לא צריך שמות כדי לחוג את חג האהבה. אוהבים אמיתיים, אמר משורר משדרות, אינם זקוקים לתאריך, אהבתם, כך דברי המשורר הדרומי נמתחת על פני כל השנה. למרות שחג האהבה שלנו הוא ט"ו באב במקומותינו מתקנאים בגויים, ומייבאים את ה'וולינטין דיי'. מי שממריץ את היבוא אלה בתי עסק, בתי מלון, חנויות פרחים שוקולד ואחרים. אם תרצו פתרון אחר, רומנטי לעונה פורחת זו. אם תרצו תצאו למקום בשניים, או כל המשפחה. הציוד הנדרש: רכב, רצוי עם אופניים קשורים מאחור, סלסלה עם הדברים הטובים שאתם אוהבים, נעלי הליכה, רצוי יין ולחם טרי. את שאר החיבורים השאירו לטבע. ואחרי שהכל ארוז ומסודר אתם מוזמנים למסע בזמן וביופי, אל מבנה שהוקם בשנת 1881, אל שירה חרישית של נזירות, אל צלצול פעמונים, שקדיות פורחות, שביל העפר המחבר שני בתי באר (ואלה הם בארותיים). תוסיפו לתמונה הפסטורלית גם נחלון קטן שזורם ותקבלו מקום לאוהבים, שמתאים גם למשפחה אוהבת. אז יוצאים לדרך.
כבישון זעיר מתחיל לטפס מזרחה, מכביש 38, מדרום לבית שמש, גשר קטן מיד בכניסה, תחתיו זורם בשלווה נחלון זעיר, הירמות, לפניכם משתרעות גבעות רכות, עטופות בפלומה רכה ירוקה, כלניות מעטות אך בולטות בצבען האדום כדם מקשטות את צד הדרך. הכביש הקטן מוליך אל המנזר הציורי בית ג'אמל, המנזר נבנה בידי נזירי המנזר הסילזיאני, בשנת 1881. לצידו מנזר נוסף, של האחיות הקטנות של בית לחם. אלה הן נזירות שתקניות ורק אחת מהן מותרת בדיבור במפגש עם אורחים. למרות שתקנותן של הנזירות באפלולית מסדרונות המנזר נשמעת שירתן החרישית שחודרת לכל לב.
נמתין עם יופיים של המנזרים לסוף המסלול. בינתיים, נתבשם ביופי של הסביבה, ונוביל אתכם למקומות נסתרים. כאמור, הכביש הרזה עובר מעל גשרון, תחתיו זורם בימים אלה נחל ירמות. שני שבילים פונים שמאלה, (צפונה), תבחרו בשני, דרך סבירה לצד שדה חיטה, סעו כמאה מ' עד שתראו קבוצת דקלים משמאל לכם. את הרכב תחנו בצד הדרך, תעברו מערבה, דרך צמחיה הסבוכה אל שביל מעט בוצי. בתוך סבך הצמחייה המטפסת תגלו כניסה קטנה, למבנה אבן עתיק. בתוך המבנה באר מים עמוקה שבחלקה התחתון יש מים. (זהירות רבה עם הילדים). מבנה האבן הנסתר נקרא, 'עינות דקלים', בית מעיין עתיק, סביבו נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית. סדרת מעיינות קטנים, מי תהום של נחל ירמות מעניקים למקום את הצבע הירוק, צמחי קנה, דקלים נישאים וצמחים טפילים שמסתרים את הכניסה למבנה הבאר. במקום זה חלפה שיירת הל"ה, בדרכם לתגבר את ישובי גוש עציון בינואר 1948. הלוחמים יצאו מהישוב הסמוך, הר טוב. בתחילה היו 38 לוחמים נחושים, אחד נקע את רגלו ושניים ליוו אותו חזרה. נותרו 35 לוחמים בדרכם לגוש עציון הנצור, נתקלו בגבעת הקרב בתושבי כפר ערבי, נלחמו בגבורה ונהרגו על ידי תושבי הכפרים הערביים.
