לרשותו חצר רחבת ידיים, כמה גזעי עצים שמחכים לביקורו, הוא יוצא לחצר באופן קבוע, בוחן את העצים, מגיע לידם, מרים את רגלו ומטפטף כמה טיפות של שתן וחוזר הביתה גאה. אבל את הכמות הגדולה של הפיפי הוא מטיל במקום שנראה לו הכי הגיוני – על רצפת הבית המבהיקה. הרעייה שלי, (זאת אומרת אשתי, הסבתא המאמצת של ג'וג'ו) אמרה בעצבים: "אני לא יכולה יותר, הוא הורס לנו את הבית" (יש לנו ניסיון עבר עם שני כלבים שהיו יסודיים בהרמת רגל בבית וחיסלו בחלודה מותג אחר מותג: מקרר, מדיח, מכונת כביסה אלה סיימו את תפקודם החשמלי בפס חלודה שהלך וגדל עד שהתפוררו.
אבל ג'וג'ו כלב עדין, יפה מחלפות, מנומס ואינטליגנטי. "אין ברירה" אמרתי נחוש ומרגיע לרעייתי "צריך לערוך בינינו שיחת גברים." כדי לסגור את הנושא הבעייתי לפני שהפיוז (הקצר ממילא) של רעייתי יקפוץ. או אז, הכלב החמוד, המתוק והיפה יעבור לטיפול קצת יותר קשוח למנוע את אותה שלולית בבית. שיחות ישירות עין בעין ובטון תקיף כדרך גברים קשוחים ללא כוס בירה.
בשעות הערב כשג'וג'ו רבץ על מסעד הספה הרחב (נחלה שנדמה שנקנתה בטאבו על שמו), כשהוא עייף מיום עמוס של חוסר עשייה. עין אחת שלו צופה במסך הטלוויזיה, (מתפעל מליידי גאגא ששרה), עין שניה בוחנת אותי לאן אני זז בבית שלא אעלם לו פתאום. באותם רגעים של שלווה ביתית נגשתי אליו, התיישבתי בסמוך, הוא נפרד מהמוסיקה, התמונות המפתות של לידי גאגא, ריכז את המבט שלו בעיני, עיניו חומות רכות התמקד בי באהבה אין קץ. ליטפתי לו את האפון הקטן, החלקתי על שער המצח הרך, ושלחתי מבט עמוק (אבל משכנע) לעיניו ואמרתי לו: "אנחנו חייבים להפסיק את ה'פישטונים' בבית, אני משתדל לשוחח איתך כגבר אל גבר, בעתיד תאלץ לבקש לצאת וכמו כל כלב מחונך תבחר לך עץ קבוע ושם תעשה את מה שצריך. יותר לא בבית!" ולרגע הקשחתי את קולי "הבנת!!!". הוא הביט בי בעיניים החומות הרכות והתמימות, ראיתי את ראשו נד בהסכמה, אין ספק "הבחור הבין" אמרתי בקשיחות לרעייתי כאילו שנינו יצאנו כרגע ממערבון ואנחנו הטובים.
ובבוקר… שלולית קטנה נאגמה ליד הספה, אחת גדולה יותר ליד המדיח. שעת בוקר מוקדמת כל הבית נם (וגם החמוד, עצום עיניים, נם את שנת היופי שלו), מיהרתי עם נייר סופג ומגבונים לחים למחות כל סימן 'לפשע' שהתרחש.
שרעייתי קמה, עוד לפני שפקחה עיניים ואמרה 'בוקר טוב', שאלה: "עשה?"
"מה פתאום" עניתי במהירות "הוא כלב חכם, הבין את העניין, אמרתי לך שיחת גברים, תעזור" שרקתי לו ויצאנו לטייל.
ןכך כבר שבוע אני מתעורר לפני כולם, מנקה את העקבות לפני שכולם מתעוררים,
אין ספק, אנו צריכים שיחה נוספת, עין בעין.