ליום השואה/ על דרך הזיכרון

שנגמרים צלילי חגיגות המימונה, אבק מצות הפסח שוקע, וטעמה הדבשי של המופלטה לאט לאט נעלם מהפה. בתפר העדין בין קצה חג הפסח לימי הזיכרון הקרבים נחה על הארץ רוח של עצבות. האדם מתכנס בעצמו, ולקראת שני ימי זיכרון העם מרכין ראש לזכר הנרצחים במחנות ההשמדה, ובדום חרישי מכבד את זכרם של החללים שנפלו על הגנת המולדת. חוט עדין ורגיש שנמתח בין שני ימי הזיכרון. כמו בכל שנה, אני מנסה לקשר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בין מקומות בהן יש ביטוי מיוחד ליום הזיכרון, הן באמנות והן במסלול טיול מיוחד. וכך אני פוקד את המקומות המיוחדים. למי מבין הקוראים שרוצה דרך נוספת לזכור ולא לשכוח

גווילי אש/ מערת הקדושים/ יער הקדושים

ההנצחה ביער

יצירתו של הפסל נתן יעקב רפפורט ניצבת בלב יער הקדושים. האנדרטה מתנשאת לגובה של 8.5, עשויה כשני גווילים של ספר תורה, האנדרטה עשויה ברונזה ונחה בלב משטח רחב ידיים מוקפת יער אורנים צפוף. בתבליט נראה סיפור של עם ישראל, המספר על העם למן החורבן, בתקופת הרומאים השואה ומשם, בגוויל השני מתחילה התקומה, העלייה, הקמת מדינת ישראל, כדאי להביט מקרוב על הדמיות העשויות ברונזה, את ההבעות ואת סיפור ההיסטורי שמקיף את תולדות עם ישראל. בגוויל הימני, שיירת צועדים אל מחנה הריכוז והגטו. ביניהם צועד הסופר והמחנך יאנוש קורצ'ק ובידיו נושא ילדה קטנה, חיילים נאציים, החיילים היהודים, מעט על תולדות העפלה לארץ בספינות המעפילים ועוד. מכאן מתחיל שביל באורך של -2.5 ק"מ שהולך בין עצי היער השותקים. מתוך האפלולית הנעימה מתגלה מסלול הליכה שחולף ליד פריחות ביער, למרות שהפריחה כבר עברה את שיאה, ניתן לראות רקפת סוררת בצד השביל. לאורך הדרך יש שילוט זיכרון, לקהילות יהודיות שנכחדו בשואה. השביל מסתיים במערת הקדושים. השביל נקרא שביל בראון כך אפשר להלך בשקט לעבר המערה.

יער הקדושים. שישה מיליון עצים נטעה פה קק"ל, לזכר כל אחד מהקרבנות, היער הענק מטפס, כאמור, אל אנדרטת גווילי האש, בחלק התחתון רחבת מערת הקדושים, (הכניסה אל המערה לרכב מכביש 38, בית שמש- שער הגיא, שבילים רבים נפרסים כאן למטיילים. השביל המרכזי מוליך אל שער אבן גדול ואחריה רחבה גדולה ובקיר המצוק פעורה מערה גדולה, כעין מקום להתייחד עם הקורבנות. בשנים עברו המערה היתה פתוחה לקהל ביום הזיכרון.

איך מגיעים: לאנדרטת גווילי האש, נוסעים בכביש 395 מצומת אשתאול, לפני רמת רזיאל יש פנייה לכסלון, הכביש השמאלי ממשיל ביער לאנדרטת גווילי האש. (נגיש לנכים)

יד השמונה

בגלל יסורי המצפון

בתקופת מלחמת העולם השנייה, בפינלנד הרחוקה הוסגרו ליד הנאצים שמונה יהודים, שמונת היהודים אלה הובלו אל מותם. אחרי שנים רבות קבוצה של פינים, אוהבים ישראל הרגישו שהם חייבים להתגייס לעזרת המדינה הצעירה, זאת כדי לכפר על מעשה ממשלת פינלנד ההסגרה של שמונת היהודים לנאצים. מספר משפחות הגיעו לארץ והחל להקים ישוב בשנת 1971. התושבים המשונים בלטו בהרי ירושלים בתכול עיניהם וצבע הבלונד בשערם. שם הישוב, יד השמונה נקבע לזכר אותם שמונת היהודים. בינתיים גדל הישוב, הצטרפו למושב השיתופי גם תושבי ישראל, הקימו במקום גן תנ"כי יפה ובו שיחזור של שיטות חקלאות עתיקה, במקום מתקיימים סיורים, סיפור המקום והקשר לתנ"ך. במשך הזמן הוקם במקום מלון עם חדרי אירוח שהובאו מפינלנד. בזמנו היתה נגרייה משובחת שהכינה ריהוט פיני. במקום מרפסת נוף יפה הצופה אל מישור החוף וארוחת בוקר משובחות יום שישי

איך מגיעים: נוסעים על כביש ירושלים ת"א (כביש 1), יורדים במחלף חמד חוצים את אבו גוש, הישוב נמצא ממערב לאבו גוש.

