מקום/ קשר עין עם הבירה

לקראת יום ירושלים טיול קטן בבירה החוגגת. העיר העתיקה, שער יפו. תרמיל על הגב ומים בצד התרמיל, כובע והרבה ללכת ברגל

פעם, בדרך לירושלים בכביש מס'1 ניצבו משני צדדיו עצים גבוהים, ברושים ועצי אורן יפי נוף. באותם הימים החורש גלש לעבר הכביש ומיד אחרי שער הגיא חש הנוסע לבירה באווירה שונה, כביש מטפס ובצדדיו יער אפלולי מלא מסתורין. אך כדברי האימרה: "מספיק טיפש אחד לשרוף יער שלם" החורש שסימל את הכניסה לבירה הפך להיות גל מפוחם של עצים והגבעות נשארו שחורות מזעמה של האש. רבים מאלה שזוכרים את שער הכניסה היפה לעיר נצבט ליבם אף שחלפו שנים רבות וצמחיה חדשה ואחרת נאחזת בשער הגיא. בינתיים הכביש עובה, מנהרות נפרצו בחלקים ממנו והיופי הקדום נעלם לטובת הקדמה. עוד כביש מוליך לבירה, כביש 443, ההולך מודיעין ומטפס בתוך נוף קדומים לעבר פסגת זאב, רבים מחפשים דרך אחרת לבירה כיום כביש זה לדלג על כמה פקקי תנועה בכניסה לעיר. וכך אני מאוהב ללא תקנה בעיר בוחר את הדרך האחרת אליה, דרך ההרים הקרחים, עליהם נטועים הישובים הבודדים, ואיך לאט לאט נבנית תמונת הנוף של הבירה, דרך כביש 443 מובילה היישר לעיר העתיקה, שם הרכב המתנשף מהעליה מהשפלה מאופסן בחניה ליד שער יפו תרמיל קטן נעלי הליכה מים ומצלמה על הגב ועכשיו אנו מוכנים לברך את העיר ביום חגה.

רחוב הפטריארכיה הלטינית – רחוב צר וארוך תחום בבתי אבן, באחד מכפליו נסתר בית הפטריארכיה היוונית שם נחבאת כנסייה עשירה בציורי קיר וגם מוזיאון קטן לתולדות הנצרות. בסמוך בית קשתות ונסתר, כאן בית המלון 'ניואמפיראל', ביקור הקיסר וילהלם השני בשנת 1898 העלה את המלון על מפת תיירות האח"מים, כיום המלון חודש, מיקומו סמוך לשער יפו ( 02-6272000). בסביבו נולדו מקומות שינה מגוונים, באזור אפשר להשיג בקלות רבה ערסל ללינת לילה על גג אחד הבתים במחיר מציאה של כמה דולרים.

מסלול ההליכה עובר בסימטאות ההולכות לשוק – שם פוגשים אנשי ירושלים, בין סוחרי המזכרות והביגוד שממלאים כמעט את כל החנויות, ישנן גם שתי חנויות צילום, שנמצאות כאן מתחילת המאה שעברה. הצלמים באמצעים די עלובים הבזיקו מבלי דעת תמונות שמרכיבות פסיפס היסטורי של העיר, בחלונות הראווה של חנויות הצילום אפשר לראות תמונות שחור לבן של התימנים שהגיעו לירושלים באותה תקופה. את נשות בית לחם הערביות שהתהדרו בכובע גבוה, בחזיתו חרוז רחב של 'סקיני' (סוגי מטבעות) שבכל תנועה שלהן היו מבהיקות בנינוצי זהב. גם מקומות בעיר ששינו את פניהם ללא הכר, חובבי צילומים עתיקים יכולים כאן לרכוש כאן תמונות מאותה תקופה. שתי חנויות כאלה ממתינות בסימטאות הרובע הנוצרי. הסימטאות הופכות למקורות, המונים נדחפים בהם עמוסי סלים, ריחות התבלינים וריח של פיתות באוויר, באחת הפינות אפשר לפגוש את מוכר הירקות, בכל יום עומד בפינה האפלולית מוכר לאנשים את מה שאינו גדל בסימטאות, אננס, דובדבנים, נקטרינות והרבה שום. רחוב צדיי בשם אררט המוביל למנזר האשורים, (הכנסיה הסורית) שם ממש לפני הכניסה תוכלו לפגוש את חייט, שם יש לו חנות קטנה והוא מכין את גלימות הכמרים, רקימות של זהב שזורים בירוק של צלבים וסמלים. בין השאר מספיק לטפל בענייני הקהילה הסורית הקטנה.

