לדקות ספורות נדמו הרי אדום כגחל לוהט. ערוצי הנחלים החורצים את המדרונות שבדרך כלל צבעם כהה בולט, צבעם נמוג הפך שטוח והתמזג עם צבעו הבוער של ההר. באותם הרגעים גוש ההרים הופך להיות תפאורת קרטון משונן בצבע אדמדם. ככול שהשמש גולשת מערבה צבעם של ההרים הופך לסגול חיוור. אחר כך נעלמת התמונה באד אפרפר ונמוגה בחושך היורד. מי מפרץ אילת שבמשך היום כתם כחול המרענן את צבעי המדבר, הופך בדקות אלה לנטול צבע, כראי המונח למרגלות ההרים ואדום ההרים משתקף בהם. רק הר שלמה למרגלותינו לא משתתף בחגיגה הצבע של השקיעה. צבעו שחור, רובץ כדינוזאור זועף, ענק עם גב משונן שרובץ בין ההרים ועוד רגע יתרומם וינשוף להבת אש זועמת, בהר הזה צבעי השקיעה הרכים נבלעים בגוש הסלע הקשה. עשר דקות בלבד וכל המראות הקסומים במזרח נעלמים. בעקבה הרחוקה כבר עולים אורות, שרשרת של זהרורים, שנדלקים האחד אחרי השני. גם העיר אילת מתחילה להתקשט באורות צבעוניים.
עתה הזמן להסתובב להצגה השנייה, במערב. היכן שכדור השמש נעלם במערב. התחמושת של השמש נחלשה, הצבע הרב שהושקע במזרח עבר לצידה של לכדור האש ההולך ומאדים. עתה הדרמה מתחוללת מעל הרי אילת. גווני כתום מצטיירים בשולי השמיים, כדור אש ענק יורד לאיטו עד שנעלם מאחורי ההרים הרחוקים. אור היום גווע לאיטו, הרי אילת הופכים קודרים, שחורים. הרי אדום הרחוקים הפכו להיות צל קודר מול שמיים מתכהים. אבל ההצגה מסרבת להסתיים, במערב, כדור השמש שנעלם מאחורי הרי אילת משאיר שמים זהובים עם נגיעות רכות של עננים משייטים, צלילי ההרים הופכים לאפורים, אחר כך משנים את צבעם לשחורים, קודרים ומשוננים. בשמים המתכהים כבר זוהרים הכוכבים וזה הזמן להתפנות מההר הבודד, להשאיר את ההר לרוחות הלילה ולחזור בשביל משובש הירוד לכביש לאילת.
(הר יואש נמצא מעל כביש 12, הכביש המערבי היורד לאילת. מתנשא לגובה של 734 מ' וממנו תצפית נפלאה על ארבע ארצות. ממלכת ירדן, ערב הסעודית, מצרים וכמובן אילת)