מקום/ קפיצה קטנה לחו"ל

טעימה קטנה ממזרח ירושלים, אווירה אחרת בבירה שעולה ממנה ניחוח עיר אירופאית, מזרח ירושלים האחרת.

קרני השמש נוסכות על ירושלים נגיעות של זהב פעמיים ביום. עם הזריחה נמשחת העיר העתיקה באבקה זהובה, על מסגדיה וצריחיה. פעם נוספת לקראת שקיעת השמש, אז נודדת אבקת הזהב אל העיר המערבית. רבים, ימהרו לדרכם, מבלי לחוש ביופי סביבם, מעטים, יבחינו איך נושרת אבקה ועוטפת בזהב את האבן הירושלמית הקשה. זכיתי לראות את גווני הזהב הנחים בשעת בוקר מוקדמת על העיר העתיקה, לאט לאט נצבעת העיר, עוד חלון, עוד קיר בעוד אני עושה את דרכי אל חלקי העיר שבהם ירושלים מתחפשת לאירופה.

בבוקר צונן, הדרך לבירה מלווה במראות נפלאים. בשולי הכבישים הצדדים מסתערים עננים רכים על מדרונות ההרים, גולשים במדרון כמפל של רוך ונאספים לאגם גדול בתחתית העמק. בשעות אלה זוהרות אלפי שמשות

קטנות בטללי הלילה. מראות הנוף הירוק מתחלפים באבן הירושלמית, שהגעתי אל דרך שכם, במזרח העיר, כבר נצבעו בגווני הזריחה אבני בתי העיר העתיקה. בשעות אלה ירושלים מנומנמת, המואזין סיים את פסוקו וחזר אל מיטתו, מעט רוכלים עורמים את הסחורה על העגלות בדרכם לשוק. נערים מהלכים במהירות נושאים על ראשם מגש עץ ענק עמוס בבייגלה עגול, משאירים אחריהם שובל של ריחות מאפה. לרחוב צאלח א-דין מגיעות נשים כפריות, פורסות על המדרכה פיסת בד ועליהן מניחים את הכוסברה והפטרוזיליה ומיד עוסקות במרץ בשיחה קולנית. הרחקתי לשכונה שאליה עדין לא נשקו קרני הזהב וצינת הבוקר נחבאת בצללי הבתים. רחוב אחד ארוך שבו כמעט כל בית נושא ניחוח של ארץ רחוקה. יופי וצינה ששמורות לערים באירופה. סמוך למלון אמריקאן קולוני נקודת המפגש עם מדריכת הטיולים פנינה עין מור, מדריכת הטיולים שתיקח אותי (וגם אתכם) לקפיצה קטנה לאירופה מבלי לעבור בטרמינל של בן גוריון.

פנינה עין מור, מדריכת טיולים, מאוהבת בעיר בקיאה ברזיה. הטיול שלה מציג ירושלים אחרת, לא מוכרת לרובינו, בין קפה ריחני, כנסיות נסתרות, אנשי כמורה, קברו של המשיח וחנות ספרים מיוחדת, פלסטינאית.

מלון אמריקאן קולוני (רח' לואי וינסן)

מפגש עם השקט והיופי של חו"ל מתחיל במלון 'אמריקאן קולוני'. בשנת 1865 החליט ראבח אפנדי אל חוסייני לבנות בית מפואר עבור נשותיו האהובות. אמר ועשה, באותה השנה הוחל בבנייה שהסתיימה אחרי 10 שנים. הבית מקסים ביופיו, חוסייני, שחרד להון הנשי שלו הקיף את המקום בגדר ויצר פאטיו פנימי מעוצב נסתר מהעין. אבל חוסייני לא עמד בקצב נשותיו הרבות והלך לעולמו בטרם עת, הבית היפה עם החצר הפנימית המקסימה נמכר בשנת 1881 לקהילה של אמריקאיים שבראשם הרוציו ספפורד. בני הזוג ספפורד הגיעו לארץ בעקבות טרגדיה קשה בה נהרגו ארבעת בנות המשפחה. הגורל האיר פנים לבני הזוג ואחרי כמה שנים חבקו בת נוספת בירושלים, מספרים שיופיה הילך רכיל ברחובות העיר. והמלון עבר גלגולים ונותר רכושה של משפחת ספפורד.

