טבע עירוני/ פארק בעיר הקדושה

צפת. עמק התכלת, הפארק הפראי צמוד לעיר, מעיינות, עצים עתיקים ומסלולי טיול. וגם עין התכלת, מעיין טורקיז ששימש פעם לשבע טבילות

במשך שנים חסידים תושבי צפת ירדו לטבול במעיינות שסביב עיר הקודש צפת. אחד המעיינות נקרא עין א-זרקא, שפירושו: עין התכלת. מעיין קטן הפורץ מסלע נסתר, מי המעיין זורמים לבריכה רבועה, זו מתמלאת במי הבדולח הטהורים. המעיין והבריכה נחים על שפת הגיא של נחל ביריה שנמצא מצפון לצפת, בימים אלה הבריכה זוהרת בטורקיז שמה המעוברת: עין התכלת, הבריכה נחה בחלקו הגבוה של פארק שצמוד לעיר צפת. שם זה שימש כהשראה לשם הפארק הצפתי- 'עמק התכלת'.

הסופר יהושע בר יוסף, שנולד וחי בצפת, הטיב לתאר בספריו את החיים בעיר, באחד הסיפורים שולח בר יוסף את גיבור אחד מספריו אל אחד המעיינות שסביב העיר: "… לאחר שטבלתי שבע טבילות והוצאתי את ראשי מן מים ראיתי לפתע אחד המראות הנפלאים. חלל האוויר שבין פתח המערה של המעיין לבין הר מירון ממול היה כולו מלא נשמות – נשמות מרחפות…" (מתוך הספר מסיפורי צפת ומסיפורי ירושלים, הוצאת כתר), ואמנם, את העיר צפת מקיפים כמה מעיינות קטנים וצלולים, שבעה מהם זורמים בפארק החדש, עמק התכלת. 580 דונם של יופי פראי שנח פה כבר שנים רבות ועד לפני כמה שנים היה סתם צמחיה פרועה. עד שמישהו הבין שהמקום יכול להפוך לאחד המקומות היפים בארץ, כאן דרים יחד עצי איקליפטוס ענקיים, צפצפות ישרות גזע המגלות עם משב הרוח את צבע הכסף בעליהן, עצי תאנה ענקיים, ושיחי הפטל זוממים ופכפוך מי המעיינות.

כשש שנים ערך התכנון והביצוע, קק"ל, בשיתוף עיריית צפת ומשרד התיירות. הפכו את התוכנית לבניה חיה, תוך כדי בניה והכנה למדו את השטח והכניסו שינויים, במדרונות התלולים מצפון לעיר התפרעה צמחייה סבוכה והיה צורך להשאיר את המקום פראי אך מטופל. המטייל התמים חולק את השבילים עם איילים, דישונים ויעלים. גם כמה בנות יענה מהלכות בגאווה על רגליהן הארוכות בשטח מגודר, נראה שהאקלום שלהם מוצלח מאוד, הזכרים כבר הסתגלו למקום ואפילו התפנו לריקוד החיזור המשתטה מול הנקבות. לצפת הגלילית הגיע גם האמו, תייר חדש באזור, העוף השני בגודלו אחרי היען ובמיקום דומה בטיפשותו. הברווזים למדו להכיר את שני האגמים בחלקו התחתון של הפארק וממלאים בגע-גע קולני את האוויר.

הגיא הצר והתלול הוא "עמוד השדרה" של הפארק עמוס בצמחייה, עצי תאנה ענקיים, צפצפות מכסיפות, שמעידות ביופיין הרענן שמים חיים זורמים כאן. פטל סבוך שממתין בקוציו ליד של האמיץ שתנסה לחדור לתוכו. סוג הקרקע ה'רנדינה', (קרקע גירנית בהירה) שהמים מחליקים עליה ולא מחלחלים דרכה. שפייתם המעיינות מתגברת בחורף, גשרי עץ מעוצבים מקשרים בין שני צידי הגיא, בינתיים מוצעים למטיילים שני מסלולים, המסלול הקצר, במעיינות ובצמחיה בחלק העליון של הפארק, מסלול זה נגיש גם לנכים. מסלול נוסף, ארוך ומפותל, אורכו כ-4.5 ק"מ, זהו שביל ארוך שמדלג על שני צידי הגיא, נושק לטבע הפראי. השביל צמוד קיר התלול ויורד משני צידי הגיא בסדרת מדרגות ארוכה לחלקו התחתון של הפארק, אל שתי בריכות גדולות שעל שפתן מטיילים בנוחות, ובנדנוד זנב אצילי ברווזים מגעגעים. שלל ציפורי מים עורכות כאן את הפסקת צהרים נינוחה לארוחה ולשתיה.

איך מגיעים:

נוסעים בכביש 89 עד צומת עין זיתים, פונים לכביש קטן (8900) ומפותל המוליך לצפת, בפניה לצפת פונים דרומה (לעבר העיר) נוסעים כמחצית הק"מ ויש פניה ימינה חזקה וכביש שמוליך עד מגרש החניה. אין כניסה לפארק עם רכב רק ברגל (למעט נכים).

המלצות:

טיפ 1: עין א-זרקא, המעיין הכחול, טופל על ידי אנשי קק"ל אלה חצבו ועיבו את הניקבה, אמת מים שמוליכה את המים לבריכת הטורקיז תכולה. עד לא מזמן טבלו כאן קשישי צפת, עומק הבריכה כמטר וחצי והבריכה מצופה באריחים. מי המעיין, זורמים לבריכה ומשם ממשיכים לזרום באמה מסודרת במורד לצד שבילי הגן. מעל המעיין עץ חרוב כביר,

טיפ 2: עוד מעיין, אחד מהשבעה עין אל חאציל, פירשו 'מעיין היבול', בזמנו מי המעיין זרמו לחלקות החקלאיות שלמרגלות צפת והשקו במימיהם את יבולי החקלאות של צפת.

טיפ 3: עוד מעיין פועם בשטח הפארק, המעיין שימש בתקופה קדומה כעין 'מרפאה קדמית לעצירת מחלות', על פי המסורת העתיקה של תושבי צפת שאחד מילדיהם היה חולה מיהרו להביאו אל המעיין, כסגולה לרפואה עממית מהירה. הקיזו על הילד החולה מים, אחר טבלו במים את גופו הקודח, כאמור כך נהגו עוד לפני שנבנה בית חולים בבירת הגליל. שמו של המעיין עין אל עפייא, (מעיין הבריאות). השמועה על סגולות המרפא הביאו לכאן גם קשישים וחולים מכל הגליל.