יער המגינים

מהאונייה למלחמה

יער המגינים משתרע לי העצים על פני 3500 דונם בין הישובים כרמי יוסף וכפר בן נון, שבילי היער סלולים והכביש מתפתל בין העצים, יער הזה בחרו בני משפחות חללי צה"ל לציין את יקיריהם בפינות הנצחה מיוחדת וחצבו בשיש מילות לזכרם. הכבישים מולכים אל ליבו של היער, בתצפית יפה מעל עמק איילון ניצבת אנדרטה מיוחדת, שלושה סלעי ענק ומתוכם מזדקף עץ זית. זוהי אנדרטה מיוחדת לזכרם של 436 חיילים שנהרגו בקרבות מלחמת השחרור, חיילים אלה היו ניצולים ממחנות ההשמדה שעלו לארץ ומהאנייה מיד גוייסו למלחמה. חלקם קיבלו מדים אחרים כמו שהם היו על האניה, וכך בחרו להנציח את כולם בקצה יער המגינים.

איך מגיעים: ממחלף נשרים, ליד רמלה נוסעים דרומה בכביש 44. מיד אחרי כרמי יוסף פניה שמאלה ליער המגינים. האנדרטה נמצאת בקצה היער מעל עמק איילון.

קיבוץ משמר העמק/ פינת הגולה (יד לילדי הגולה)

מבטו המתחנן של ילד

בליבו של קיבוץ משמר העמק, בעמק יזרעאל הוקדשה פינה מטופחת ויפה ליד זיכרון לילדי הגולה. המקום נקרא 'פינת הגולה' אנדרטת יד לילדי הגולה, לזכרם של מיליון וחצי ילדים שהושמדו בשואה. האנדרטה המיוחדת נמצאת בליבו של הקיבוץ.

בשנת 1945, החל לבנות את האנדרטה הפסל זאב בן צבי, בהזמנת אנשי קיבוץ משמר העמק, לזכר המשפחות החברים שנותרו באירופה ונספו. במשך שנתיים עמל הפסל על סדרת הפסלים. הפסלים נחצבו באבן ירושלמית קשה. במרכז, פסל גדול של ילד הנשען על אמו, בזרועות פשוטת לצדדים מבקש מהאם שתציל אותו. במהלך מלחמת השחרור נפגע הפסל מהפגזות של צבא קאוקג'י, הפגיעה היתה ליד מרפק האישה המגוננת על הילד. הפסל הגדול מרשים בעוצמת הרגשות. האם חסרת התקווה, מלאת הייאוש, מפנה את ראשה הצידה מול מבטו המתחנן של הילד שתעזור לו. היא יודעת שלא תוכל להצילו. וכך בפינה הירוקה תחת עצי ענק שבעי שנים עוד פסלים, ילדים עומדים בתור, ממתינים לרע מכל, ההשמדה. תבליט נוסף אם מגוננת על ילדיה, ילד מסתתר. בכל שנה, ביום הזיכרון מתקיים בקיבוץ טקס זיכרון לזכר שואה והגבורה. כדי להגיע לפסל ולשמוע את הסיפור מאחורי הקמתו יש לתאם ביקור עם חברת המשק, דפנה גוברין, 052-8716058. (המקום נגיש לנכים).

איך מגיעים: קיבוץ משמר העמק נמצא בעמק יזרעאל, על כביש 66 בין צומת התשבי לצומת מגידו.

עוד מקום: בהר הרצל יש שביל מיוחד שנסלל בין יד ושם לבין בית הקברות בהר הרצל של גדולי האומה. שביל מיוחד מחבר את זיכרון השואה עם תקומת ישראל וחללי צה"ל. השביל פתוח לכל המטיילים. מתחיל ליד ביתן השומר ביד ושם ומטפס עד בית הקברות הצבאי. לאורך הדרך יש אתרי זיכרון לנספים.

אירוע כמו בכל שנה: ללמוד ולדעת (תל יצחק) – במכון משואה בקיבוץ תל יצחק, ארכיון וספריה מקיפים ללימודי השואה. שחזור האולם בו נערך משפט הצורר הנאצי אדולף אייכמן, השמעות הקלטות, המשפט האווירה הציבורית באותם הימים וסיפור תפיסתו של הצורר בארגנטינה והבאתו לישראל. במחלף פולג נוסעים מזרחה בכביש 553. ביום השואה מתקיימים במקום טקסים.

אירוע כמו בכל שנה: יד לילד (לוחמי הגטאות) – סמוך לאמת המים העתיקה אחד המוזאונים המרגשים לזכרם של ילדים שנספו בשואה. שחזור של חדר הלימוד של יאוש קורצ'ק. בחלל המוזיאון נשמעים כל הזמן פרקי עדויות ותמונות מוגדלות של ילדים שנספו בשואה. בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון טקסים קיבוץ לוחמי הגטאות על כביש 4 בין עכו לנהריה