ההוספיס האוסטרי – ממש ממול רח' הויה דולורוזה, (מסלול יסוריו של ישוע) מתגשם חלומם של הצליינים האוסטרים, אלה ביקשו למצוא בלב הלבנט בית חם, שזכיר להם את ארצם הרחוקה. מקום נקי עם מאכלים מוכרים: השניצל הווינאי, השטרודל והזוכנטור. מקום בו מים זורמים ושירותים נקיים, וגם חצר פנימית בה יוכלו לשתות את הקפה המעודן שלהם, מוקפים בגינה ונסתרים מהמולת הסוחרים וההמון. כך קם בין הרובע הנוצרי למוסלמי מפלט אירופאיי לצליינים, בשלב מסויים המקום הפך לבית חולים ועתה חזר לשמש כבית מלון, חדרים בוהקים בנקיון, מחירים סבירים ומיקום מעולה בלב העיר העתיקה. המקום מנוהל בידי כומר צעיר, ואפשר להגיע למקום סתם להתענג על שטרודל וינאי אמיתי בחצר הפנימית. ואפשר להיכנס (בנימוס) ולבקש רשות לראות את נופה של העיר העתיקה מהגג וגם לבקר בכנסייה בקומה השניה המעוטרת בציורים מרהיבים. (בית הארחה האוסטרי 02-6265800)

בית הארחה המרוני הלבנוני – בשעה 12 בצהרים מצלצלים הפעמונים בעיר העתיקה, מכל עבר עולה צילצולם, גם בבית הארחה המרוני נשמע צלצול הפעמון, הפעמונים שם קטנים אך מי שעומד על הגג שומע אותם היטב. שמכים הפעמונים בחוזקה והד קולם חוזר מהסימטאות נוצר כמו שקט כאילו התנועה קופאת לרגע, שצלילם נמוג אפשר לראות על הגגות מסביב פזורים ערסלים, מיטות, מכאן רואים את המטיילים על גגות השוק וקבוצת חיילים על גג אחר מקבלת הסבר ממדריך תיירים. דלת ברזל כבדה מפרידה את הסימטה הצדדית מבית הארחה הצנוע, חצר פנימית מטופחת במרכזה באר ופעמון, עציצים בהם פורח באדום הגרניום מוסיפים צבע לחצר האבן, מסביב חדרי אירוח מטופחים נקיים, מטבח לבנוני עשיר שמפעילות הנזירות במקום, לינת לילה אפשרית במחיר צנוע וגם להיכנס לביקור ותצפית מהגג בתנאי שתבקשו יפה,(בית הארחה מרוני לבנוני 02-6282158).

הכנסייה הלותרנית הגרמנית – 175 מדרגות לולניות מוליכות אל ראש המגדל, 45 מטר מעל שוק המוריסטן ומרחק של כחמישים מטר מכנסיית הקבר. הכנסיית הלותרנית הגרמנית, כאן כנסייה יפה בית הארחה וחצר קסומה. הקיסר פרדריך וילהלם הראשון קיבל במתנה את השטח מהשולטן הטורקי, הקיס וילהלם השני חנך אותה בשנת 1898, בראשה המגדל פעמונים ענקיים, בשעה 12 בצהריים כדאי לא לעמוד לידם שהם מצלצלים. מלמעלה נראים גגותיהם של כנסיית הקבר והעיר העתיקה פרוסה למטה, מכאן רואים את שני המגדלים הנוספים הרחוקים הדרומצין שעל הר ציון ומגדל הפעמונים הגבוה באוגוסטה ויקטוריה על הר הצופים (כנסיית 'עליה לשמים'), מספרים שצליל קולם של הפעמונים מתואם כדי שישלימו אחד את השני. משלושת המגדלים נשמר קשר העין. (במקום בית הארחה עם גינה קסומה 02-6285107)

ימק"א – בקצה המגדל מרפסת גדולה ממנה אפשר להציץ אל מראות העיר, גם החדשה וממזרח גן העתיקה, את המבנה היפה ברחוב דוד המלך תיכנן אדריכל הידוע, ארתור לומיס הרמון, האיש שתכנון את האמפייר סטייט בניו יורק. בשנת 1928 הניח הנציב הבריטי העליון את אבן הפינה לבנין. בחזית הבנין שלוש כתובת, בעברית ערבית ובארמית. בכניסה מתנשא המגדל המרכזי לגובה של 50 מטר, בקצהו המרפסת היפה. מי שטורח ומגיע עד הקצה (לעצלנים יש מעלית) רואה את הנופים ונפגש גם עם הפעמונים הגדולים שנמצאים כאן. המקום מרשים וכדאילבקר בו. במקום גם בית הארחה מטופח וצנוע (ימק"א, בית שלושת הקשתות 02-5692692).