השאירו את הרכב במקומו וטפסו בטיול רגלי בשביל העולה אל המבנה ההרוס בראש הגבעה. תצפית נאה הסביבה, על חלק מהגבעות רוחשת בניה כבדה שנוגסת נגיסה כואבת בשטחים הירוקים סביב בית שמש. שדה החיטה לצידכם, מנוקד בכמה כלניות. הבית ההרוס בקצה הגבעה היה ביתו של מוכתר הכפר, לצידו נח בשלווה מתפוררת עץ איקליפטוס ענק שנפל שדוד וענפיו הענקיים משמשים לו כמצבה, פסל ההולך ומתכלה בזמן. מכאן תמשיכו דרומה בשולי השדה, תחצו את הכביש הצר ההולך למנזר. שביל ארוך מימינו שדרת עצי זית. בקצה הרחוק עוד מבנה אבן בן שתי קומות. שדרת עצי הזית מימין לכם ואתם על השביל לכיוון בית הבאר השני, משמאל פלומה רכה של החיטה וכלניות שהתעוררו בשולי השדה. להשלמת התמונה הפסטורלית נקווה שעדר הכבשים יגלוש מהגבעות. בית האבן עוד בית באר, כאן הבאר עמוקה וגדולה, רואים את התקני משאבות הדיזל, לצערי וונדליסטים השליכו לתחתית הבאר חפצים שונים.
תוכלו לחזור לרכב דרך חלקן העליון של הגבעות, שם ממתינות רקפות מעודנות, כלניות, הכל ירוק וחגיגי. עם הרכב תוכלו לעלות אל מנזר בית ג'מאל בכביש הצר, כמה פיתולים ומגיעים אל החומה של המנזר כבר מתחילות בפריחה מאוחרת השקדיות, שמלות הלובן שלהן עוטפות בפרחיהן את הענפים. משמאל מטע זיתים עתיק. הכביש הצר אינו מסוגל להכיל שתי מכוניות יחד, לכן עדיף למצוא חניה ולטייל ברגל בשבילים העולים למנזר. בסיבוב, לפני העליה למנזר, משמאל, חורש אורנים יפה, בין הסלעים כבר פורחות הרקפות. כביש עולה לשער הכניסה למנזר, משמאל שביל כורכר יורד אל החניה למנזר הנזירות השתקניות. חוויה מיוחדת להיכנס אל תוך המנזר היפה והנקי, מוסיקה ווקאלית כנסייתית מושמעת במסדרונות. נזירה עטופה בגלימה לבנה תרחף כרוח בחלל המכירות של המנזר ראשה מכוסה בקפוצ'ון נזירים ותציץ אליכם בעיניה הכחולות, נזירה זו נציגת הנזירות רק לה מותר לדבר, היא תעזור לכם לבחור את המוסיקה הווקאלית, שירתן השקטה של הנזירות שמונצח בכמה דיסקים קלאסיים. ציורים על כדי חרס, ושוקולד מיוחד שמייצרות כאן הנזירות. באחד החדרים מתקיימת תערוכה של צלם שתיעד את הנזירות. אם תטפסו לקומה השנייה דרך מסדרונות צרים תהלכו במסדרונות תוכלו להשקיף על בית התפילה הנזירי המנימליסטי ממרפסת מיוחדת.
המסורת הנוצרית מזהה את המנזר הציורי בית ג'מאל, ככפר גמלה, מקום אחוזת רבן גמליאל הראשון. על פי הברית החדשה. רבן גמליאל היה מורהו של פאולוס, הקדוש הנוצרי וכך הפך גם לקדוש לנוצרים, אם תכנסו פנימה לחצר המנזר, תמשיכו אל החצר האחורית תגיעו לכנסייה קטנה ומצוירת, כנסיית המסדר האיטלקי הסליזאיני, דרומה משם בהמשך החצר פינה קסומה, ספסלים מול הנוף, ביום טוב, כפי שמציין הנזיר הזקן שפותח את הכנסייה רואים מכאן מערבה את הצבע הכחול של הים התיכון. אגב בכניסה למנזר אפשר לרכוש יין שנעשה בידי הנזרים במנזר בבית לחם. ומה עוד צריך עוד בן אדם מסיום טיול בנימה של אירופה היפה והפורחת. הרבה אהבה לכולנו.
איך מגיעים: עדיף דרך יפה, מחלף נשרים בוחרים את הירידה לכביש 44 המוליך דרומה לצומת נחשון. ממשיכים עם הכביש היפה בין יערות עד צומת שמשון. פונים דרומה (לכיוון בית שמש) לכביש 38, חולפים על הכניסה לבית שמש ופונים שמאלה (לפי שילוט), לבית ג'מאל.