קיבוץ אור הנר. מסלול טיול מיוחד בקיבוץ בין ציורי קיר ענקיים בעקבות אמנות המורלים. ארגנטינה בישראל

בקצה של יום עמוס במסלולי טיול מתערפלים המראות, בנקודת הביקור האחרונה כתב הטיולים – מותש. מעייפותו הכבדה מבקש הכתב לסיים את היום בסיבוב קצר במקום האחרון ולהאיץ את הרכב הביתה, אל המנוחה. אבל, לעתים, למרות הטשטוש והעייפות מתעוררת הסקרנות העיתונאית, מול מראה טבע נדיר או טיפוסים ססגוניים. או אז נשכחת העייפות, העט ביד הכתב דוהרת על פני הנייר ומספרת את סיפור המקום. כך קרה לי במפגש עם שני חברי קיבוץ אור הנר, המבטא ארגנטינאי המתגלגל כשירה, מראות ציורי הקיר הענקיים עוררו נחמדות מעוררת, העייפות נעלמה ומצאתי עצמי מקשיב בסקרנות לשניים, האחד רציני ושקול, השני קליל ומתלהב וכל אותו זמן מצלם.

קיבוץ אור הנר, נח על גבעה במישור החוף הדרומי. במרחק של 3 ק"מ מצפון לשדרות. שם הקיבוץ לקוח מפסוק בסנהדרין, שפת קוד שנתנו היהודים לטקסי נישואין ומילה בימי גזרות הקיסר אנדריאוס. גרעין של עולים מארגנטינה בשנת 1958 התיישב במקום, בתרבות שהביאו עמם זכרו את אמנות ציורי הקיר בדרום אמריקה. באחד הטיולים למולדת הרחוקה, גילו את אמנות ה'מוראלים'. אלה ציורי קיר ענקיים, תבליטים שנעשים על ידי גריעת חומר, צביעה בפיגמנטים טבעיים. שני יוצרים חשובים מארגנטינה, חוסה קורה ודניאלה אלמיידה הסכימו להגיע לקיבוץ שבאותם הימים היה ארץ זרועת קאסמים ואזעקות צבע אדום. פעולת השכנוע הייתה קשה, אך קסם האנשים, חיי הקיבוץ פיתו את האמנים להגיע למקום דווקא בימי ההפגזות.

הכינו עבורם תערובת של חול וסיד, טיפהל'ה של מלט, צבעי פיגמנט של אוקר, שחור וחום, גייסו למאמץ היצירתי טייח משדרות וערבי פלשתינאי, הרביעייה המורכבת החלה לייצר אמנות. שני האמנים הסתערו על הקירות בפרץ של אהבה לחיי השיתוף, המשפחה ועבודות החקלאות, תוך כמה שעות כבר אפשר היה להבחין בתבליטי קיר ענקיים, נפלאים ומלאי כוח. שיטת העבודה בגריעת חומר בעזרת מפסלת, ביד זריזה ועין חדה, לאחר מכן צביעה בשלושת הצבעים וציפוי בסילקון. הקירות המרשימים נולדו, אחד אחרי שני, פיארו מבנים חלקם עתיקים. בתוך הציור השתלבו בטבעיות חפצים שהיו על הקיר, צינורות, סבכות מרושתות, מזגנים דלתות ועוד. וכך, נולדו שמונה ציורי ענק ברחבי הקיבוץ, אלה מבין החברים שפקפקו בהצלחת יבוא האמנות הארגנטינאית הודו שטעו. וכך, בימים אלה מוליכים סיור נינוח מבקרים במסלול ב'נתיב המוראלים'. בקיר הכניסה לחדר האוכל למשל, פוגשים את המשפחה הקיבוצית, ברקע את גידולי השדה. על קיר מסעדת פטגוניה, ציור ענק 'הנתינה לעיירה', בחורה שמביאה את פרי האדמה וידה פשוטות לפנים. פטגוניה, האזור הכי דרומי באמריקה הלטינית, צחיח כמו בישראל, בנגב ולכן גווני ה'מורל' צהובים חומים. הלבוש המסורתי, הפנצ'ו, מעוטר באריגה צבעונית האופיינית לשבטים באזור.

בשנת 2008 חזרו האמנים לקיבוץ, הפעם יצרו שדרת פסלים מרהיבה בכניסה לקיבוץ שבו מופעים שבעת המינים, שילוב של ברזל, בניה, עמודים מפוסלים כעמודי כניסה. ויצרו שדרה נאה ומיוחדת שמשתלב בשביל האמן של חבל הבשור.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 4 דרומה, צומת יד מרדכי פונים מזרחה לכביש 34, פניה מזרחה לפי השילוט אור הנר.

רעבים: שתי מסעדות בקיבוץ, פטגוניה, מסעדת בשרים דרום אמריקאית, 050-2400500 (רצוי להזמין מקום). ארוחה משביעה במחיר נמוך, בחדר האוכל 'טעם של פעם' בקיבוץ, 6405028- 050.