מקום/ הבתים על יד הנחל

מליבו של הכרמל גולש נחל אל חוף הכרמל, פיסה של נוף פראי כמה מקורות מים והמון צמחייה. בדרך עין משוטטים מעיין קטן לזכר אגודת מטיילים שנוסדה בבית הספר הריאלי בתחילת המאה שעברה, אלישע והנזירים הכרמליתים. וכל זה בנחל קטן

ברחוב צר בכרמל חונים בצפיפות משני צידי הרחוב, תנועה צפופה של מכוניות ואוטובוס גדול תקוע בקושי יכול לפלס את דרכו, אל הכביש גולש מדרון מיוער ובין העצים מציצים בתים בני שלוש קומות. בינתיים האוטובוס שאינו יכול לעבור פועה בצפצוף ארוך מבקש שישחררו את הדרך, אחריו צופרים אלה שתקועים בפקק, בינתיים יוצאים השכנים מהבתים הסמוכים לראות מה קורה ומי מצפצף, אמצפצף גם אחריו כבר יש כמה צופרים היורד אל הכביש מציצים בתים בני שלוש קומות וחורש אורנים גדולים ביניהם מציצים בתים בני שלוש קומות, צפופה בתים מציצים מצמחייה עבותה של עצי אורן גדולים, הבתים בני שלוש או ארבע קומות במרכזם חדר מדרגות אפלולי.

מעטים המקומות בהם אדם יורד בדילוגים בחדר המדרגות ומסיים את הירידה בתחילתו של נחל פראי. מכאן מתחיל מסלול הרפתקאות, אתרים הסיטוריים נגיעה בדת ונוף משגע. אם אתם רוצים לגור במקום כזה כדי שתמהרו לרכוש דירה ברח' לוטוס בצידו המערבי של הכרמל, שם בכמה דילוגים מהבית אתם כבר בערוץ נחל שייח.

נחל שיח (ואדי עין א-סיאח) נמצא בליבה של שכונת מגורים במדרון היורד אל הים במערב הכרמל, זהו נחל פראי שחלקו העליון אפילו מעט קשה להליכה אבל יופיו שווה ת המאמץ. כשעתיים של הליכה במורד הנחל יביאו אתכם בקצהו אל בית הקברות היהודי בכפר סמיר. תחילתו של הנחל מבין הבתים הצפופים וחלק מהביתים משקיפים על הערוץ היורד. הנחל לצערנו אכזב אך יש כמה מעיינות שמוסיפו לו יופי. בתחילת המסלול כמה סלעים חסונים, מעט חלקים שדורשים מהמטייל זהירות, השביל חודר לעומק הצמחיה וכאן תראו את סבך האלון המצוי, לבנה רפואי, אלה ארצישראלית ועוד צמחים מטפסים, שטיילתי שם לפני כשבוע מילאו ת שולי השביל אגדות של כובע הנזיר שכנראה נמלטו מאחת הגינות בסביבה והתיישבו בערוץ הנחל. למרות שאתם במרחק נגיעה מהרחוב העמוס בכלי רכב כאן לאור השביל ממתינים לכם פינות אפלוליות , נסתרות שבהם בטוח ילדי הסביבה רוחשים סודות. כמה עצי אורן ענקיים עושים סדר בכל הערוץ ואחד מהם אפילו שרוע לרוחב השביל כנראה מחפש תשומת לב.

ההתחלה קצת קשה אבל אחר כך זו דרך פשוטה וקלילה, בהמשך הדרך מצד שמאל תגלו מעיין קטן הנובע מגומחה, ובריכת אגריה קטנה לידו, סבך של עצי פרי רימונים, תאנה כבירת ענפים ושורה של עצי ברוש לצד השביל, המקום נקרא 'עין משוטטים' אגודת מטיילים שנוסדה בבית הספר הראלי בתחילת המאה שעברה שמו הערבי עין אל פארג' מעיין הישועה, בספרו לטייל בחיפה (הוצאת משרד הביטחון) מספר יעקב שורר שמי המעיין מקודשים על פי המסורת ערבית, אלישע תלמידו של אליהו הרווה בו את צמאונו. ממול בתוך מצוק לבן נמצא מערת שתי הקומות (מערת קומתיים) ששימשה בזמנו את הנזרים הכרמלתיים שבנו פה מנזר מפואר. עוד כמה צעדים וכבר את מבחינים בקשתות האבן של המנזר והכניסה הצלבנית כנראה מהמאה ה-12. אמנם המקום מוקף בגדר אך השער פתוח וכך אפשר בזהירות רבה לראות את המקום מקרוב.

מכאן כבר רואים את בתי הכפר כבאביר המשקיף מלמעלה, השם כנראה נלקח מכבשן הסיידים שנקרא בערבית כבארה וברבים כאבאביר, ארבעה צריחים גבוהים ובתי הכפר שגולשים במדרון, אם מתחשק לכם יש כמה עשרות מדרגות שמטפסות עד הכפר, עליה קצת קשה. השביל הצר הופך לרחב ואפילו חלקו הופך לסלול, מצד ימין לא לפספס נובע מעיין קטן מימיו צלולים, אמנם המים יוצאים מצינור עב צול אך הם נאגמים בבריכה קטנה ואם תרצו אפשר במים הצלולים והקרירים לשטוף את הפנים. לשתות? לא כדאי בטוח שהבאתם אתכם מים. עוד קצת מערבה משתרע הבוסתן של משפחת ח'יאט, ערבים נוצרים עשירים שכאן הכינו לעצמם בוסתן נאה. תעלות מים בוסתן מפואר ומרפסות.