הגעתי אל מעיין נסתר ונפלא, עברתי למכנסיים קצרים וצנחתי בשמחה אל המים הקרים. זו הייתה הפגישה שלי עם מימיו הצלולים עין אביאל. ד"ר סוס פותח את ספריו במשפט מקסים: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים" משפט נכון מאוד אבל יש תוספת קטנה "… ופוגשים אנשים מיוחדים".
לעין אביאל לקח אותי חבר שגר באזור, החבר, ביוזמה פרטית, שתל כמה עצים על גדות ערוץ הנחל, מדי כמה ימים הבחור מצטייד בדלי ומגיע אל מי המעיין, לוגם עם הדלי מים צלולים ומשקה את העצים. והוא מסביר לי בתמימות של אוהב אדם: "בעוד כמה שנים המטיילים שיגיעו למעיין ייהנו גם ממים צוננים וגם צל מהעצים."… (בימים אלה צלצל אלי הבחור התמים ובדמעות סיפר לי שיד זדונית עקרה ארבע מבין העצים (מתוך שמונה), עצים בני שלוש שגדלו וצימחו שורשים חסונים, ולא הפריעו לאיש, מישהו (הרע בסיפור) טרח לכסח להם את הצורה…
עין אביאל, יובל זעיר של (נחל תנינים), בימים אלה בערוץ יש זרימה, המים נאספים בכמה בריכות ובדרך יש גם הפתעה רעשנית. שהייתי שם לפני השבתת החיים על ידי הקורונה פגשנו על גדות המעיין קבוצה של תלמידים שעושים את דרכם במשך יומיים במסלול רגלי למעיינות ברמת מנשה. ישנים בחוץ, מבשלים לעצמם את האוכל ועושים להם ימים של שדאות בריאה, לימוד אהבת הארץ דרך הרגלים. שפגשנו אותם חלקם טבלו במים, אחרים רק שכשכו רגליים. כאמור, גם אנחנו הפשלנו את הבגדים וצנחנו למים.
עין אביאל הוא שם כולל לכמה מעיינות ובריכות לאורך נחל תנינים, אלה חלק מהמעיינות שמרווים את ערוצו של נחל תנינים במים חיים. מי הגשמים כבדים שירדו באיזור רמת מנשה וכך שמי המעיין שופעים, ניקוים בכמה בריכות. כדי להגיע למעיין צריך לעבור ממגרש החניה בתוך שביל צפוף, כעין מנהרה בתוך צמחי הקנה. בין שאר הצמחים על גדות הנחל אפשר למצוא גם פטל זומם שאם לא נזהרים קוציו חורצים פס אדום כואב בעור.
מימיו של עין אביאל הזינו את מפעל המים של קיסריה בתקופת הרומאים, המים הגיעו לעיר קיסריה במנהרות חצובות באבן הגיר. עדות למפעל המים האדיר נמצאת לא רחוק מעין אביאל כמה מאות מטרים ממערב מנהרה ארוכה, חצובה וכמה פירים שחודרים למנהרה. באותם הימים הפירים שימשו את מתחזקי המנהרה כדי לנקות את הלכלוך ולאפשר את זרימת המים במנהרת המים לקיסריה, המנהרה נמצאת ממערב לעין אביאל, במרחק של מאות מטרים ליד ערוצו של נחל תנינים. תחילת המסלול בשביל שנמתח מהסכר מערבה.
במרחק של צעדים ממגרש החניה עוברים דרך מנהרות של צמחי קנה לגדה המערבית הולכים צמוד לגדה דרומה, אחרי כשלוש מאות מטרים מגיעים להפתעה, מדרגות חצובות באדמה יורדת אל בריכה גדולה בעומק של כ 60 ס"מ, שומעים את רחש המפל הנסתר, כדי לראות אותו צריך להעמיק להיכנס לאפלולית מערת צמחי הקנה, המקום מזכירה מראות שלקוחות מסיפורי הילדים, בקצה מערת הקנים באפלה נובע מפל, רבים מבני המקום אוהבים להגיע לעמוד מתחתיו ולהנות מזרימת המים.
עין אביאל נקרא על שם המושב הסמוך אליו, אביאל, המושב ברמת מנשה והוא ע"ש אביאל כינוי המחתרת של ישראל אפשטיין, מי שהיה שליח האצ"ל ברומא ונהרג בשנת 1946 בעת שניסה לברוח מהכלא האיטלקי. אביאל הוקם בשנת 1949, בתחילה הישוב נקרא יד הי"ד לזכרם של 14 מאנשי אצ"ל שנפלו בפעולות נגד הבריטים.
במרחק קצר מכאן צפונה הסכר הגדול של נחל תנינים בחורף מי הגשמים שיורדים על רמות מנשה נאספים בערוצו של נחל תנינים נעצרים בסכר ועוברים מכאן במנהרה חפורה בהר אל מאגר ענק בחולות קיסריה, שם המים יחלחלו לאט ויהפכו ויזינו את מי התהום.
איך מגיעים: רמת מנשה, מצומת עדה פונים מזרחה לכביש 653, שמגיעים לצומת פונים צפונה, לכביש 654 לישובים: אביאל, עמיקם וגבעת ניל"י. עוברים לכביש 6533, נוסעים בכיוון צפון מזרח, בערך מול אביאל מצידו המערבי של הכביש שביל רחב שמוביל למעיין. (רצוי להשאיר את הרכב בתחילת השביל וללכת כשלוש מאוד מ' עד מגרש החניה ליד המעיין.) אפשר ורצוי להשאיר את הרכב בכניסה לסכר על נחל תנינים וללכת דרומה לאורך ערוץ הנחל עד עין אביאל. אפשר להיעזר באפליקציית 'עמוד ענן'.