חברי מדריך הטיולים אמנון גופר העניק לי בזמנו סיפור מרתק על אוצרות בית המקדש הנעלמים ולקח אותי למקום שאולי שם הוטמנו האוצרות, מסתבר שנפוליון חיפש לפנינו באותו מקום ולא מצא דבר. האם אנשי הכפר עכברה יודעים משהו על האוצרות הנסתרים?

"…ואלה פירוט אוצרת בית המקדש אחר חורבנו אותם הסתירו בשמם של חמישה צדיקים: "ואלו משקלי הכסף הגנוזים בעין כחל, על ידי ברוך וצדיקיהו: ככרי כסף 120 רבוא, ושל כסף טוב 160 רבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב מאתיים רבוא, ושל ברזל 110 רבוא … כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחושת שאין להם משקל, מחבת של זהב טוב ג' אלפים, … זהב מזוקק שזקק דוד מלך ישראל, כל אלה גנזם צדקיה… ואיש לא ידע באיזה מקום נגנזו… עד שיקום דוד בן דוד וימסרו בידו את כל כסף וזהב ומרגליות שהטמינו, בשעה שיתקבצו גלויותיהם של ישראל מד' רוחות העולם ויעלו בגדולה … על ארץ ישראל (מתוך נפתלי בן יצחק אלחנן, עמק המלך, שיצא לאור באמסטרדם בשנת 1648). שנים רבות מושך הר הסלע הניצב של נחל עכברה את חובבי האוצרות. גם נפוליון בונפרטה הגדול נשבה באגדת האוצר, בעת המצור הגדול על עכו, בשנת 1799 הפנה חלק מצבאו לכיבוש הגליל, בעוד חלק מחייליו התפנה לחפש אחר אוצרות המקדש הנעלמים, לילות וימים שלמים נשמעו קולות החציבה בסלע בערוץ הנחל. מצוק עכברה הוא דולמיט קשה, מזדקף בצורה מרשימה לגובה של 200 מטר, קיר תלול שאין דרך לטפס ישי בו מערות וכיום מקננים בו עופות דורסים ביניהם נשרים. למרגלות המצוק המרשים נמצאים עד היום ערימות של אבנים שאלה האבנים שהשאירו אחריהם חיילי בונפרטה. נוסעים שירדו מצפת בתקופות שונות כתבו על מעין קטן שמעליו, כך אומרים, מוסתר האוצר. המעיין נקרא עין כחל, (או עין כחילה כפי שנקרא בתקופה הקדומה). יהודי שחלף בדרך בין טבריה לצפת, בשנת ,1888 ציין שרואים היטב את החפירות שערך נפוליון בחצי ההר, ואותו יהודי ציין בכתביו, את המילים 'בדמיון כזב' … "…אבל חפר ויגע ומאומה לא מצא". אחד הסימנים ניתן בחלקו העליון, שם יש קשת טבעית, או חצובה, אחריה קיר אבן אטום. עדות נוספת משנת 1835 מספרת על הקשת בראש ההר: "… ולמעלה בראשו חצוב מעט, בעובי ההר, כדמות שער וסתום …" מהשביל העובר בערוץ הנחל רואים היטב את הקשת המרשימה בחלקו העליון של המצוק.

עין כחל, המעיין הקטן נמצא למרגלות המצוק הגדול, כיום יש שם אגן גדול המספק מים לפרות, צמחי קנה והרדוף הנחלים, השביל סוטה מהשביל הראשי כדי לרדת למעין. הישוב, כחל, שנמצא סמוך לצומת עמיעד קיבל את שמו מהמעיין הקטן. לצערנו, היום, המקום נחלתם של הפרות, סביבו פזורים "מוקשי נעל" רבים, מהפרשות של הפרות. מי שרוצה לרדת למעיין הקטן צריך לקחת בחשבון שהוא נפגש עם חבורת פרות שרובצת מסביבו.

אבל, המקום היפה אינו מצטיין רק באוצרות נעלמים, כאן מעל ערוצו של נחל עכברה חברו יחד המאה ה-17 והמאה ה21-. מעל ערוצו של הנחל הונח גשר הארוך ביותר בארץ בכביש החדש העולה לצפת, פאר ההנדסה החדישה. ואילו, תחת הגשר, בערוץ הנחל, עדין מתקיימים החיים כפי שהיו במאה ה-17. בתי אבן עתיקים של הכפר עכברה העתיק נחים במורד התלול לערוץ הנחל, פרות מסתובבות ליד ערוץ הנחל, כמה מעיינות, ריח המדורות, בוסתנים עמוסי פרי ונוף פראי. עכברה, הוא כפר ערבי במזרח הגליל, על פי המקורות התקיים כאן כפר יהודי עד המאה ה- 11 בעכברה הישנה יש שרידי בית כנסת עתיק. הישוב המוסלמי הגיע לכאן במאה ה-17. אחרי שנים של התדיינות נבנה כפר חדש על הגבעה, בתי האבן הישנים חלקם ננטש, נשארו עטופים בבוסתנים על גדת נחל עכברה.

איך מגיעים: רכבי שטח יכולים לעלות מכביש 85 (צומת עמיעד עד צומת קדרים), שביל מסומן בכחול (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2 הוצאת החברה להגנת הטבע), מתחיל לעלות דרך ערוץ נחל עכברה, חולף ליד המעיין עין כחל, וממשיך ועולה אל דרך עוד כמה מעיינות אל הכפר העתיק עכברה ומסתיים בצפת. הדרך קשה לרכבי שטח. דרך נוספת להולכים ברגל (מומלץ מאוד), תחילת המסלול מכביש צפת ראש פינה מתחת לשכונת רבקה בצפת, יורד באפיק נחל עכברה, בדרך עוברים לי עין רזים, נחל רזים, עצי חורש טבעי, מטעי

זיתים. הכפר עכברה ועין עכברה, שמורת סלע עכברה והסיום בכביש עמיעד קדרים. סימון שביל כחול. המסלול בדרגת קושי בינונית.

(הכתבה התפרסמה לפני כמה שנים במעריב)