטן ואומר גם אני עכשיו שומר.

תכניס את הבטן

רגע הצילום הגיע, בקשתי מאשכול לצלם אותו בחזית המשאית, אשכול מעביר יד דואגת על הבטן הגדלה ומבקש שלפני הצילום אתן לו התראה והוא יכניס את הבטן.

בינתיים קוראים לו במכשיר הקשר להתחיל לזוז להטענת קורות הבטון, צריך להתחיל להכין את המשאית להנחת קורות הבטון. המנופים כבר מוכנים במקומם. אשכול מתחיל להכין את הטריילר לקבל את קורות הבטון, מטפס אל הנגרר ומתחיל להזיז קורות ברזל גדולות כחלק מהכנה להטענת הקורות, עם כמה שרשראות, הדלקת המשאית הענקית ושילוב בהילוך מרעידה את כל הקבינה. ״בתיבת ההילוכים יש לי הילוך זחילה חזק מאוד נראה לי שבכמה עליות אצטרך להשתמש בו״

העמסה של קורות הבטון תיקח כמה שעות, אשכול חלק מצוות ההטענה, הוא בודק את ההנחה של הקורות מטפל בקשירה שלא יקרה מצב בדרך שאחת הקורות תשתחרר. ההעמסה תיקח עד שעות הצהרים המאוחרות, אחר כך ארוחת צהרים שצחי יבור לקחת אותו, בתום הארוחה הוא יטפס לקבינה לקצת שעות שינה, בשעה 10 בלילה יוצאת השיירה מלווה בכוחות משטרה גדולים. וכל הלילה הקורות ייסעו לאט, דרומה. ובתום הנסיעה יחזיר את המשאית לנקודת החניה, ייכנס לרכב הקטן שלו וייסע הביתה, לישון קצת עד להובלה הבאה.