ככול שמתקדמים על הכביש מזרחה אל גדר ההפרדה, הכביש מטפס ומטפס, מרגע שנפרדים מהישוב צור נתן וממשיכים מזרחה הכביש הולך ונהייה צר מתקשט בקו הפרדה לבן. הנוף מסביב הולך מתגלה ומתגמד ככול שמטפסים. מכאן נראים גגות הבתים של הישובים העטופים בפריחה ירוקה. רחוק במערב, רואים קו החוף של מרכז הארץ נחה עליו הילה אפורה. בצד הכביש משתוללת פריחה אביבית, כתמים צהובים של חרצית עטורה, כוכבנים שצובעים בכתמים לבנים, צמחי הפשתה מקשטים בנקודות וורודות.
הקו הירוק ההיסטורי נשאר אחרינו, ולפנינו גדר הביטחון שמפרידה בינינו והפלשתינאים. הכביש מוליך אותנו לישוב הקהילתי סלעית. רגע לפני שער הישוב כיכר קטנה, שלט גדול חום מצביע דרומה ל׳מצפה הדר׳. מיד אחרי הפניה רואים את המצפה מתנשא על גבעה ונראה כאוסף של טרסות שעוטפות באבן את גבעה. נוסעים עד קצה הכביש, בית עלמין קטן של הישוב ואחריו רחבה קטנה, בקצה הרחבה סלע גדול ועליו שלט צנוע: ׳מצפה הדר, עוז וענווה׳, שביל סלול מוליך למצפה כ-300 מ׳ מהחניה, השביל עולה בפיתולים מיועד גם לנכים וכסאות גלגלים. מי שחובב מדרגות יכול לדלג בשלושה מקטעי מדרגות. לצד השביל כמה סלעי בזלת חצובים כספסלים שנועדו למתעייפים, כמה עצי זית צעירים ולידם ספסל מול הנוף.
בדרך באחת מהסרפנטינות ניצב שלט קטן שמספר שגבעה זו אתר ארכיאולוגי ובשמו הערבי ביר אל ח'רג'ה, המקום היה מיושב לפחות שלוש תקופות ארכיאולוגיות, מתקופת הברזל ועד לתקופה העותומנית. המצפה בגובה של 263 מ׳ מעל פני הים שימש כבר בתקופה הרומית כנקודת ביקורת של הצבא הרומי כחלק מנתיב השיירות בין שכם לנמל באפולוניה שעל שפת הים התיכון. התושבים הקדומים עסקו כאן בחקלאות ועדין נותר מסביב שרידים של טרסות חקלאיות.
שעולים עוד קצת פוגשים את התצלום המפורסם, כמה חיילים שהדר היה מפקדם לפני היציאה לקרב ב'צוק איתן' שילבו את ידיהם ויצרו מגן דוד שבליבו פרצופים מחייכים. התצלום המפורסם שימש כהשראה לפסל זאביק גוטליב שהכין פסל יצוק בסלע מעל תמונות החיילים. בנקודה זו כבר מתחיל להתגלות הנוף, רגע לפני התצפית מערבה אפשר לראות ממזרח את אלפי מנשה, אריאל, קרני שומרון, עלי, יצהר, הר ברכה ועוד ועוד, רואים גם את הישוב הקרוב סלעית, סלעית הוקם בידי תנועת חירות בית״ר ובתי הישוב נושק לקו ההפרדה בינינו לבין הפלשתינאים, הישוב בגובה של כ-260 מ׳ מעל פני הים, הגבוה ביותר באזור, ישוב קהילתי שאוזרח בשנת 1979 בגרעין של זוגות צעירים מאזור המרכז, את שמו קיבל מהגבעה הסלעית.
הדר גולדין היה בן 23 בנופלו, אחותו איילת מספרת בקול צלול במידע הפנורמי הקולי שניצב מול הנוף, בקיץ 2014, ביום האחרון של הלחימה במבצע צוק איתן, לאחר הפסקת האש נפגע הדר ונגרר על ידי המחבלים באחת המנהרות (כאן, רעד קולה הצלול של איילת), הדר כשמו כן הוא גבוה, נאה, ובכל מעשיו הצטיין, כשהייה בתנועת הנוער בני עקיבא חניך ומדריך מצטיין, בכל הקורסים בצבא הצטיין ועד למפקד מצטיין בסיירת גבעתי והנחיל לחייליו את המילים: ׳עוז וענווה׳, שתי מילים שמופיעות בכמה מקומות באתר זיכרון.
נקודת התצפית מערבה זו מרפסת גדולה מוקפת גדר שנשלחת מהגבעה הגבוהה באזור אל הנוף, עץ צעיר נטוע בחזית המרפסת והמון פעמוני רוח תלויים שבכל משב רוח מוסיפים את הצליל הקסום למקום. מכאן מערבה רואים היטב את: טול כרם, הר וכתף הכרמל, ארובות חדרה, את גבעת אולגה, הים התיכון, כפר יונה, נתניה, פולג, הרצליה, כוכב יאיר, כפר סבא, את גוש תל אביב, ראשון לציון, אשדוד חלק הגדול מהארץ שכה אהב פרושה מול המצפה. ברגעים אלה מול הנוף נזכור את הדר גולדין וגם את הנעדר אורן שאול.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 6, יורדים במחלף אייל לכביש 444 נוסעים צפונה עד צומת נתן, פונים מזרחה לצור יצחק וצור נתן (כביש 5533), לפני סלעית פונים ימינה בכיכר לפי שילוט מצפה הדר.