השוליים של ארקדיה, ממילי ללאונידיו

אומר ד״ר סוס בספרי הילדים שלו: ״אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים״ ואמנם זה הזמן לזחול אל שולי חבל ארץ ארקדיה, כדי לראות להרגיש ואז להתמלא באומץ ולעזוב את קו החוף היפה ולנדוד אל המחוז הכפרי הציורי ארקאדיה, במרומי ההרים של ארקאדיה תפגשו נחלים שוצפים, הרים ירוקים ומערות אפלות, שם בין הגבעות המעוגלות והמערות האפלוליות נהג האל המיתולוגי, פאן למלא את האוויר לצלילי חלילו ומשך אליו נימפות יפות. אך זמנו חבל ארקאדיה יגיע, לסיור זה נקדיש כתבה אחרת. בינתיים נקודת הזינוק שלנו לטיול היום בעיירה הזעירה (שכתבנו עליה כאן), מילי. כביש החוף ההולך ממילי דרומה, (אגב על הכביש הראשי החוצה את העיירה חנות לחם ועוגות מצויינת, שווה לעצור ולהצטייד).

הכבישים כאן ממש לא פאר ההנדסה העולמית, אלה כבישים שמורכבים בעיקר בתלאים של סתימות חורים שגורמות לרכב שלכם לקפץ כמשוגע. יש כביש ישר פחות או יותר לעיירה הראשונה, אסטרוס כ-34 ק״מ. יתרונו של כביש זה שבשלב מסויים הוא נצמד לים, לעיתים על קו המים, ולעיתים מעל. גלי הים לא עוזבים אתכם עד לעיירה ליאונידיו. ככול שמדרימים הכביש מטפס לגבהים, ולעיתים יורד עד ממש קו המים. שעולים גבוה נפרס נוף מדהים, כפרים זעירים שבתיהם הצבועים לבן טבולים בירוק נושקים למים. העיירה אסטרוס ידועה בזכות פרחי הדליות שלה, כמה בתי קפה חביבים (ולצערי לא ראיתי אפילו פרח אחד.) מהדרך הראשית יוצאים כבישים קטנים שמוליכים לחופים או לכפרים קטנים, אל תהססו לרדת בכבישים אלה, מגיעים איתם למקומות יפים. כמה כפרים בדרך ממש על קו המים, עם מעגני סירות קטנים ומסעדות על קו המים. לאקוס, פלאקה ופוליתרה.

מכאן מתחיל מסלול מפותל של 20 ק״מ שמביא אותנו לעיירה המקסימה ליאונידיו, עיירה קסומה שנחה למרגלות הר סלעי ענק, רחובות קטנים רחוב ראשי צר מאוד שמוליך אל מרכז הכפר שם עץ ענק ליד בית העירייה, ומשם ירידה אל ערוץ נחל רחב וגשר קשתות מעליו. בתי הכפר צבועים בלבן וחלקם מטפסים במדרונות של ההר הסלעי, חנויות יפות חלקן עתיקות כמו במרכז הכפר חנות לחם מיוחדת מקושטת לראת החג.

חובבי הנהיגה מוזמנים לכביש שמוליך דרומה, כביש מפחיד למדי שנחשב לכביש התלול והמפותל ביותר בפלפונז, עד העיירה קוסמוס ומשם לעיירה ליראקי.