ראשון לציון. למרגלות בית הכנסת הגדול, רחוב קטן ונסתר ושמו נחמה. מאחורי שמו מסתתר סיפור של אישה מיוחדת ותחילת הגעתם של התימנים לראשון לציון

מה מזכיר לכם השם… פוחצ'בסקי? חיפוש מהיר בשרידי הזיכרון שולח אל אחד ממערכוני הגשש החיוור. במערכון האהוב של חברי הלהקה, מגיע בן-הדוד מפתח-תקוה, מוגדר "כולו עליזות", לטיפול אצל מטפל הזוי כדי להוציא ממנו את העליזות. שם משפחתו של בן-הדוד באותו מערכון כמובן… פוחצ'בסקי. עיין קצר באנציקלופדיה האינטרנטית, ויקיפדיה, מגלה שיש כמה שנשאו ונושאים בגאווה את השם פוחצ'בסקי. אחת מהן הייתה הגב' נחמה פוחצ'בסקי ז"ל. על-פי התמונות העתיקות נראית הגברת אישה נאה, שערה אסוף על עורפה ככדור גדול, כדרך אופנת המאה הקודמת. הגב' פוחצ'בסקי הייתה מחלוצות המושבה ראשון לציון; עיתונאית, סופרת, אבל עיקר גאוותה על היותה איכרה, עובדת אדמה.

היא נולדה בשנת 1869 בבריסק שברוסיה ונישאה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי, מי שהיה מפעילי חיבת ציון ואחד ממדריכי החקלאות ששלח הברון רוטשילד לעזרת המושבה ראשון לציון. ביתה היה הבית השני שנבנה בראשון לציון. נחמה, עבדה במשק החקלאי ובכרם של המושבה. היא פעלה רבות למען זכויות הנשים, הקימה את האגודה הראשונה בארץ לשיווין זכויות לנשים. היא נבחרה לעמוד בראש ועד המושבה אך ויתרה על התפקיד לטובת גבר. זכויות רבות עמדו לנחמה, אחת מהן קליטה העולים החדשים שהגיעו מתימן בשנת 1909. היא למדה את מנהגיהם, טיפלה בהם ולימדה אותם את השפה העברית.

במרכז ראשון לציון, למרגלות בית הכנסת הגדול, יורדות מדרגות לרחוב קטן, זהו רחוב נחמה. שם הרחוב מנציח את זכרה של נחמה פוחצ'בסקי. רחוב קטן וצדדי זה הוא מקום מגוריהם של העולים הראשונים מתימן שהגיעו לארץ, התגוררו במרתף של בית העם ובחצרות בתי איכרי המושבה. זמן קצר אחר-כך, הוקצו להם שני דונמים בסמוך לבית הכנסת. שבע המשפחות הגדולות השתכנו בשלושה צריפים. במשך הזמן התווספו עוד ועוד צריפים של משפחות תימניות אחרות שהגיעו למושבה.

כיום, רחוב נחמה הוא רחוב קטן במרכז העיר, שחלקו המערבי מסתיים במדרגות המטפסות אל בית הכנסת הגדול, אל כיכר המייסדים ואל מוזיאון העיר. קצהו האחר מסתיים בשוק העירוני ברחוב יהודה. בחלקו המערבי של הרחוב נותר צריף מגורים משופץ המוקף בחצר פורחת, תזכורות חביבה לאותם הימים שבהם גרו העולים התימנים הראשונים, בצריפים באותו הרחוב.

מעט בתים ניצבים בצדי הרחוב. כמות בתי הכנסת עולה על כמות הבתים שצמחו לגובה. מדרום לרחוב מתנשא בית כנסת ותלמוד תורה שנקרא "שושן הבירה". באלכסון אליו בית הכנסת "שבת אחים", חזיתו לא מעידה על חלקו האחורי שהוא גדול ומפואר. גם "אברהם אבינו" זוכה כאן לאזכור, בדמות בית כנסת ותלמוד תורה שמסתתר אחרי בית שחזיתו ישנה.

מעבר צר מוליך אל הכניסה לבית הכנסת. גם הרבנות הראשית קבעה כאן את מושבה. בטבורו של הרחוב מקווה טהרה גדול, טבול בצמחייה ענפה של עצי ברוש חסונים ובחצר נאה ופראית, כאחו רענן בלבה של עיר. הגדול מכולם הוא בחלק המערבי של הרחוב, שם מתנשא בית הכנסת הגדול. המדרגות מוליכות למדרחוב החדש של רחוב רוטשילד, לרחבה הגדולה מול מוזיאון העיר ולפעמון הגדול שניצב לצד המוזיאון שתפקידו היה להזעיק את תושבי המושבה במקרה של סכנה או לחילופין בשמחות.

במרכזו של רחוב נחמה מתחבר רחוב קטן שנקרא "שבת אחים", בשתי פינות הרחוב שני גנים קטנים, שכונתיים. הגנים מוקדשים לזכרו של אברהם גינדי, מי שהיה אחד הקבלנים הגדולים בעיר ותרם למפעלים עירוניים. פינות ישיבה נחמדות פזורות ברחוב ועץ איקליפטוס ענק ניצב בפינת הגן, עץ עתיק, שבע ימים ושבע מראות.

איך מגיעים:

הכניסה אפשרית מרחוב יהודה, השוק העירוני, לרחוב נחמה. אפשרות נוספת הוא כשהכניסה דרך רחוב הגדוד העברי. וכמובן, במדרגות היורדות מכיכר המייסדים לצד בית הכנסת הגדול.

זיכרון ראשוני:

ב-1919 ניתנה לראשונה זכות בחירה לנשים בראשון לציון. לאחר מאבק, שבראשו עמדו נחמה פוחצ'בסקי ועדינה כהנסקי, קיבלו הנשים זכות בחירה. היה זה ב-6 בדצמבר 1919.

(מתוך הספר טיול ראשוני, בהוצאת עיריית ראשון לציון)