כמה דקלי וושינגטוניה דקי גזרה, בראשן מקלעת של ציצית עלים וענפיה מתבלבלים ברוח הקלה. הגזע הדקיק והגמיש נד מצד אל צד, כדבק בתפילה חרישית. לידם ניצבים שני עצי איקליפטוס ענקיים. גזעם עבה, חסון, ענפיהם מתנשאים לגובה רב ומעניקים צל נדיב ביום החם. תחתיהם פזורים מספר שולחנות וכיסאות, מטיילים שזמנם בידם עוצרים על הדרך, במקום לפוש מחום היום ולראות מקום יפה. בקצה הצפוני אסופה של צמחי קנה וצמחיית מים שזוהרת בירוק. היופי הזה מקיף בריכה גדולה, לתוכה זורמים מי מעיין זכים, אנחנו במעיין נון.
לבריכה הגדולה מוליך שביל קטן, מתפתל ממגרש החניה, פחות מ-50 מ' ומגיעים אל המעיין והבריכה הגדולה, כשלושים מטר אורכה. בבריכה מים נקיים, עומקה כמחצית המטר וקרקעיתה זרועה באבנים גדולות. בשעות אחה"צ מלחשות הרוחות סביב הכנרת, מסעירות את הצמחייה מסביב, פני המים הרעידו והדקלים המשתקפים במים פרצו במחול עליז. חבל שמישהו חיפש דרך לחבל ביופי הזה והשליך למרכז הבריכה ספה ישנה, ועוד חבל אחד שחלק מהמטיילים "שוכח" לקחת איתו את הזבל.
תמונת הנוף השלווה היא רק מבוא למסלול קצר יפייפה שנמתח מכאן, מי הבריכה זורמים במפל קטן, ממשיכים הלאה והופכים לנחל קטן ומפכה. מימיו צלולים והמים עושים דרכם לסבך מגונן ומוצל של עצי תאנה, שיזף והרדופים, המים זורמים לצד שביל לאורך הנחל. השביל נושק לפינות קטנות, מוצלות והמים נאספים לאגמונים קטנים, מוקפים בעצי תאנה גדולים, שיחי הרדוף וצמחיית מים. צבא של "הליקופטרים", אלה הן השפיריות העורכות דמוי של נחיתה על המים, ומעניקות פלירטוט אוהבים מרפרף לבן זוגן.
הישוב מגדל שרואים את בתיו הסמוך נקרא ע"ש מגדל הקדומה, מזוהה על ידי הנוצרים ככפר הולדתה של מרים המגדלית. בראשית המאה ה-20 הגיעו לכאן גרמנים קתוליים, אחרי כשנה עזבו את המקום. ציונים מרוסיה הגיעו לכאן, בניהם גם יוסף טרומפלדור. בסופו של דבר המקום נקנה על ידי הלורד היהודי מלצט שגם בנה את ביתו בסמוך, כק"מ מזרחה ושמו כמובן וילה מלצט המוכרת.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 90 מצפון לדרום, לפני שלט הפניה למגדל, פניה ימינה ושוב ימינה דרך עפר טובה כמחצית הק"מ נסיעה. יש שילוט למעיין.