משהו רומנטי/ מסביב לבלוק

בפסגת החרמון הייתם. על גמל במדבר רכבתם. פריחות כבר ראיתם, שקיעות נפלאות כבר חוויתם, אבל מתי בפעם האחרונה טיילתם מוקדם בבוקר אצלכם בשכונה? במיוחד לימי הקורונה והגזירה שמותר להתרחק מהבית עד 100 מ'

הגיע הזמן לבחון את הסביבה שלכם. לראות את השמש זורחת, השכונה מתעוררת. נניח שאתם גרים בשכונה ממוצעת, עם נוף סתמי, כמה עצים, גינה ציבורית קטנה ובתים שיכון ורבי קומות. המצב בחוץ, חשיכה. שחור הלילה מתחיל לסגת לאט, לאט, מול היום העולה. אתם עטופים היטב במעיל, עדין קריר. מסביב השכונה נמה. בעץ רחוק מתעוררת ציפור, דרור בודד פותח בצפצוף של בוקר, מיד מצטרפת אליו מקהלת ציפורים. המולת הבוקר על העצים מתחילה. אור היום מתחזק מעט, הקומות העליונות של הבתים נצבעים באור בהיר. באור העולה אפשר להבחין בפרטים במרפסות הפתוחות, מטאטא, חבלי כביסה עמוסים, והכביסה נעה קלות ברוח. תריס נפתח בקומה העליונה. ואור צהוב נדלק באחד החלונות. רעש של דלת נטרקת בבית ממול ומים יורדים ברעש בצינור הביוב בבניין סמוך. צלצול שעון מעורר נשמע מאחד הבתים, בדירה אחרת מצלצל הטלפון. רעש של מכונית מותנעת ובכי של תינוק. בינתיים אור היום מתחזק, הגוון השולט מסביב, צהוב רך שמרחיק את צללי הלילה הכהים. השכונה שלכם מוכנה להשכמה. אתם צועדים מסביב לבלוק, נותרו לכם כ-10 דקות עד שיתחלפו גווני ארגמן הזריחה והשמש תכריז עם אור לבן על יום חדש. נותר להעיף מבט על השכונה המתעוררת, להרגיש את צינות הבוקר ולחזור לביתכם. בבית להזדחל מתחת לשמיכות במיטה החמה, להיצמד בחיבוק לבת/ בן הזוג ועוד קצת פינוק לפני ההשכמה האמיתית.