מקום/ האדום האחרון

הפריחה היפה בכל רחבי הארץ מרגישה את חום הקיץ הנושף, לכבוד סיום העונה נשלפים משטחי האדום של הפרגים לנסות להרחיק את הקיץ השחון. אם לא תזדרזו "אגמי" האדום בשדות ייעלמו ועמם מזכרת מהאביב

משום מה מתעקשים הפרגים האדומים ל"היתקע" דווקא בליבו של שדה ירוק, אסטרטגיה משונה. במחשבה שנייה זו דרך פעולה מובנת, ירוק החיטה, או שדות החומוס, או האפונה מהווים רקע נאה, מבליט את ה"אגם" האדום שנולד בלב השדה. הדרך אל הכתם האדום זרוע בנקודות אדומות, פרגים בודדים, (אולי סוציומטיים), שנפרדו מ"עדר" אחיהם הצפופים, והעדיפו להרביץ מופע של יחיד.

קחו עוד רגע מהיופי הזה, שמרו את התמונה היפה לימי הקיץ השחונים. בימים אלה שטופה הארץ בגל אדום, השדות עם הכתמים האדומים של המוני הפרגים זועקים מרחוק, אלה אחרוני האדומים שמעניקים מופע מרהיב של צבע, מסדרון צבעוני יפיפה המוליך לימי קיץ שחונים. במקומות רבים לאורכה של הארץ הפרג בשיא יופיו, כמה ימים של טמפרטורה גבוהה יכריעו את גורלו, צבעו האדום יועם. עלי הכותרת ינשרו, מראהו יהפוך לעלוב בפרחים. לכן, כדאי למהר אל המשטחים בלב השדות, כדי להנות מהאביב הקצר. בהרים הגבוהים יחזיקו הפרחים האדומים מעט יותר. שמונה מיני פרג מוכרים בארצנו, הפרג האגסי הוא הנפוץ ביותר. מלאכת האבקה מופקדת בכנפיה של חיפושית יסודית ויעילה, שמה, אינו מריח טוב – "זיבלית". ביכולה לזהות את הצבע האדום מרחוק ולמהר להתפלש באבקנים בעלי הכותרת. גם לנו נתנו סימנים שמקלים על הזיהוי הפרג, כתמים שחורים בבסיס עלי הכותרת הנראים כמשיכות מכחול. הפרג צמח זקוף, גבעול שעיר שנושא בקצהו ארבעה עלי כותרת רכים, שהרוח נושבת בשדה נרעדים העלים האדומים וכל הפרח על גבעולו הגמיש מתכופף בקידה, הרוח החולף מזכיר למתבונן גל אדום שרץ בין הפרגים. אגב, ריחו של הפרג ממש לא נעים.

בימים אלה משלימה החיטה את צמיחתה, רגע לפני שהיא הופכת לזהובה עדין היא ממלא את השדות בצבע ירוק שמתחלף לזהוב, עדין הרוח מהתלת בשיבולים, מנידה את ראשן עמוס גרגרים. החרדל הלבן (שצבעו צהוב) מתחרה ראוי לפרג, גם הוא צובע שטחים גדולים בצהוב. לעיתים האדום והצהוב מתלכדים לשדה צבעוני מרהיב.

כמה מקומות לראות משטחי אדום: מזרחה מצומת נחשון, על כביש 44, אחרי כשני קילומטר, מימין, שדות של יופי. ממערב לצומת ניר צבי, בדרך לרמלה, על כביש 44 בשדות תלמי מנשה שדות של יופי אדום. מדרום לכביש 431, באזור נצר סירני שדות של צהוב, בחלק מהם כתמים גדולים של אדום. אך השדה המרהיב ביותר שראיתי השנה נמצא מאחורי הישובים סגולה ונחלה בדרום הארץ (מצפון לקריית גת). בתוך שדה של אפונה ושדה של חיטה כתמים אדומים ענקיים של יופי.

איך מגיעים: דרך עפר מסומנת יוצאת מנחלה מזרחה, אל גשר מעל כביש 6. לפני העליה לגשר, משמאל, שדות ענקיים של פרגים. אני מקווה שהפרגים יסכימו להמתין מעט שהמטיילים יגיעו לראות את היופי.

עם הילדים: כדאי להצטייד בזכוכית מגדלת, להתבונן בפרחים ממש מקרוב. ובעיקר להתבונן על העבודה השקדנית של החיפושית שמתאבקת באבקני הפרח.

(הערה: התמונות לפני כמה שנים)