להתחיל את השנה/ מקום לאוהבים

סיפורי מקום ואהבה של סתיו/חורף כדי להתחיל את השנה עם מילים טובות, מילים של אהבה, כתבתי את הסיפורים כחלק מהספר 'מקום לאוהבים' שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2005

צינת הסתיו כבר נושבת בראשי ההרים, עלי שלכת מחוללים במעגלים פראיים עם הרוח. החגים שחלפו הציבו סימני סתיו ברורים שנטועים בצינת הערב, מתחילים להבין שהסתיו כבר כאן ואנו פסיעות אחדות מהחורף. השמש בעונה הזו משקיעה את כל מאמץ לייצר שקיעות נפלאות הצגת חינם יומית. הסתיו מתאפיין במצב הרוח קצת שפוף לבודדים, קצת מסתגרים עטופים יותר. הזוגות דווקא מתקרבים יותר אחד לשני אולי זה האפור שבחוץ ואולי הקור מקרב לחיבוק חם. אספנו עבורכם כמה מקומות, עטפנו אותם בסיפור זוגי פשוט, והנה יש לכם מסלול שאולי תוכלו להפתיע את בן/בת הזוג.

נחל חרוד/ המפל בין עצי האקליפטוס

את יום הולדתו היא החליטה לערוך, מעט שונה. את האוכל אירגנה בסל גדול, גם שמיכה לקחה, הגיטרה שלו הצטרפה לתא המטען. את המקום בחרה, (ידע אישי), וגם את השעה (שעה ארבע אחר הצהרים). באותה שעה כבר דוהרות הרוחות במורד התלול של נחל חרוד, עצי האקליפטוס החסונים מסלסלים בעליהם בלחישה חרישית, החלשים מהם צונחים בריקוד איטי אל הקרקע, במפל הקטן, בגשר הקנטרה, המים לא רגועים וקצב זרימת המפל משתנה. היא בחרה מקום, מעט נסתר, רחש הפיכפוך, הגשרים העתיקים והבדידות עושים את שלהם. רגע לפני שנכנסו לדרך העפר התבקש לעצום את עיניו, (לא להציץ שובב), אחרי שעצרה המכונית היא הובילה אותו בעדינות במורד התלול, הוא שמע את הפיכפוך אך לא ידע היכן הוא נמצא. עדין עיניו עצומות, רק שהיין נפתח ותוכן סל הפיקניק הוצא, אמרה לו לפקוח את עיניו. באחת נגלה לו המפל, מעליו מתוחות קשתות עתיקות, המים זורמים ועל השמיכה מסודר האוכל, שתי כוסות היין הקישו (נדלג על הנשיקות והמילים האוהבות), לקראת ערב ניגן לה את השיר האהוב.

איך מגיעים: על כביש 71 מעפולה מזרחה, פניה דרומה לכביש ,7078 משם שילוט לדרך קק"ל דרך נחל חרוד שמוביל מזרחה עד גשר הקנטרה.

יפו/ סימנים של סערה

הסתיו, לעיתים, מתאפיין בשינויים קיצוניים במזג האוויר וגם הים מתארגן לימי החורף. לעיתים נתלים מעליו עננים מאיימים, שחורים, הכולאים את קרני השמש מאחריהם. רוחות עזות נושבות במהירות, הרי גלים מטפסים לגבהים, הגל מתמהמה לרגע כקיר מים ואחר נשבר בקול אדיר, בסערת קצף וחול. שלוש פעמים נשבר כל גל עד שגולש בזעף של קצף לבן אל החוף, פולש אל החול, כובש נחלה וחוזר רגוע אל הים. באותם הימים הוא אוהב לצאת לים, טרניג מרושל, קפוצון על ראשו, מכנסיים קצרים ונעלי התעמלות. יוצא אל הים לראות את הסערה ולהתעמל. היא גם רוצה להצטרף, בדרך כלל היא מתבוננת בסערה מבעד לחלון המכונית הפעם ביקשה להצטרף אליו במסעו אל החול. הוא היסס ואחר אמר: "בואי". וכך שניהם עמדו נדהמים מול מראות הים המסתער אל חוף גבעת עליה, ביפו. השקיפו על הסערה מהטיילת הבטוחה, עמדו נאחזים אחד בשני מול הרוח החזקה. הים רוגע וגועש מולם, מסתער שוב ושוב על החוף הולם בכוח במבנים שעל החוף,. הריף הקטן מול החוף נעלם במים הגועשים. היא נרעדת מכוחו של הים, הוא, מחבק אותה חזק ושואב כוחות מכל גל. ממרום הטיילת הים נראה מפחיד בכוחו, אבל ירדו אל החוף בו גלי הים מסתערים ונסוגים, שם בחול הרטוב מצא עבורה טבעת זהב קטנה. (אומרים שהוא שאת הטבעת הוציא מכיסו).

