מקום/ בדרך לדודות

בקטע מסוים מי הירדן משתגעים, עשרות יובלים ובני פלגים מכריזים על מרד, פורשים מהנהר לדרך עצמאית בין סלעי הבזלת. לצד הדרך המוליכה למקום מסדר כבוד של תורמוסים זקופים וכחולים

החרדל הלבן מכסה את מורדות הדרום מערביים של רמת הגולן. משטח צפוף של פריחה צהובה, (צהובה? כן, שם הצמח מטעה, "הלבן" נגזר מהשערות הלבנות שעל הפרי). כדרכנו נניח לשמות ונתרכז בצבעים. שטיח הפריחה הצהובה נחתך בפס אפור דהוי, כביש נידח ומשובש יורד במתינות אל נהר הירדן. משני צידי הכביש מתייצבת שורה נחושה של תורמוסים, עוצרת בצבע הכחול העז את השתלטות הצהבת. הצבע הכחול מלווה את המטיילים היורדים בכביש. פה ושם נגלים איים נצורים של פרחי הכרמלית הנאה, זו משתדלת לרכך את הצהוב העז בכתמים גדולים של ורוד. התורמוסים כחומה בצורה מלווים את המטייל כברת דרך, לפני נהר הירדן נסוגים מצטמצמים בקבוצות קטנות ונבלעים בחרדל הלבן. בקצה הכביש רחבת חניה קטנה ומכאן הירדן משתגע. עשרות יובלים פורשים מנהר הזורם, יוצאים לדרך עצמאית בין סלעי הבזלת, מתפתלים בסדרת מפלונים קטנה ונעצרים באגמונים קטנים לצד הירדן. וכך במרחק של 100 מטר מזרימה נהר הירדן נולדה ממלכת מים, כדי להגיע אל הנהר נדרש המטייל לדלג מסלע לסלע, ואם חלילה מעדה רגלו את הפלגים הקטנים הוא מרגיש בתוך נעלו.

מי שצלח את הכביש, הצבעים והיובלים מגיע אל הירדן השוצף. שורה של עצים מעונים נלחמים על חייהם בזרמי המים, סלעים כבדים שהמים גרפו ואיים קטנים שעליהם אפשר לעמוד מוקפים במים כדי לראות את כל העוצמה הזורמת בדרך לכנרת.

הכביש הקטן יורד במתינות מהגולן אל "גשר הדודות". בעבר, היה כאן גשר שחיבר את שתי גדות הירדן. בשנת 1975 חצה את המים הגועשים רכב צבאי שהביא את ה"דודות" של הועד למען החייל לחלק חבילות שי לחיילים ששירותו בגולן. הזרם האדיר של הירדן הפך את הרכב, אחת הדודות נפלה למים וטבעה ואיתה ניספה גם איש צבא הקבע. לזכר האסון נקבע שמו של המקום כ"גשר הדודות". כיום אין גשר ומעל הירדן עוברים צינורות להובלת מים לחקלאות.

אורכו של הכביש המשובש כשלושה ק"מ, הוא מסתיים ברחבת חניה קטנה, ומכאן הולכים, בעיקר מדלגים, עד לנהר הירדן. קחו אתכם את המטרייה כי צפויים לכם מים ממעל ומים מלמטה, הליכה דילוגית והמעבר בין סלעי הבזלת החלקים מחייבת קפיצות קטנות מסלע לסלע. סלעי הבזלת ממתינים לרגל מועדת, בשמחה ישתפו את נעלכם בטבילה קטנה במי היובלים. כאמור, כאן הירדן מאבד שליטה, באפיק זורמים מים רבים אך כאן מי הירדן מתחילים להזדחל אל המרחבים יובלים זעירים שזורמים בים סלעי הבזלת. והסלעים, שמדלגים מאחד לשני ממתינים לרגל מועדת, בשמחה ישתפו אתכם בצניחה אל המים הזורמים. את שאונו של הירדן שומעים כבר מתחילת הכביש ועוצמתו גוברת ככול מתקרבים למים. אחרי שעברתם את סלעי הבזלת ויובלי המים אפשר לתפוס ישיבה על סלע מול הירדן הגועש מטרייה מעל הראש המראות ליד הנהר הזורם מרתקים

איך מגיעים: כביש 888 (צומת בית צידה- בית המכס העליון), מטפס צפונה לרמת הגולן. בעיקול הכביש, (אחרי כ2.5 ק"מ מהצומת), משמאל כביש קטן ומשובש היורד אל הירדן. כשלושה ק"מ אורכו. הכביש מסתיים ברחבת חניה קטנה. (באמצע הדרך על הכביש תלולית גדולה לעבור בזהירות), אחרי התלולית מסדר הכבוד של התורמוסים הכחולים.

בסביבה 1: גן לאומי כורזים, נזכר לראשונה בתקופת הבית השני , עיר משגשגת בשל החיטים המשובחים. ישו קילל את את עיר בגלל שסרבו לקבל את דבריו. במקום נמצא שרידי בתי הכנסת מהמאה הרביעית בין היפים בבתי הכנסת, פיסולים באבן בזלת והכורסא החצובה בבזלת. 04-6934982. (הכניסה בתשלום).

בסביבה 2: במידה ויורד שלג בהרי הגולן מכאן עליה קלה לגולן, הכביש מסתיים בבית המכס העליון ומשם ממשיך מזרחה לרמת הגולן.