השנה, באיחור אלגנטי חצבו בימים אלה גבעולי החצב את החולות בשמורת חולות כרמיה, לכאורה, לחצב היה קל לעלות את גבעולו הגמיש במצע החול, אך הצמח האצילי ביקש להמתין מעט עם פריחתו כדי למשוך קהל המטיילים למישור החוף הדרומי.
גם השנה החצב בדרכו החתרנית לא התחייב לתאריך מדויק ודווקא השנה איחר. לא חיכה לכנף ענן כבד ממים, למשב רוח צוננת של סתיו, כדרכו, הגיח שכצר לו המקום מתחת לאדמה וקול חרישי קרא לו לצאת כי סוף הקיץ כבר כאן. עמוד התפרחת של החצב בוקע כחץ שלוח מבצל ענק שנמצא עמוק באדמה, שמו ניתן לו בגלל דרכו החוצה מהאדמה, בחציבה קשה. עמוד התפרחת מתנשא לגובה של מטר ושלושים לערך ובשמורת כרמיה חלק גדול מהם מתנשא מעל מטר וחצי. בקצהו פרחים המזכירים ענבלים לבנים יפים. עלי החצב הנפרסים מסביבו כשמלה ירוקה, בעת הפריחה הם רעילים, אחרי נבילת הפרחים העלים מתייבשים ואז בעלי חיים יכולים לאכול אותם.
שמורת חולות כרמיה אחד המקומות בהם מדי שנה צומחים חצבים רבים, משטחים ענקיים של צמחי החצב. שמורת חולות כרמיה נמצאת ממערב לקיבוץ כרמיה, זוהי שמורה בת כ400 דונם, ובה ריכוז של עצי שיטה ענקיים, בדים ענקיים של שקמה שבימים אלה היא שופעת פרי שנקרא – פגה, עצי השקמה בשמורה מתנשאים כאן לגובה של כעשרה מ' ושנים עשר מ'. בנוסף לעצי השקמה יש בשמורה שורות צפופות של משוכות צבר שבימים אלה הפרי שלהם כתום ובשל. שרידי בוסתנים, צמח חילף החולות ולענה חד זרעית. לצד כל אלה מתנשאים לגבוה רב עצי איקליפטוס ענקיים, וכמובן מתקשטת השמורה בפריחה של המון המון חצבים הנדים בגבעולם הארוך כמתפללים ברוח.
הכניסה לשמורה מעט אחרי הכניסה לקיבוץ, המשיכו כשני ק"מ מערבה ומצד שמאל תבחינו בשלט שמפנה לשמורה, השביל מתפתל בין צמחיה רבה יש לנסוע עד מרכז השמורה. (בכניסה לשמורה כדי לשים את הוויז' שיביא אתכם עד מרכז השמורה ושם בשדה מצפון לשביל שדות החצבים. בחיבור של השביל וערוצו (היבש היום) של נחל שקמה.
אחרי שסיימתם לראות את החצבים והשמורה, כדאי לחזור לכביש לפנות שמאלה, (מערבה) אל חוף זיקים, החוף מזכיר את חופי סיני. חוף ענק עם מרחבים של חול לבן. בים רואים את מסוע הפחם לתחת הכח רוטנברג, בדרך כלל עוגנת שם אניה פורקת, אפשר לראות את ארובות תחנת הכח רוטנברג וגם ממתינים לכם ים צלול עם חול נעים.