בימים אלה, של גשמים ועננות נמוכה, הופכת מרפסת התצפית מעל מנזר ה'מוחרקה' למוקד צפייה לחובבי מראות הטבע. מהמרפסת רואים את העננים הנדחקים אל מרחבי עמק יזרעאל, קרעיהם נמתחים כגומי עוד בהיותם מעל עמק זבולון. מעל השדות הירוקים של העמק, מתלכדים לעננים כבדים המטפסים באיטיות אל מעבר בין ההרים מעל יוקנעם, חודרים בין יערות האורנים וקרעי ערפל רכים מלטפים את מחטי האורן. אחר כך העננים מהלכים כצל כבד על שיחי הכרמל ומתלכדים לסערת ברקים מעל עוספייא. כאן, ברום הכרמל, משבי הרוח מהתלים בהם, ממטירים גשמים ונסוגים חסרי כוחות מעל המרפסת הגדולה של המנזר בדרכם מזרחה. הצופים הקבועים יודעים את מסלולם, עומדים חשופים לרוח, במעילים כבדים וממתינים לרגע אחד, בו השמש תבקיע צוהר בעננים. אז, באחת, ישתנו המראות, צבע וצללים ייפו את אדמת העמק. שהשמש תעלם יאספו כוח העננים, ינשקו לתל מגידו וימריאו הלאה, מזרחה וצפונה, יטפסו על מצוק הר הקפיצה בדרכם להמטיר גשם על קישוטי חג המולד בנצרת.
אותם הצופים שעסוקים במראות העננים, לא יודעים שלמרגלות המנזר בחצי המדרון, לצד השביל הרחב שחוצה את מזרח הכרמל, יש איחוד יפה של שלושה עצים שבעי ימים, אלה צמחו זה לצד זה נסתרים מעין. העצים נבלעים בין חורש גדול של עצי אלון קשישים, השלושה חשופים למראות הנוף של בתי יוקנעם תחתית, ומכירים כל ענן וענן בשמו.
השביל הרחב החוצה את הכרמל המזרחי מאפשר הצצה אל עומק מראות הנוף של הכרמל, השביל מסובב את מזרח הכרמל, אחרי מראות הנוף של עמק יזרעאל, מתחילים לראות את שדותיו של עמק זבולון והלבניות הגדולות של בתי הזיקוק, אחריו מגלים את הים הגדול ונמל חיפה. משביל הכורכר גולשים יערות אורנים סבוכים עד כביש ואדי מילח. השביל שלנו בחצי העליון של ההר, בדרך כלל זו דרך כורכר סבירה עם קצת שלוליות. שהגשמים מכים בכרמל כמה חלקים מהשביל הופכים בוגדניים למכוניות פרטיות. יערות האורנים מלווים את החלק ראשון של השביל, העצים מסתרים את מראות הנוף. בנקודה מסוימת, מתחת למנזר המוחרקה, נפתח לפתע הנוף. ואז, מתחילים לגלות את האלונים הקשישים. בתחילה אחד, שניים, ואחר עוד ועוד אלונים יפים שסביבם מתחילה להתלכד צמחיית חורף מהססת. הענפים הנמוכים מכוסחים על ידי עדר עיזים שמסתובב כאן.
בימים עברו, היו אלונים רבים באזור ואדי מילח וואדי ערה. סיפור שמסתובב בין הכפרים הערביים מספר על נכד שבא לקח את סבו הזקן והעיוור מאחד הכפרים. הנכד הדואג הביא לסבא חמור שחבש עבורו, כדי להקל עליו את הדרך. הנכד שם לב שסבא העיוור מתכופף כל הזמן, שאל הנכד: "סבא למה אתה מתכופף?". ענה לו הסב: "אני חושש מהענפים החדים של האלון". ואמנם, פעם היו כאן אלונים רבים, אלה לצערנו נכחדו, נהגי ומסיקי דודי הקיטור של הרכבת התורכית חטבו את העצים כדי להסיק את דודי הקיטור של הרכבת. לצערנו, נותרו רק איים בודדים של עצי אלון קשישים, בכרמל, בואדי מילח וגם בוואדי ערה.
ולצד השביל, אחד האלונים "נטש" את הקבוצה, טיפח ידידות עמוקה, (שורשיהם נקשרו יחד), עם עץ חרוב ענק, ואלה קשישה. לא רק שורשיהם מקושרים גם ענפיהם סבוכים זה בזה. החרוב, גזעו ענק, משתרג, ענפיו הכבדים השתוחחו ונסמכים מפאת כובדם על הסלעים. צמוד אליו האלון הקשיש שמנסה ליפות בירוק את החבורה. צמודה אליו אלה ענקית, שורשיה החזקים פרצו למערה מתחתיה. וכך עומדת השלישייה ממתינה למטיילים שיגלו אותם.
איך מגיעים: על דרך נוף כרמל, (נ.צ. 730285/208799 גובה: 330), למרגלות מנזר המוחרקה.
טיפ:
עננים. בימים אלה של גשם ורוחות כדאי לצאת מהבית ולראות את 'מחול העננים', העננים נעים במהירות, לכן, כדאי למהר אל מקום גבוה, (רצוי מוגן מרוחות), כדי לראות את מחול העננים המגיעים מהים. בימי סערה אלה כדאי להגיע לחוף הים, על הטיילות הפזורות לאורך החוף, ולראות איך נישאים העננים במהירות אל היבשה, גלים גבוהים המסתערים על החוף. אם יתמזל מזלכם, תצא קרן של שמש מבין העננים ותרוויחו מראה נפלא של קרן צבעונית הפולחת את האפור. על הכרמל, 22 נקודות תצפית מסודרות, מהן אפשר לראות את הים, העיר חיפה והקריות, עכו, ראש הנקרה ועוד. מפה של נקודות התצפית אפשר לקבל במוקד התיירות של עיריית חיפה, למרגלות הגנים הבהאיים.