כביש זעיר מתחיל לטפס מזרחה מיד בפניה מכביש 38 מדרום לבית שמש, בתחילה חולפים על גשר קטן, תחתיו זורם נחלון זעיר בשם הירמות. מולכם משתרעות גבעות רכות שבימים אלה עטופות בפלומה רכה ירוקה. הכביש הקטן מוליך אל המנזר הציורי בית ג'אמל, המנזר נבנה בידי נזירי המנזר הסילזיאני מאיטליה בשנת 1881. לצד המנזר מנזר נוסף של ה'אחיות הקטנות של בית לחם'. קבוצה של נזירות שתקניות שמקפידות מאוד בנדרים סגפניים, רק לאחת מהנזירות מותר הדיבור במפגש עם אורחים. למרות שהנזירות שותקות מתנגנת באפלולית מסדרונות המנזר שירתן החרישית, מערכת קולית ודיסק שמתנגן שירתן הווקלית שחודרת לכל לב.
לפני שנגיע למנזרים מיד אחרי הגשרון לכביש הרזה ונחל ירמות. שני שבילים נבחר את השמאלי, דרך סבירה באורך של כ-100 מ' לצד שדה חיטה, ממול תראו קבוצת דקלים חלקם לצערי עברו "טיפול" של מצית סדרתי וחלקם נפגעו בשריפה. את הרכב תחנו בצד הדרך, תעברו מערבה דרך צמחיה הסבוכה אל שביל שבים אלה מעט בוצי. בתוך סבך הצמחייה המטפסת תגלו כניסה קטנה, למבנה אבן עתיק. בתוך המבנה באר מים עמוקה שבחלקה התחתון יש מים. (זהירות רבה עם הילדים אין גדר לבאר). מבנה האבן הנסתר נקרא: 'עינות דקלים', בית מעיין עתיק, סביבו נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית. סדרת מעיינות קטנים, מי תהום של נחל ירמות מעניקים למקום את הצבע הירוק, צמחי קנה, דקלים נישאים וצמחים טפילים שמסתרים את הכניסה למבנה הבאר. מעט היסטוריה מתקופת הקמת המדינה, במקום זה חלפה שיירת הל"ה, בדרכם לתגבר את יישובי גוש עציון, ינואר 1948. הלוחמים יצאו מהישוב הסמוך, הר טוב. וכאן היתה נקודת עצירה ראשונה, בתחילה היו 38 לוחמים נחושים האחד נקע את רגלו ושניים ליוו אותו חזרה לבסיס היציאה. נותרו 35 לוחמים בדרכם לגוש עציון הנצור, השלושה ניצלו מטבח נורא שנעשה במחלקת הל"ה, כזכור הכח נתקל בגבעת הקרב בתושבי כפר ערבי נלחמו בגבורה עד שנגמרה התחמושת, נהרגו וגופותיהם עבר התעללות על ידי תושבי הכפרים הערביים.
השאירו את הרכב במקומו וטפסו מזרחה בטיול רגלי בשביל העולה אל המבנה ההרוס בראש הגבעה. תצפית נאה הסביבה, על חלק מגבעות בית שמש רוחשת בניה כבדה שנוגסת נגיסה כואבת בשטחים הירוקים סביב בית שמש. שדה החיטה לצידכם מקיף בית ההרוס שנמצא בקצה הגבעה. כאן היה ביתו של מוכתר הכפר, לצידו נח בשלווה מתפוררת עץ איקליפטוס ענק שנפל שדוד וענפיו הענקיים משמשים לו כמצבה, פסל ההולך ומתכלה בזמן. מכאן תמשיכו דרומה בשולי השדה, תחצו את הכביש הצר ההולך למנזר. שביל ארוך מימינו שדרת עצי זית. בקצה הרחוק עוד מבנה אבן בן שתי קומות. שדרת עצי הזית מימין לכם ואתם על השביל לכיוון בית הבאר השני, משמאל פלומה רכה של החיטה וכלניות שהתעוררו בשולי השדה. להשלמת התמונה הפסטורלית נקווה שעדר הכבשים תוכלו לחזור לרכב דרך חלקן העליון של הגבעות, שם ממתין לכם פלומה רכה של פריחה ירוקה ומשמאל מטע זיתים עתיק. זהירות! הכביש הצר אינו מסוגל להכיל שתי מכוניות יחד. בסיבוב, לפני העלייה למנזר, משמאל, חורש אורנים יפה שמתאים לפיקניק, משמאל שביל כורכר יורד אל החניה למנזר הנזירות השתקניות. חוויה מיוחדת להיכנס אל תוך המנזר היפה והנקי, מוסיקה ווקאלית כנסייתית מושמעת במסדרונות. נזירה עטופה בגלימה לבנה תרחף כרוח בחלל המכירות של המנזר ראשה מכוסה בקפוצ'ון נזירים ותציץ אליכם בעיניה הכחולות, נזירה זו נציגת הנזירות רק לה מותר לדבר, היא תעזור לכם לבחור את המוסיקה הווקאלית, שירתן השקטה של הנזירות שמונצח בכמה דיסקים קלאסיים. ציורים על כדי חרס, ושוקולד מיוחד שמייצרות כאן הנזירות. באחד החדרים מתקיימת תערוכה של צלם שתיעד את הנזירות. אם תטפסו לקומה השנייה דרך מסדרונות צרים תהלכו במסדרונות תוכלו להשקיף על בית התפילה הנזירי המנימליסטי ממרפסת מיוחדת. [
במהלך של דקות הליכה ממנזר הנשים, נמצא מנזר הגברים בית ג'מאל, המסורת הנוצרית מזהה את המנזר הציורי בית ג'מאל, ככפר גמלה, מקום אחוזת רבן גמליאל הראשון. על פי הברית החדשה. רבן גמליאל היה מורהו של פאולוס, הקדוש הנוצרי וכך הפך גם לקדוש לנוצרים, אם תכנסו פנימה לחצר המנזר, תמשיכו אל החצר האחורית תגיעו לכנסייה קטנה ומצוירת, זו כנסיית המסדר האיטלקי הסליזאיני, דרומה משם בהמשך החצר פינה קסומה, ספסלים מול הנוף, ביום טוב, כפי שמציין הנזיר הזקן שפותח את הכנסייה רואים מכאן מערבה את הצבע הכחול של הים התיכון. אגב בכניסה למנזר אפשר לרכוש יין שנעשה בידי הנזרים במנזר בבית לחם. ומה עוד צריך עוד בן אדם מסיום טיול בנימה של אירופה היפה והפורחת. הרבה אהבה לכולנו.
איך מגיעים: עדיף דרך יפה, מחלף נשרים בוחרים את הירידה לכביש 44 המוליך דרומה לצומת נחשון. ממשיכים עם הכביש היפה בין יערות עד צומת שמשון. פונים דרומה (לכיוון בית שמש) לכביש 38, חולפים על הכניסה לבית שמש ופונים שמאלה (לפי שילוט), לבית ג'מאל.