יש מקומות שהדממה נחה עליהם עד שמגיעים כמה מטיילים קולניים ושוברים את חוט הדממה. שהגענו עם המדריכה שלנו דורית סדובסקי לחירבת אום אשקף (שקף) בשיפולי הר חברון, גיבוב של שרידי מבנים, רחובות, מסומנים באבן חלקם חפורים מתחת לאדמה, השקט סחף אותנו וקולנו קפא, והתחברנו מרצון אל הדממה.
עד ש… לפתע, בין חורבות הבתים ניעורה משפחה של חוגלות שחצו את העיר הדוממת בריצת ברווז מהירה. אחריהם התרוממו לשמיים במעוף צווחני להקה גדולה של עופות שחורים ה'קאק', עוד אנחנו עוצרים את קולנו בתדהמה (מהולה בפחד) הלכנו זהיר זהיר ברחוב הכפר הנטוש, מביטים על האדמה ועל השמיים לראות את העופות השחורים המשלימים מעגל בצווחות הקוזא'ק הנגזל. רק אז הרשינו לעצמנו לשחרר את מחסום השתיקה. מביעים בקולנו את התפעלות מהיופי הירוק הגולש מהגבעות אל הכפר הנטוש, גבעות ירוקות המטפסות לחורבה ומקשטות בצבע רענן את בתי האבן הנטושים מטעות, מעוגלות ושוממות.
הסוד נגלה בקצה הגבעה. לפתע נפרס לעינינו מראות של עיר חרבה ונסתרת. הגשם האחרון הוסיף עוד ימים של אביב אך מספיק שני חמסינים והכל יהפוך לצהוב מאובק. בינתיים מתהדר השביל בצמחיית חורף זמנית, בפרחי אביב לבנים ובתחושה היסטורית קדומה. חירבת אום א – שקף שוכנת מדרום ליישוב שקף בחבל לכיש.
המבנים גדולים, בנויים מאבן מסותתת, חלקם מעל הקרקע, אך רובם נמצאים מתחתיה, והם יוצרים עיר גדולה מתחת לאדמה. סיפורה של החורבה מתקשר לאזור המכונה "ארץ אלף המערות." אם מביטים במפת טיולים וסימון שבילים, מגלים כתוביות צפופות בצבע אדום המציינות כי מערות מסתור רבות נמצאות באזור, בורות מים ואתרים ארכיאולוגיים.
חלק מהמערות טבעיות, אחרות הושלמו על ידי תושבי האזור בתקופות שונות. התושבים הוסיפו למערות הקיימות חציבה נמרצת באדמת הגיר, כדי שישמשו אותם כמערות מסתור ואחסון. השרידים ההיסטוריים מגלים שהיו כאן חיים פעילים כבר לפני 2,000 שנה.
חלק מהמערות שימשו כמערות מילוט עוד בתקופה הרומית. אלו נחצבו בצורה חכמה: לחלקן הפיתולים נחצב ב- 90 מעלות, כדי להקשות על החיילים הרומאים על ציודם המסורבל לרדוף אחר תושבי המערות. בעוד החיילים תקועים בפיתולי המערות יכלו המורדים לברוח מיציאות סודיות.
חירבת אום א-שקף, (נ"צ 1599284/ 192216 צופה על הסביבה מגובה 425 מ' מעל פני הים, מקום גבוה המאפשר תצפית נוף יפה. שתי הגבעות והאוכף זרועים בשרידי מבנים המזכירים במקצת את מראה הערים החצובות בסלע של קפדוקיה שבטורקיה.
בניגוד להריסות הרומיות, השרידים העליונים הם מתקופה מאוחרת יותר. ליתר דיוק, מכפר מוסלמי בן 200 שנה, שהחקלאים בו נהגו לרדת מהרי חברון לטפל בשדות. במשך השנים נשארו חקלאים אלה במקום והקימו יישוב. במערות יש חלוקה לחדרים גדולים, משקופים חצובים באבן עם פיתוחים, ובחלק מהמבנים נשאר הגג שלם.
אזהרות:
אל תיתנו לשלווה הנעימה והירוקה במקום להטעות אתכם: חשוב לנוע במקום בזהירות, כיוון שיש באזור בורות פתוחים שאינם מסומנים, והנפילה לתוכם יכולה להיות מסוכנת. וכמובן, חשוב בעיקר להשגיח על ילדים. ועוד אזהרה חשובה: המקום נמצא בתוך שטח אש צה"לי, לכן אסור לבקר שם במשך השבוע. רק בשישי אחר הצהריים ובשבת המקום נגיש למבקרים, באישור כוחות הביטחון.
איך מגיעים: נוסעים בכביש 6 דרומה, עד לסיום הכביש בחיבור עם כביש 35. פונים מזרחה ונוסעים עד צומת לכיש, פונים דרומה אל כביש 3415 שמוביל עד לכיכר בכניסה לאמציה ממשיכים דרומה בכביש 358 החדש צמוד גדר הביטחון, כשבעה ק"מ נוסעים דרומה, לפני הכניסה לישוב נטע, יורדים מערבה לכביש משובש מאוד שמוליך לסימון שביל אדום, ממשיכים עוד קצת מערבה ומתחברים עם שביל ירוק מכאן שביל הליכה ירוק, דרום מערב (חובה מפת טיולים וסימון שבילים מס' 12). נ.צ. 1599284/ 192216, רצוי להיעזר בתוכנת 'עמוד ענן'
בסביבה: אפשר לבקר גם בתל לכיש, אחת הערים העתיקות מתקופת הברונזה התיכונה. במרכז היה ארמון שתפקד כמקום מושבו של שליט העיר בתקופת מלכי יהודה. המלך רחבעם ביצר את חומות הארמון. זה אחד מהמקומות בארץ שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר שימור. המקום הוא גן לאומי. האתר שוכן בתחילת כביש 3415 ליד לכיש.
רעבים?: אצל דואי , מיד אחרי צומת לכיש ממשיכים כק"מ בכביש 3415 בכניסה לפארק המוטורי מצד שמאל חורשה אורנים חמודה שם מוצב הקרון של דואי: חומוס, לבנה, שקשוקה, סלט ירקות, סביח,קפה ועוד. דואי 052-3920319.
הדרכה בתשלום: דורית סדובסקי 050-5202019