שני כבישים נדחים יש בצפון הארץ, שניהם יוצאים מישובים דרוזיים, הכבישים לא מוכרים ומופיעים במפות, במפות סימון שבילים החדשים הם מופיעים כשביל מקווקו. שני הכבישים שימשו פעם את תושבי הכפרים הדרוזיים קשר בין הכפרים וכביש הצפון מבלי צורך לעבור בכביש ראשי. הדרך הראשונה יוצאת מהישוב הדרוזי בית ג׳ן, ישוב דרוזי פורח שנח במרכז הגליל העליון, הדרך יוצאת ממרכז הישוב ונמתחת צפונה, בית ג׳ן נחשב כישוב ציורי, בעונה זו של הפריחה מכנים אותו כ׳טוסקנה של הצפון׳. הישוב מתפרס על שלושה ראשי הרים, בליבה של שמורת הר מירון, עם תצפיות נוף מרהיבות סביב, אנשים נחמדים, מסעדות וצימרים. הכביש/ שביל שלנו מתחיל כאמור ממרכז הישוב. (בזמן האחרון שעברתי בו התחילו בחלקו הראשון עבודות פיתוח) כדי להגיע לכביש בקלות כדאי שתעקבו אחרי השילוט – 'מעבדות ד״ד דבור'. שווה להיכנס למעבדה/ מרכז מבקרים ד"ר דבור היה הרוקח הראשי של צה״ל על יד המעבדות פתח מעבדות חנות יפה ומטופחת ושם מוכרים מוצרים לטיפוח העור שפותחו במעבדות שלו.
מד״ר דבור יורדים דרך כמה עיקולים ומתייצבים על שביל/ כביש (סימון אדום), בתחילת הדרך, מימין, מעיין קטן הנובע מהסלע והמים זורמים לכעין שוקת גדולה כנראה לסוסים שחצובה במצוק, לפניכם שבעה ק״מ של כביש פראי שפולח נוף עוצר נשימה. יובל קטן, זורם בניחותא מצד ימין של הדרך, כמה עצי דובדבן פורחים בימים אלה לאורך הדרך.
אחרי ארבע ק״מ מגיעים לרחבת חניה קטנה, ומתחת למצוק אנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים, אחד מהם היה פאדי קזאמל שהיה חייל דרוזי ונהג לבלות במקום עם חבריו. אחרי עוד כק״מ מגיעים לחיבור ערוצו העליון של נחל כזיב ונחל מורן, כאן נמצא מעיין קטן, עין חותם, המים הצלולים מתנקזים לבריכה וזורמים לשוקת חיצונית בבריכה 2×2 . בחיבור עם כביש 89 (צפת- נהריה) יש אבן המסמנת את שביל הבנים הדרוזים, מסלול הליכה ורכיבה על אופניים.
בכביש 89 פונים שמאלה, (מערבה), בלב הכפר, מצד ימין, סימון סגול, לכביש פנימי שעובר בתוך הישוב חורפיש, הכביש הצר חוצה את הכפר ויוצא בצידו הצפוני ומטפס למעלה לעבר שמורת הר סאסא, (סימן נוסף בראש ההר קבוצת צימרים שנקראת 'צימרים הר השמש'), מכאן מתחיל שביל/ כביש צר ומשובש שמתפתל בין עצי זית עתיקים, בנוף קדום, אורכו של הכביש כ-3 ק״מ, עיקולים ותהומות בצדדיו (חשוב לנסוע לאט ולתת צפצוף שלא יפתיע אתכם רכב שבא ממול). הכביש מסתיים בכביש 899 (סאסא – ראש הנקרה) שנקרא גם כביש הצפון. בכניסה להר אדיר חיבור עם כביש הצפון.
אם אתם כבר כאן כדאי לעלות להר אדיר לתצפית מדהימה על קו הגבול הצפוני עם לבנון.
