המכונית עצרה בקצה מעלה הכורכר – סוף הדרך הסלולה, מכאן טיפוס רגלי קצר אל הנקודה הגבוהה באזור, אל שרידי המבצר הצלבני, ממנו חלשו חיילי המשמר הצלבני על מעבר הצר שקישר את בתקופה העתיקה בין ים המלח לירושלים, מעלה אדומים, מעברות הירדן, יריחו וים המלח.
מנקודה זו, יכלו חיילי המצב לראות, לבדוק, לפקח וגם לגבות מיסים מהעוברים. המקום נקרא; 'קסטלום רוז' או שאסטל רוז' (שפירושו: המצודה האדומה). שרידי חפיר, שרידי מגדלי שמירה, אולם קמרוני גדול שבחלקו הפרוץ לנוף נשקפים נופי המדבר. מצד השני של הדרך (הצד דרומי של כביש מס' 1) לצד הדרך השתרעה באותם הימים 'אכסניית השומרוני הטוב'. האגדה מספרת ששמו של המקום, "מעלה אדומים" נגזר מצבע האדמה במקום שהיא חום נוטה לאדום. אגדה אחרת, אכזרית יותר מספרת על חבורות ליסטים שהמתינו במעבר הצר ושדדו את הסוחרים ורצחו אותם. דם הקורבנות האדים את אדמת האזור.
שמו הערבי של המקום, 'טלעת א-דם', (מעלה הדם). מגובה התצפית רואים את המחלף הענק החדש יחסית בכביש 1 שמוליך לאתר רשות שמורת הטבע והגנים שנקרא 'אכסניית השומרוני הטוב', אתר מקודש לנוצרים ומוזיאון מיוחד שמוקדש לפסיפסים וראוי לביקור מעמיק.
מדבר יהודה גולש מכאן אל ים המלח, רחוק במזרח בין הגבעות הקרחות, הלוהטות בחום, רואים פס ענוג, צבעו כחול, של ים המלח. במערב מצטיירת ירושלים זרועה על הגבעות, כעדר פרוע גולשים במדרונות בתי המידות שנבנו במזרח ירושלים. בין קפלי גבעות המדבר נחבאים ישובים, לאורך דרך אלון, מנזרים עתיקים, מצפה יריחו ועוד. ומכאן אפשר לראות את ריכוזם של שבטי הבדואים במדבר יהודה.
איך מגיעים: המקום נמצא מצפון לכביש 1, דרך עפר מתחילה מול הכניסה לשומרוני הטוב.