גינה מקסימה, בית קפה נעים, מבנה מיוחד עטוף בקשתות. חדרי הנשים של חוסייני הפכו לחדרי אירוח לשועי עולם, כיום המלון הורחב יש בו מבנה נוסף שעיצובו נאמן למבנה הישן. רבים מגיעים לכאן לשבת בנחת בפטיו הפנימי לצד המזרקה היפה כדי לספוג מעט מהשקט ואווירת חו"ל.

קתדרלה ובית הארחה סנט ג'ורג' (דרך שכם 20)

אחד המבנים היפים המקשטים את דרך שכם שייך לכנסייה האנגליקנית. כאן ביתו של הבישוף הבריטי מאז 1900. המקום שבו צריחים וקשתות הפך לבית הארחה עם מגדל פעמונים שנראה כאילו לקוח מאוקספורד שבבריטניה. מיד בכניסה קשת גדולה ובה שער ברזל כבד. ממול מבנה הקתדרלה הכריות על מושבי הקהל נרקמו ונתרמו על ידי קהילות אנגליקניות בעולם. על אחד הקירות הקתדרלה נמצא סמל השלטון הבריטי, שנמסר למשמרת לכנסייה עם תום המנדט הבריטי. בפטיו המלבני הגדול צמחיית ארץ ישראל, ומאחורי הבית, גן בוטני קטן וקסום ובו חמישה מינים, (מתוך שבעה) שבהם התברכה ארץ ישראל. טיול בשבילי הגן ומבנה מגדל הפעמונים ישכנע אתכם שאתם ממש בחו"ל. המקום משמש כמלון במחירים סבירים.

ימק"א של מזרח העיר (דרך שכם 29)

צמוד לבית המבוצר היטב של הקונסוליה האמריקאית נמצא מבנה שהיה עד לפני כמה שנים בית ימק"א של מזרח העיר. בינתיים המקום עבר לבעלות של משפחת עפיפי מנצרת. אחרי שיפוץ גדול פתחו כאן מלון בוטיק מיוחד, בשם 'לאגסי'. בחזית המלון גינה יפה, בימי הקיץ המקום הופך לבית קפה, בקומה העליונה פתחו מסעדת 'הקרדו', המיוחדת שצופה אל נופי העיר העתיקה. במלון בניהולו החדש אפשר להזמין מקום לארוחת בוקר או ערב והיא פתוחה גם לקהל הרחב. לאכול מול נופי מזרח העיר.

כנסיית סנט אטיין (דרך שכם 6)

דלת ברזל כבדה משאירה את הרחוב הסואן וכאן דממת קודש טבולה ביופי,.מנזר דומניקני, בכניסה פוגשים עמוד שיש עליו פסל של דמות כורעת על ברכיה, הכנסייה על שמו של אטיין (סטפנוס), אטיין היה יהודי שביזה את עבודת המקדש והאמין שישו הוא המשיח של עם ישראל. אטיין האומלל נסקל באבנים בעקבות אמנותו הנוצרית, בקשתו האחרונה מישו המשיח, (כפי שמופיע בספר השליחים), שיקבל את רוחו ויסלח לחוטאים שסקלהו. אחרי ששלח את תפילתו 'ויישן וימות' בלי יסורים. על עמוד האבן מצוין התאריך 460 לספירה ותאריך בניית הכנסייה 1900. הכנסייה אחת היפות בעיר, קירות גבוהים, שיש משני צבעים כהה ובהיר, מפוארת מאוד והדירות בנויים באבן שיש בשני צבעים לבן וכהה שמעניקה לה יופי מיוחד. במקום מערות קבורה עתיקות אך הן נפתחות לעיתים רחוקות בתאום מראש.

הסדנא של מרי בליאן אמנות ארמנית (דרך שכם 14)

בית המלאכה המיוחד של אמנית ארמנית שהגיעה לירושלים בשנת 1965 עם בעלה ויחד יצרו ושכללו את יצירות האמנות הארמנית, מרי תרמה לירושלים עבודות גדולה, בת 1000 אריחי קרמיקה שהוצבה במתחם כיכר ספרא. אפשר להיכנס לסדנאות לראות את עבודות המיוחדות.

הסיור עוד נובר בחנות ספרים מיוחדת עם בית קפה משובח ומיטב הספרות הערבית. בחנות לתצלומים עתיקים של ירושלים, בבית הקולנוע המיתולוגי 'אלהמברה' שבאולומו המיוחד היום יש מסעדה הכנסייה הגרמנית, גן הקבר של המשיח ועוד ועוד, צר אתרינו מלהכיל את הכל.