מכאן קצת על הרכב שנסענו בו פיז׳ו 3008 דיזל:
קצת על פ׳יזו 3008 דיזל: המנוע החדש מבטיח שהקטגוריה שלו ברמת הזיהום היא 2 דרגה שהיו מתהדרים בה רכבי בנזין קטנים. התצרוכת לק״מ עומדת על כ-25 ק״מ לליטר. המנוע חדש 1.5 ליטר מנוע חדש מייצר 130 כ״ס ומשודך לו גיר אייסין שמונה הילוכים, המנוע הזה משודך לעוד בת משפחה למכוניות אופל ׳גרנדלנד׳. למרות מה שחושבים על מנוע דיזל גרגרני מגלים ב-3008 מנוע דיזל חרישי, שכמעט ולא שומעים בחלל תא הנוסעים, הנהיגה מפנקת וגם הנוסעים ציינו שהיה נוח מאוד לשבת. כמובן שמזמן התגברו על התחלואים של נדנוד של המכונית בקצב המנוע בטורים נמוכים. אין כזה דבר, פשוט נגמר.
הנסיעה מענגת, פשוט לא מתעייפים (מרגישים רדומים רק אם עושים הפסקת צהרים לארוחה כבדה), בחרתי שני כבישים נדחים בצפון הארץ שאף מהנדס שפוי לא היה חותם עליהם ולמרות שהרכב לא ג'יפ הוא התנהג כמו ג'יפ.
מה אומרת/ אשה 50 (פלוס) נוהגת בדרך כלל על יונדאי ג׳יפ
הפעם נהגתי עליה מרחק גדול, ממש מצפון הארץ ועד הבית במרכז. הפריע לי מעט הכניסה לרכב‘, לפחות פעמיים נחבט ראשי בתקרת המכונית בעת הכניסה, (לא שאני גבוהה במיוחד, כנראה המושב היה מוגבה). אבל בזאת מסתיימות הטענות. בפעם הראשונה הכניסה לרכב כמו לסלון של בית חדש, הכל יפה, מונגש, ממש ליד כל מערכת המתגים בהושטת יד. יש המון מתגים, אמנם יש ציור מעליהם אך צריך להשקיע בלימוד כל הכפתורים. הישיבה מאוד נוחה, יכולתי להתרשם ולהרגיש בגלל שנסעתי בה מרחק גדול, שהגענו ליעד לא הרגשתי עייפות או כאבים בגב. מנוע הדיזל שקט יחסית, אין שומעים ברכב את גרגור של המנוע, שקט. הנסיעה חלקה, בכביש משובש שעברנו בולמי הזעזועים מרככים את הטלטול והוא כמעט לא מורגש, הרכב לא קופצני בולם את הבורות בכבישים וכך אני לא הרגעתי קפיצות מיוחדות.
תא המטען ענק, לצורך הקניות שלי הוא גדול מדי, לא ניסיתי להכניס מזוודות אבל לטעמי נכנסות שם בקלות שלוש מזוודת גדולות. כמו שצריך עברתי למושב האחורי לראות איך הישיבה שם, היא גבוהה ולא פחות נוחה ממושב הנהג.
מה אומרת/ אם (35) לילדים
הבוסטר, הבוסטר. סוף סוף אני לא חייבת לחבר לרכב כיסא בטיחות לתינוק, בכל פעם שהיה פרויקט כזה אני הייתי משאירה את החיבור לבעלי וגם לו לקח זמן לחבר. עכשיו אני משוחררת הילדים גדלו ואפשר להושיב אותם מאחור על בוסטר, קל ונוח. הם יושבים גבוה שותפים לנסיעה ולדרך, רואים דרך החלונות. הכניסה של הילדים נוחה עם מרווח גדול מאחור. תא המטען גדול ומרווח. הישיבה לנהג (וגם לנוסעים) מאוד נוחה. הנסיעה שקטה, התחושה שהרכב כאילו מרחף מעל כל תחלואי הכביש. אחת הבדיקות שלי לאיזה גובה עפים הילדים במושב האחורי שחולפים על פני 'במפרים', הפעם את הקפיצה ספג הרכב. צריך ללמוד את מערכת המולטימדיה שנראית מאוד מבטיחה, אך דורשת לימוד (ולא היה לי מספיק זמן) בקיצור הנאה מכל שניה בנסיעה, גם הילדים ציינו שרצוי מאוד שנחליף את ה׳עגלה׳ הישנה שלנו ברכב הזה.