כביש 40 המוליך לבאר שבע סואן כמעט בכל שעות היום. מכוניות משאיות כבדות, אוטובוסים עמוסים בנוסעים, כל ההמולה דוהרת בכביש כפול המסלולים דרומה. בנקודה אחת מתפצל הכביש. התנועה צפונה עוברת לכביש מרוחק, חורש איקליפטוס מפריד בין שתי רצועות האספלט. וכך, בסמוך לכניסה לשמורת פורה נותרו שני מסלולי שוקקי זרימה המוליכים את זרם התנועה דרומה ממנו מתפצל כביש קטן המוליך מערבה אל מגרש החניה של שמורת פורה. הכביש הקטן ומגרש החניה הוא המבוא לשדות השקט והיופי, מרחק של מטרים ספורים מהמולת התנועה שנקרא: "דרך השקמה", שביל כורכר מהודק היטב מוליך אל השקט של ספר המדבר. אחרי העיקול נעלמת התנועה הסואנת ואתם גולשים אל גבעות ירוקות מיופי, חורשות קטנות עתיקות וללא סימן של עמודי חשמל ובתים. בימים אלה קיימת סיבה טובה לפרוש מהכביש המהיר אל שמורות פורה. מנקודה זו מתחיל שביל, מתפתל, בין מרבדי ירוק. אורכו 61 ק"מ, השביל שחוצה את צפון הנגב מערבה, כמעט נושק לנחל שקמה. חובבי המרחבים מוזמנים להיכנס עם המכונית, לדרך הכורכר מסודרת, לחצות ללא חשש את הדרך עם מראות נוף מיוחדים.
כאמור השביל מתחיל בשמורת פורה, בכל שנה הופכת השמורה לאדומה מכלניות, במידה והשנה גשומה נולד כאן אגם הנבלם בסכר עפר גבוה. בימים אלה פריחת הכלניות בעיצומן, פה ושם, הירוק, מנוקד באדום עז, כאמור, המסלול הארוך בן 61 הק"מ מתחיל כאן בשמורת פורה ומסתיים בשמורת חוף זיקים, על חופו של הים התיכון במערב. פעם היו פוגשים בנתיבי היופי הרכים רק רוכבי ג'יפים, כיום, השביל נחלת הכלל ומתאים לכל רכב.
נחל שקמה מתחיל את דרכו בספר המדבר, בגבעות הדרומית של שפלת יהודה, היובל העיקרי שלו נחל אדוריים, מי הגשמים בהרי חברון נאספים וזורמים מערבה, ליד תל חסי מפסיק אדוריים את דרכו העצמאית ונבלע בנחל שקמה. השקמה הוא נחל אכזב, מי מעיינות, ליד תל חסי, תל נגילה, מקשטים מעט את אפיקו אך בעת שיטפון יש לו זרימה מפחידה. את שמו קיבל הנחל מעצי השקמה המפוארים הצומחים לצד אפיקו. בגדותיו מגוון של יחידות נוף; שטחי חקלאות מעובדים, בעיקר חיטה. נביעות מים, אתרים ארכיאולוגיים, שמורות טבע, יערות ושטחי מרעה.
כאן נחשב המרחב הפתוח הגדול בארץ, כמעט לכל צד שמביטים לא שבעים ממראות הגבעות הירוקות הנטולות מבנים ועמודי חשמל. המטייל לכל אורך השביל לוגם את המרחבים ויש לו פינות עצירה וחניונים לצד אתרים חשובים. אפשר לערוך טיול קצר אל אתרים מיוחדים. בימים אלה הושלם קטע של ארבעה ק"מ, תפר אחרון שיצר רצף של שביל שנמתח בין כביש 40 לכביש 4 ומערבה ממנו.
כבר אחרי העיקול הראשון נכנסים לשלווה הרומנטית, פסטורלייה בירוק, השביל מקושט משני צדדיו בגבעות ירוקות של חיטה בשלבי צמיחה ראשונים, כך שמכסה את האדמה פלומה של ירוק רענן. כאמור רוב השטח, מלוא האופק זרוע בחיטה, זו צובעת את הגבעות הרכות בירוק בהיר מלא חיים. במגוון שטחי הנוף יש גם חולות נודדים, רכסי כורכר, תל גבוהים שבראשם אתרים ארכיאולוגיים. אם נתחיל את המסלול בכביש 40, היורד אל שמורת פורה, מיד אחרי הסכר והאגם, (שאינו מלא), תגלו מפרץ חניה קטן. מסלול הליכה של דקות ספורות אל שרידי גשר הרכבת הטורקית. קו מסילת הברזל שהכין הצבא העות'מאני כדי להקל על הצבא הטורקי להניע כוחות למרכז סיני במלחמה עם הבריטים, העברת הכוחות סייעה לעקב את התקדמות הבריטים. מהגשר ההרוס נותרו שתי חלקי קשתות ענק מעל הערוץ של נחל פורה, הטיול הקצר על קו המסילה, רמפה צרה וארוכה יביא אתכם אל שרידי הגשר, ותוכלו להציץ למטה אל ערוץ הנחל. ליד כל אתר מספר שמחייגים למספר (052-9991003) מקבלים במחיר שיחה הסבר על המקום.
בהמשך בעיקול השביל אפשר לסטייה קלה מהמסלול אל העץ הבודד בראש הגבעה, בתל נג'ילה. אתר ארכיאולוגי, שהיה מיושב לסירוגין למן התקופה הכלקוליתית, במלחמת העצמאות המקום הפך למשלט בגלל שזו נקודת השליטה הגבוהה באזור. כיום בראש התל במת עץ גדולה לתצפית על האזור. האגדה מספרת שבין שורשי העץ הענק הוטמן אוצר. הידיעה/ אגדה גרמה למספר חמדני ממון לחפור בין שורשיו וכמעט להרוג את העץ הענק כדי למצוא את המטמון. שכמובן שדבר לא נמצא והצילו את העץ. בהמשך תל חסי, בראש התל וסביבו שם נולדה למעשה הארכיאולוגיה הישראלית בחפירה מקצועית. חירבה מרשן בהמשך גם נקודת תצפית נאה. שדות הכלניות של שמורת גברעם ועוד אתרים רבים לאורך הדרך. בסיום מאגר שקמה הגדול, שנבנה בשנת 1958, המפעל הראשון בארץ לתפיסת מי השיטפונות, סכר ענק שאורכו כק"מ ומאפשר למים לגלוש מעבר לגובה הסכר. המקום הלפני אחרון בטיול הארוך, אחריו גולשים אל החולות הפראיים של שמורת זיקים והים התיכון. אגב הנחל והשביל מצטלבים כמה פעמים וערוץ הנחל מתחת לשביל.