מקום/ כלניות או לא להיות

כמעט לכל אזור בארץ יש את גבעת הכלניות שלו, תושבי הישובים סביב גבעת הכלניות הפרטית שלהם דואגים לדווח לתיירים מזדמנים, (אתם/ אני), שאין בארץ כמו גבעת הכלניות שלהם. שם על הגבעה – הם מבטיחים, מיטב הצבעים של הכלניות, הצפיפות הגדולה ביותר, ואין כמוה בכל הארץ ("אתה לא יכול לדרוך, אפילו עם תלך על קצות האצבעות בטוח שתרמוס כמה כלניות, סגולות, או כחולות, או אדומות").

אתם/ אני אומרים לפטריוטים המקומיים: "וואללה? בוא נלך לראות". וכך אתם/ אני צועדים בשדות, רואים מרחוק את הגבעה, שמגיעים רואים שאפשר לדרוך עם כל כף הרגל, אין סיכוי שנמעך אפילו כלניות אחת, אמנם יש נציגות קטנה ושולית לסגולות, כחולות, לבנות וכו' אבל לא בדיוק יער, כמובן שבנימוס האירופאי אתם/ אנו מציינים שגבעת הכלניות מרשימה "פייר, לא ראינו כמוה".

וכך, בגבעת הכלניות ליד הישוב אמציה (אזור לכיש) אף אחד לא התגאה, היא רחוקה מהישוב, אנחנו לא מכירים אף אחד מאמציה. רעייתי ואני מכירים את המקום שנים רבות ודואגים להגיע לשם מדי שנה, היות ואנו לא אנשי האזור אנחנו לא מרשים לעצמנו להתגאות, וגם לא מדווחים לחובבי הכלניות כי אנחנו לא מבני המקום, זו סתם גבעה שיש בה כלניות רבות, אבל היא יפיפייה. אולי כדאי לבקש שנציג מטעם הישוב אמציה יפאר את בעת הכלניות שלהם מדי שנה.

בינתיים הגבעה עוד פורחת, הכלניות אמנם לא שומרות על מרחק 'קורונה' אבל הם די קרובות אחת לשנייה, כל מי שיטפס עד קצה הגבעה, ייהנה בדרך למעלה מהמון כלניות על טהרת הצבע אדום אש, בקצה הגבעה שורה של צמחי צבר צפופים, ברווח בין שיחי הצבר יתגלה לכם ממזרח מראה יפה של בתי הישוב אמציה (בטווח של צעקה רמה). אם תסתכלו היטב גם תגלו מערה חביבה שהכלניות משום מה לא מקיפות אותה. למרות שאף אחד לא מתגאה בגבעה מגלים בשבתות כמה יושבים על הגבעה ובולעים את הנוף המדהים מסביב וגם רואים המון כלניות.

איך מגיעים: נוסעים ממחלף קריית גת מזרחה בכביש 35, עד צומת לכיש, פונים ימינה לכביש 3415 (לכיש ואמציה), מגיעים לכיכר פונים ימינה (גבעת גד, מערות חזן), נוסעים כק"מ בעיקול הכביש הגדול, מצד שמאל הגבעה.