הגשמים האחרונים הספיגו את הקרקע במים רבים. עתה, על פני השטח הילכו פלגים של מים זורמים שגיששו את דרכם על השבילים. תחילת המסלול, ממזרח לתחנת משטרת עירון. שביל בוצי וזומם המתין לטעות קטנה של נהג, וזו קרתה. הטנדר הראשון החליק ונבלע בבוץ הכבד עד חלון הנהג. תוך רגעים כבר כולנו בוססנו בבוץ העמוק כדי לחבר את כבל הגרירה, זאת לפני שפגשנו אלון התבור אחד. רצועת הגרירה עשתה את העבודה, נוטפי בוץ ומים התחלנו לטפס עם הרכבים בשביל ופנינו מערבה אל האלונים העתיקים.
כיום על המדרונות הירוקים של ואדי ערה אין כמעט אלונים, ענפי האלונים נשרפו בדודי הקיטור של הרכבת התורכית שהילכה בארץ. יערות שלמים הפכו להיות אפר והתאדו באדי הקיטור, כך נעלמו רוב היערות. בגבעות המערביות של ואדי ערה נותרו שמונה איים קטנים של אלון התבור חלק מהגבעות בימים אלה זוהרים בשטיחים ירוקים של צמחיית חורף, מיקומם של אלוני התבור העתיקים ברכס המערבי של ואדי ערה, מקום שמעטים מבין המטיילים מכירים.
בקצה הגבעה משתרע יער האורנים צעיר יחסית, האורנים כאן בני ארבעים חמישים שנה וטרם הגיעו, קרקע קשה זרועה בשברי אבנים, סלעים עם חיפוי יפה עד כאב של שלל רקפות ועלי רקפת פה ושם זוהרת באדום כלנית בודדה. שביל בוצי מפריד בין החלקות. למטה נראה כביש ואדי ערה כשרוך שחור המנוקד בפקק של מכוניות, שדות רכים, ירוקים, משתפלים למטה יוצרים מראות שלקוחים מחו"ל. לפתע, בין האורנים הצפופים הציץ עץ ענק, זועק בצבעי כתום השלכת של עליו. העץ עומד מבויש, כלוא בין האורנים. גזעו שבע השנים, עבה ומפותל.
האלון נחשב כעץ מקודש למוסלמים. קברי השייח ובתי קברו היו נוהגים להקיף בעצי אלון, אלה גדלו ואיש לא העז לגזום או לקחת מהם לחומר בערה. מראהו ענק עם סבך ענפים מחודדים, בחורף הוא משיל את עליו, הענפים העירומים הפחידו את הרועים, תוספת של ברק שמאיר את האלון וקולו של הרעם והעץ בשלכת נראה כאילו ענפיו וגזעו עומדים להסתער עליך. התפאורה הזו הפחידה את הרועים והמהלכים ביער, הם כינו אותו הג'יני, (השד) נמצא בין ענפיו. וכך אנו עוברים מעץ לעץ, מתרשמים מגודלם, מגזעם העבה ומענפיהם הענקיים הסבוכים. עצי האלון העתיקים פזורים ביער האורנים. סביבם מסתבר, בגלל כמות גדולה של חנקן הגדולה יש הרבה צמחים שגדלים סביבם, סרפד גדול, חוביזה, גדילן, חרדל לבן. כל עלה של צמח יש תפקיד בריאותי להחלמה ממחלה או פשוט למנוע אותה. בעונה גשומה כמו השנה מקדים לצמוח הסרפד, אחריו גדלה החובייזה, (החלמית). אם הגשמים מתעכבים גדלה החובייזה עוד לפני הסרפד.
איך מגיעים: השביל מתחיל מכביש ואדי ערה (65), הכניסה ממזרח למשטרת עירון. הדרך מתאימים לרכבי שטח קשוחים או לטייל ברגל. מטפסים בגבעה ובקצה פונים צפונה בשביל שיער האורנים משמאל. בין עצי האורן אפשר להבחין באלונים. השביל מוליך אל הכפר מואעוויה ודרך הכפר חוזרים אל ואדי ערה.