איך מגיעים: דרך רח' יפת ביפו נוסעים דרומה, רח מנדס פראנס פונים מערבה, עד רחוב קדם, פונים שמאלה ומיד ימינה בירידה לטייל גבעת עליה (טיילת בת גלים).

עתלית/ החופית הלבנה

על רגליה הדקיקות היא רצה על קו החוף, אוספת במהירות את מזונה משחקת עם הגלים, נוגעת לא נוגעת, בגל המסתער על החוף. אחותה למשפחה, החופית הקטנה, מעדיפה את מקווי המים ליד וקרוב לים, על כן עדיפים עליה בריכות המלח בעתלית. ובקשר לסיפור אהבה, מספיק לשבת בשעות השקיעה, לראות את הציפור העמלנית מתרוצצת על רגליה הדקות ומסמנת שהחורף כבר כאן.

ירושלים/ עם זהב

מדי שנה הם מקדישים שלושה ימים לירושלים. התאריכים נושקים את התפר הגס בין קצה החגים לימי החול. בימים אלה כבר מטפסות הרוחות אל ירושלים, בערבים קר וביום מזג האוויר נוח. הוא מגדיר את החופשה כ"הבראת הזוגיות", היא, קצת פחות דרמטית, אינה חושפת רגשות ומסתפקת ב"אנחנו אוהבים את העיר". מדי שנה הם מתכננים בדקדקנות היכן יהיו בכל שעה מחופשתם, (זוג מסודר). היא, אחראית על הזמנת המקומות והוא על מסלול הטיול. אחד המקומות שהם נוהגים להגיע במשך הביקור בעיר, המרפסת הגדולה של כנסיית הדמעה, עם פתיחת שערי הכנסייה, קרני השמש נוגעות בעיר העתיקה מלטפות בגווני זהב אדמדמים את כיפת הזהב. בשעה זו החומה ובתוכה בתי העיר העתיקה הנשטפים באור זהוב, מדי שנה הם יושבים במקום, מוצאים את קנקן הקפה, עוגה צנועה ויושבים ושותקים מול עוצמת היופי (הוא לוחש לה משהו על אוזנה, היא צוחקת, אנחנו לא יודעים מה נלחש), שהשמש מגביהה והצללים מתקצרים, הם אוספים את הקפה והכלים, פוסעים במורד התלול של "דרך הכוהנים" לבקר את בית הקברות הגדול שעל הר הזיתים.

איך מגיעים: יורדים בדרך יריחו דרומה. ליד כנסיית גת שמנים מטפסים ברחוב צר מאוד, חולפים ליד מעלה הכוהנים ובפניה הראשונה שמאלה כנסיית דומינוס פלוויט (כנסיית הדמעה).

ים המלח/ מראות ממצוק העתקים

שהגיעו לקצה מעלה שחרות עמדו דקות אחדות נדהמים מהמראה. מקו המצוק מזרחה, נפרסו מראות מדהימים של נוף בראשית. הרוח כמעט ותלשה אותם מקצה המצוק. הם ישבו על ספסל, בוחנים את הנוף המשכר. סוקרים את הפס השחור של כביש הפולח את הערבה. רואים את השדות הירוקים שפוצעים בצבעם הירוק את אדמת המדבר. רחוק, מעבר לגבול, התרוממו הרי אדום, זוהרים בגווני ורוד ואדום באור השמש האחרון. בשעה זו כבר קר, רוח צוננת הרעידה אותה והיא נאספה בין זרעותיו. לאט לאט עלו נקודות אור בערבה שהשלימו את המראה למחרוזת נאה ומרצדת. את הלילה העבירו בבקתת קש המסוגננת, לצידה בריכה קטנה לטבילת בוקר מאוחרת. שהלילה ירד וחושך כבד העלים את נופי המדבר התעטפו היטב במעילים, השתרעו על שפת המצוק, פניהם לשמיים, מעליהם נפרס רקיע שחור הזרוע בכוכבים ובדל של ירח.

איך מגיעים: כביש 40 מוביל לצומת נאות סמדר, פונים ימינה לכביש 12 ואחרי כמה קילומטרים פונים לכביש צר המוליך לחאן שחרות, 08-6373218.