הרהור/ קינאת מאיירים

תמיד קינאתי במאיירים שעל שולחן העבודה שלהם עמד מכשיר 'איירברש', אותו עפרון/ מכחול עם מתז זעיר, צינור דק מחובר לקומפרסור קטן ששולח אוויר דחוס בךחץ אל המתז. בכוסית קטנה ממלאים מעט צבע 'אקולין' של 'טאלנס' ומתיזים על הנייר מיליוני נקודות זעירות של צבע צפופות או מפוזרות.

מחסרון הכיס של אותם הימים לא הייתי יכול להרשות לעצמי לקנות את המכשיר, אבל מאוד רציתי לאייר ולצבוע עם ה'איירברש' מעורר הקינאה.

אבל, הרצון מביא את האדם (במקרה זה המאייר) להמציא פתרון זול יעיל וגם פחות מסורבל. תוך שניות להט הקינאה הביא אותי למחשבה מואצת ויצרתי לי איירברש משלי, ידני (ללא רישום פטנט). לוקחים רשת צפופה, כזו שמניחים על הגז ועליה מניחים סיר. טובלים מכחול במעט צבע מים, די דליל, לוקחים מברשת שיניים ישנה ומשפשפים את הצבע שעל הרשת מעל דף לבן.

התוצאה הדהימה אותי, המון נקודות צפופות שנופלות בדיוק היכן שאני מכוון, חדוות הגילוי הצהילה אותי בשמחה, תוך רגעים כבר שכללתי את הפטנט, הבנתי שאת גודל הנקודות אני יכול לקבוע בעזרת דלילות או סמיכות הצבע, יצרתי גם שבלונה הנקודות יפלו בדיוק במקום שביקשתי, אני מניח נייר עם דוגמא אני מקבל את הצורה בהתזה. בקיצור יש לי 'איירברש' בכמה פרוטות.

וכך לקחתי דף של נייר רציף הנחתי בזווית יצרתי את הצורה ואחרי שהצבע התייבש הוספתי את הדמויות.

ולהורים טיפ קטן: אפשר ביום גשום שיושבים בבית לתת לילדים לנסות את השיטה.